אחרי שאמר "לא" למכבי ת"א והחליט לשוב להפועל ת"א, תומר גינת – שהסעיר השבוע את הכדורסל הישראלי, התארח אצל אורן יוסיפוביץ' בפודקאסט "הפודיום" ודיבר על הכל בהרחבה.
גינת פתח וסיפר על הלבטים בתקופה שלפני ההחלטה לשוב להפועל ת"א: "אחד האנשים שהתייעצתי איתם במהלך השבוע האחרון והיה בעד ללכת למכבי ת"א, הוא נתן לי דוגמא של עובד הייטק או סטארטאפיסט צעיר שבונה איזו חברת היי טק, ונורא נחמד לו ומרגש והוא בונה אנשים סביבו והמשפחה עובדת איתו והכל בסדר — ואז באים גוגל ואומרים לו 'בוא קח כסף ותעבוד אצלנו ותביא את החברה', והוא אומר 'לא תודה'. הוא אומר לי שזה מטומטם נורא. אבל הספורט הופך את כולנו לילדים קטנים במהות שלו. יש סביבו אוהדים, רגשות ודברים שאין במקומות אחרים בעולם שלנו, וזה בסופו של דבר כל הסיפור. בדוגמא שנתתי הלב הוא משמעותי אבל הוא לא משהו קולקטיבי וגדול שכולם מסתכלים ואומרים 'בואנה, יש לו לב…' – פה מעורבים אלפי אנשים בסיפור, אם תרצה או לא תרצה, ואני אחד מאלפי אנשים.
האזינו לפרק המלא
"בסופו של דבר, כשהסתכלתי במראה בבית יום לפני שהלכתי לישון וקיבלתי את ההחלטה — זה לא עבר לי בגרון לקבל את ההחלטה ללכת למכבי. לא הצלחתי לספר לעצמי שזה הדבר הנכון לעשות, לא הצלחתי לשכנע את עצמי שזה הדבר הנכון לעשות. ניסיתי. לא הצלחתי. אין רגע ביום שלא הייתי בזה. בגלל שכל כך הייתי מבולבל – כל הזמן חיפשתי עוד מישהו להתייעץ איתו, עוד מישהו שאני סומך עליו ועוד מישהו לשמוע את דעתו, וכלום לא עזר. יכולתי לדבר גם עם 100 איש. הייתה לי טבלה, היה לי הכל".
על ההצעה שקיבל ממכבי ת"א: "מכבי הגישה לי הצעה באמת מכובדת וראויה וכיף לקבל כזאת הצעה, כל אחד היה רוצה לקבל כזאת הצעה. ישבתי עם עודד (קטש). הוא היה יתרון ענק – הייתי איתו ביחד בנבחרת כמה שנים, שיחקתי טוב בשיטה שלו, אני מתאים לשיטה שלו, אני אוהב את הבנאדם… הוא באמת היה פלוס אדיר. לא הרגשתי יותר מדי את הפחד המקצועי. הרגשתי שאני בשל לשחק ביורוליג, הרגשתי ככה בשנתיים האחרונות ביורוקאפ, וקיוויתי שבאמת לקראת סוף העונה תבוא איזו קבוצה מתחתית היורוליג ותגיד לי שהיא רוצה אותי. הייתי מוכן לחתום בפחות כסף בשביל ההזדמנות והעניין. היו טיפה שיחות לקראת סוף העונה עם באיירן מינכן ו-וילרבאן, כי המאמן שלי מפריז והיה דיבור שהוא יגיע לשם, הייתה איזו שיחה ראשונית וזה לא הסתדר. אני באמת מאמין שאם הייתי הולך למכבי הייתי משחק דקות משמעותיות ביורוליג".
גינת הסביר: "מבחינה מקצועית, ללכת למכבי זה להיות אחד מקבוצה ומועדון נורא נורא גדול שנאבק ביורוליג. ללכת להפועל – זה קודם כל המון רגש, אבל מבחינה מקצועית זה להיות אחד השחקנים המובילים, להיות אחד מהשחקנים שעל פיהם ועל פי איך שהם משחקים תיקבע תוצאת המשחק. להגיע להישג עם הפועל, מבחינתי — זה יותר טוב ויותר גדול מאשר להתברג לרוטציה של מכבי ביורוליג. לי באופן אישי, ואני מדבר רק בשם עצמי, זה הישג יותר גדול לדעת שאני השפעתי באופן ישיר על התואר הזה, ואם הייתי משחק פחות טוב אז לא היה את התואר הזה, לדעת שזה משהו שאני יצרתי ואני עשיתי יחד עם החברים שלי לקבוצה והמועדון הזה, וזה הדבר הגדול פה בעיניי. בסופו של דבר, זאת הנקודה.
"הפועל ת"א זה אנשים, לא שחקנים, אנשים. בר טימור הוא קודם איש לפני שהוא שחקן כדורסל. הפועל ת"א בשנה האחרונה עשתה צעד גדול קדימה, ואני לא מדבר בכלל על תוצאות על המגרש: אני מדבר על ההתנהלות מאחורה, ועל מאמן כושר במשרה מלאה, פיזיותרפיסט המשרה מלאה, עוזרי מאמן במשרה מלאה… זה משהו שלא היה כשאני שיחקתי בהפועל ת"א. אני מדבר על יורוקאפ, שזה משהו מאוד משמעותי עבור מועדון כמו הפועל שלא שיחק הרבה שנים בשלב בתים באירופה".
מה היה קורה אילו ההצעה של הפועל הייתה נמוכה יותר: "אף אחד מאיתנו לא יודע מה היה קורה אם, אבל הפועל ת"א עשתה כל מה שהיא יכולה. היא נתנה לי הצעה שבחיים שלא דמיינתי שהפועל תוכל לתת לי. ביחד עם הלב זה הספיק. מה היה קורה אם ההצעה לא הייתה כל כך גדולה, ולא היה יורוקאפ ולא הייתה התקדמות – כנראה שלא הייתי חוזר להפועל. בסוף אפשר להיות מטומטם מאהבה עד גבול מסוים — אבל בסופו של דבר אתה רוצה לדאוג לעצמך ולקריירה שלך. עשיתי איזושהי התקדמות בשנים האחרונות כדי להגיע למעמד שאני נמצא בו היום, והפועל עשתה את הדברים הנכונים בשביל שיהיה לי מקום לחזור אליו ולהרגיש מספיק בנוח שאני מוותר על הרבה דברים, אבל אני גם מקבל המון. אני מקבל משהו שאף אחד לא קיבל בהפועל לפניי, גם מבחינת כסף וגם מבחינת המקום לחזור אליו, החלק שאני אקבל בהפועל. זה דבר ענק בעיניי".
על מעמדו בהפועל ת"א לאחר ההחלטה: "זה מצחיק, אבל באמת שלהיות סמל זה לא היה מה שהנחה אותי. מה שהנחה אותי, כמה קלישאתי שזה יישמע, זו האהבה שלי למקום הזה. הרגשתי לפעמים בתקופה האחרונה שאני לא באמת שחקן כדורסל — אני אוהד הפועל שבמקרה הוא טוב בכדורסל, ואם אני יכול לעזור להפועל להפוך להיות מועדון שנאבק על תארים ולהפוך את הפועל למועדון שכל שנה משחק באירופה, וכל שנה נלחם ומתקדם, ומביא אליפויות ומביא גביעים והופך למועדון אמיתי, שנחשב, שכולם רוצים להגיע אליו. המטרה היא להפוך את הפועל למקום ענק, לקבוצה גדולה שתצטרף למועדון הגדול שהוא כבר עם ההיסטוריה. ואם אני יכול לעשות את זה ולהיות חלק מזה — מבחינתי זה הדבר הכי גדול שאני אעשה בקריירה שלי".
בעקבות התקרית בדרבי, גינת העביר מסר לקהל האדום: "אני אומר באופן חד משמעי שהעניין עם הקהל וזריקת החפצים זה משהו שחייב להיפסק. אני מקווה שיהיה לי מספיק כוח והשפעה על האנשים שם בשביל שזה ייפסק, זה ככה לא יכול להמשיך, בסופו של דבר אנחנו משחקים כדורסל ושזורקים דברים לפרקט באמצע משחק זה משהו שלא מתקבל על הדעת בכלל ולא קורה בשום מקום. זה חייב חייב להיפסק. הקהל של הפועל הוא קהל מדהים עם המון אהבה והמון דברים טובים, וכמו בכל מקום יש גם דברים שצריכים להיעלם, ואני מקווה שלאט לאט נצליח להוציא את זה מהנורמה".
על רמי כהן, שטען בריאיון לפני ההחלטה כי גינת במכבי זה כמו גרשון ו-ורמוט: "סיימת אימון נבחרת בדרייב, פתחתי את הפלאפון, לחצתי על המסך וראיתי טירוף מוחלט: אוהדים, אינסטגרם, כל מקום. טירוף מוחלט. לא הבנתי מה קרה. גללתי ואז ראיתי שאבא שלי או מישהו שלח לי את הציטוט של רמי מהכתבה, ורמוט – גרשון וכל הסיפורים האלה… נכנסתי וקראתי וזה אשכרה כאילו הרחיק אותי מלרצות לעשות את זה. אמרתי 'למה זה טוב, למה צריך את זה'. לא אהבתי את זה. נפגשתי עם רמי באותו ערב מאוחר יותר וישבנו. אמרתי לו: 'רמי זה לא לעניין. אתה לא יכול לעשות דברים כאלה'. קודם כל – עוד לא החלטתי. אם אני מחליט שאני הולך למכבי, וואלה, תגיד מה שאתה רוצה, אני לא שופט אותך ואתה יכול להגיד מה שאתה רוצה — אבל אני לא החלטתי. אתה מכיר אותי, שיחקתי פה 4 שנים, הייתי קפטן… יש איזושהי היכרות בסיסית וכבוד בנינו. לא צריך את הדברים. לא צריך להתחנף – ולא צריך לעשות את ההיפך. יש לי את כל הנתונים בידיים, אני יודע הכל, אני רק צריך לקבל החלטה, זה לא שזה יעזור".
על הטירוף סביבו לפני ואחרי הבחירה בהפועל: "אני חושב שהדברים בשבוע האחרון יצאו מפרופורציות באופן מוחלט, זה הגיע למימדים שאנשים כותבים דברים הזויים שאין להם קשר למציאות. זה היה חייב להיגמר, לכאן או לכאן".
על הרגע בו נפל הפור והוא קיבל החלטה סופית: "ביום שישי נסעתי להורים בצפון וסגרתי את הטלפון ואמרתי שאני ביום ראשון חוזר לתל אביב עם החלטה. נגמר הסיפור. הייתי לבד עם עצמי, הלכתי לים, פגשתי מעט מאוד חברים וחזרתי ביום ראשון לתל אביב וזה לא הספיק. עדיין נורא נורא התלבטתי ולא באמת ידעתי מה אני רוצה לעשות. ביום ראשון הגעתי לתל אביב והיה לי יום סיוט. הייתי בלתי נסבל כלפי הסביבה וכלפי עצמי, לא הצלחתי לעשות שום דבר ולא רציתי לעשות שום דבר. כל היום הייתי במחשבות והתעסקתי בזה ואז אמרתי די. ביום ראשון בערב הייתי בבית ואמרתי שזה לא יוכל להימשך ושזה צריך להיגמר מחר, לכאן או לכאן. באמת אתמול קמתי בבוקר עדיין נורא נורא מבולבל, לא ידעתי מה אני רוצה לעשות. הלכתי לים עם נועה, בת הזוג שלי, ובאיזשהו שלב פשוט הרגיש לי שדי ושהחלטתי. ונגמר.
"התקשרתי לאבא שלי ואמרתי לו: 'אבא, נגמר הסיפור, אני הולך להפועל תל אביב'. הוא שאל אותי: 'בטוח?', אז אמרתי לו שנגמר הסיפור. קבענו עם רמי כהן, התקשרתי אליו והוא אמר לי 'תפסיק להתעלל בי, רק תגיד לי כן או לא', אמרתי לו: 16:00 באולם?' אז הוא אמר לי: '16:00 באולם'. אמרתי לאבא שלי להגיע לדרייב אין, הוא בא מהצפון, תפסתי את הסוכן, אמרתי לו מה החלטתי, הוא בא לדרייב אין. הגעתי לדרייב אין… ואנשים, עובדי המועדון בחלקם — בוכים. אני מגיע, ובוכים. הזמן יעיד אם ההחלטה נכונה או לא, אם נכשלנו, הצלחנו, זכינו בתואר, לא זכינו בתואר… הזמן יגיד. אבל בסופו של דבר אני יודע שאני אסתכל על עצמי במראה כל בוקר ואהיה שמח, אהנה מכדורסל, אהיה במקום שהלב שלי נמצא בו ואני אדע שנשארתי נאמן לעצמי".
האם היה סיכוי אמיתי שיגיע למכבי ת"א: "לא הולכתי שולל את מכבי. זה יכול היה לקרות. זו הייתה התלבטות מאוד גדולה מבחינתי. חשבתי על זה, חשבתי על זה אמיתי. אני מכבד את כל האנשים שנפגשתי איתם במכבי. הם היו אחלה איתי, אמרו לי בכנות מהרגע הראשון מה הם רוצים, הם לא שיחקו איתי משחקים עם הצעה נמוכה בהתחלה כדי לנסות לתפוס אותי נמוך. מההתחלה הם נתנו לי את מה שהם יכלו ורצו, ומה שבסופו של דבר ציפיתי שיגיע. זה משהו שאני אומר בגלוי — זה יכול היה לקרות. זה פשוט לא קרה כי זה לא עבר לי בגרון. אם זה היה עובר, אולי זה מה שהיה קורה. 'מאוד ניסיתי בשלבים מסוימים לשכנע את עצמי — ובשום שלב לא הצלחתי עד הסוף. הלב לא נתן לי והראש לא נתן לי. משהו שם לא הרגיש לי נכון, לא הרגיש לי טוב, לא הרגיש לי טבעי. אני, ברגע שדברים מרגישים לי לא טבעיים — אני לא יכול לעשות אותם. אתה צריך להיות איפה שטוב לך".
המטרה, אליפות? 'אפשר להצהיר על אליפות. אפשר להגיד שזו המטרה. אנחנו לא באים להסתתר או להגיד שנהיה הקבוצה הרעננה של הליגה או הקבוצה המפתיעה של הליגה. אנחנו באים להיות בצמרת הגבוהה, לא רק בעונה הבאה — בעונות הבאות. אנחנו בונים משהו מיוחד ומרגש וביחד — וחד משמעית אפשר להצהיר שאנחנו הולכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי להילחם על תארים. זאת המטרה".
מה דעתך על הכתבה?