החיוכים שהיו מנת חלקם של שחקני נבחרת ישראל באימון ביום שבת, ערב המשחק נגד שבדיה, לא אמורים לחזור על עצמם באימון האחרון שייערך היום (שלישי) לפני היציאה לאליפות אירופה. אם לפני ההתמודדות נגד השבדים היה ניתן להאמין שההפסד לפינלנד בשבוע שעבר היה תקלה ולא כזה נורא, אחרי היכולת נגד שבדיה יש תחושה שונה, תחושת לחץ ובלבול שמאפיינת משבר קטן, רגע לפני המשימה הגדולה ביותר של נבחרת ישראל מזה חמש שנים.
זה לא המשבר הכי גדול של נבחרת ישראל בשנים האחרונות. הנבחרת הפסידה בבית לנבחרות שעל הנייר נחשבות לפחות טובות משבדיה – אסטוניה ניצחה בראשון לציון, פורטוגל ברעננה וב-2003 הנבחרת הייתה במשבר גדול שכלל השעיית שחקנים וכמעט שביתה רגע לפני היורובאסקט בשבדיה, שנגמר בהישג הגדול ביותר ב-30 השנים האחרונות, מקום שביעי.
אז איך מעמידים נבחרת שתוכל כבר ביום שישי להיראות אחרת נגד פינלנד ולא להיגרר למרה שחורה שתהרוס אליפות שלמה? "יש תקופות כאלה בנבחרת, במיוחד כשאתה בא וזה לא תמיד מתחבר על ההתחלה, זה לוקח יותר זמן. השחקנים צריכים להתאחד ולא להאשים אחד את השני", מספר קפטן הנבחרת בעבר מאיר טפירו, "אם אומרים – 'חבר'ה אנחנו ביחד בסיפור הזה' – אז אתה בא לאליפות אירופה טוב. ממה שאני ראיתי יש המון כישרון, אבל ההגנה היא לא ברמה שצריכה להיות בנבחרת, כשאתה בא לאליפות אירופה צריכים לסדר אותה, הבעיה הגדולה היא התיאום ההגנתי וזה גורם להתקפה להיתקע".
טפירו נזכר במשבר של 2003 ועל מה שהוא גרם לנבחרת: "הבלאגן ההוא חיבר אותנו מאוד. להיות יחידה אחת, זה עשה לנו לא טוב בהכנה אבל זה חיבר אותנו באליפות אירופה כמקשה אחת. אפשר ליצור משהו חיובי ממסיטואציות כאלה שלא הולך ושהולך קשה ולא מתחבר, אין קסמים. זה צריך לבוא מהשחקנים, מהגישה, והשחקנים היותר מנוסים צריכים להוביל את האחרים למקומות הנכונים. אם נעשה את הדברים האלה זה יכול להיות טוב. אפילו אם יש איזושהי בעיה, אפשר להוציא מישהו מהסגל, אפשר לחשוב על זה".
גם עידו קוז'יקרו הוא ותיק משברים והצלחות בנבחרת הלאומית. המשחק נגד שבדיה הכעיס את קיר בטון: "השחקנים צריכים להאמין בעצמם על מלא, לא רק מול המצלמות. להבין שהם באמת שחקנים טובים, אך מצד שני יש להם אחריות להיות שחקנים בשני צידי המגרש ולא רק בצד ההתקפי. כל המהלכים היפים, הדאנקים והאלי הופים, לא מרשימים אותי אם לא עושים עצירות בהגנה. צריכה להיות היררכיה, וזה התפקיד של המאמן, מי הגו טו גאיי, מי לוקח את הנבחרת על הכתפיים שלו".
סנטר העבר מספר על תקופתו ומה שהוא מאמין שהיה קורה במשחק כמו זה שהיה בהיכל שלמה ביום ראשון: "הייתי שחקן ופועל שחור וגם גאה מאוד בזה, אבל לא רק אני. טפירו היה מפרק למישהו את הפנים או טל בורשטיין היה שובר למישהו את הראש, לא באלימות, אבל הופכים שולחן במובן המטאפורי של המילה. זה נראה שאנחנו מקבלים לייאפים ומפסידים לפולין וכולם מגיעים לנבחרת בסבבה, אבל זה לא מחנה קיץ. לא שותים פה שוקו ולחמניה. אני יודע שהם לוקחים ללב, הם לא חיים בלה לה לנד, אבל צריכים לקחת את האכזבה וההפסדים המביכים האלה, והניצחונות מול הרומנים שהם כמו משחק מול נבחרת הנוער, ולהביא אגרסיביות ורוח לחימה, לשחק אחד בשביל השני, יותר עזרות, יותר אגרסיביות. יש לנו 12 שחקנים שיכולים לשחק, אין מה לשמור פאולים. תשדרו קשיחות בהגנה. השבדים קלעו לנו ליי אפ אחרי לייאפ. דני אבדיה קיבל שלושה לייאפים אחד אחרי השני, תוריד מישהו לרצפה".
היעדר הרוח היא משהו שהציקה מאוד למאמן הלאומי לשעבר צביקה שרף ביום ראשון. שחקנים בנבחרת מספרים כי אצל המאמן הוותיק היו באים עם מוטיבציה של "לכבוש את החרמון" לפני כל משחק, והמאמן לשעבר מתגאה בזה. "זה היה הסגנון שלי, באתי לנבחרת ודרשתי מחויבות. היום מתייחסים בטכניקה וטקטיקה והולכים לנו ללייאפים על הפנים", מספר שרף, "ברבע הרביעי, מתי הגענו לארבע עבירות? בסוף. לא שמרנו. שחקני החוץ שלהם קלעו, אבל ברבע הרביעי הכניסו כדורים לבירגנדר והוא הלך אחד על אחד על דני אבדיה או על רומן סורקין וקלע סל כל התקפה. גם משכו 20-21 שניות מההתקפה וגם קלעו. לא עשינו עצירות, אין לנו התקפה של 90 נקודות, צריך לעשות עצירות בהגנה".
למרות המצב הקשה, שרף טוען כי עדיין לא צריך להוריד את הראש לקראת תחילת האליפות, "אני לא יודע מה הן הציפיות. על הנייר יש לנו בית סביר ונוח שאפשר עדיין לעלות ממנו לעלות לשלב הבא בברלין. יש לנו משחק ראשון נגד פינלנד, תלוי בו מאוד מה נעשה. הפסד בו מתחיל לדרדר אותנו. יש לנו לאורך האליפות משחק נגד הולנד, ראיתי אותם נגד ספרד, היא ברמה של שבדיה. אפשר לנצח אותם, צריך לנצח אותם, אבל אפשר גם להפסיד. יש להם שחקנים עם יכולות אישיות, אם נשמור ככה, לא ננצח אותם. אם יהיה שינוי בהגנה ובהקרבה וברצון לנצח אז משם צריכה להתחיל האליפות".
השיחה הארוכה שערכו בנבחרת ביום ראשון בלילה אמורה לתת תוצאות באליפות, אבל לכל אחד מאנשי העבר של הנבחרת יש את האיש או האנשים שלו שאמורים לתת את הטון במשבר הזה. "לשיחות האלה יש משמעות, אני מאמין בזה", אומר קוז'יקרו, "הם יכולים לקחת אותנו לשני כיוונים, או להפוך לכדור שלג או להבין שצריך ללכלך את הידיים, להבין שכולם שחקנים משלימים בקבוצות שלהם, חוץ מים מדר. אף אחד לא שחקן מטרה, מדני אבדיה. זאת המציאות. כל אחד צריך למצוא את הנישה שלו, אני רוצה לראות שחקנים שדופקים חסימות, לא ראיתי אותנו מפוצצים שחקן שבדי בחסימה".
קוז'יקרו ממשיך להצביע על מדר כאיש שלו: "הוא אולי נהנה מהאנמיות של דני, אולי אנחנו מצפים ממנו להיות משהו שהוא לא. יש שחקנים שהם סקוררים ביום יום, תומר גינת, רומן סורקין. צריכים לשנות פאזה, איך הם מייצרים לסקוררים שבנבחרת, איך הם מייצרים לעצמם את מצבי הקליעה והופכים להיות הפועלים השחורים.כדאי לחזק את החוזקות של הנבחרת ולהתמקד בצד ההגנתי. לשים את האגו בצד, אנחנו לא ננצח אף קבוצה בקו הקדמי, אלא אם נחתים את ג'ואל אמביד. זה לא יקרה. מבחן הקו הקדמי שלנו זה לעבוד בשביל הגארדים, לעזור להם".
עבור טפירו ושרף, אלה החבר'ה הותיקים. "זה הכל בניית היררכיה, צריכים לראות על מי צריך ללכת ועל מי שמים את הצ'יפים, מי יהיו המרכזיים ויותר משמעותיים", אומר טפירו, "אין ספק שיש לנו את דני שהוא צריך להיות המרכזי למרות שהוא נראה לא טוב עד עכשיו, הוא שחקן שיכול לעשות הבדל גדול באליפות טובה, והייתי נותן לגל מקל תפקיד יותר משמעותי כדי להביא את הניסיון שלו. הוא ופניני הם היחידים עם ניסיון. לצעירים זו פעם ראשונה, הם יובילו את הכדורסל הישראלי והם כשרונות מצוינים, אבל צריך את הניסיון".
שרף מסמן גם את גודס וגם את השחקנים: "בראש של כל נבחרת עומד מאמן. הוא צריך לקבל החלטות ולהנהיג, להתמודד עם הבעיות. זו פעם ראשונה מזה שלוש שנים שהיה יחסית הרבה זמן להתכונן, כל תכנית האימונים וכל משחקי האימון פוספסו בגדול. יש המון פציעות בכל הנבחרות, כי כולם התייחסו לזה מאוד ברצינות. שני האנשים הראשונים שצריכים להנהיג ולהוציא את הנבחרת מהמשבר הם גל מקל וגיא פניני שקיבלו את כל הקרדיט גם מקטש וגם מגודס. הם המנהיגים של הנבחרת. דני אבדיה חייב לקחת את עצמו בידיים, כולם מחכים ומצפים ממנו, המעמסה על הכתפיים שלו היא מאוד גדולה, היחידי שמגיע מפוקס ויודע מה הוא עושה זה ים מדר. כל האחרים חייבים להרים את עצמם".
