נבחרת ישראל סיימה לפני כשבועיים את הופעתה באליפות אירופה בטעם חמוץ. היא הודחה בשלב הבתים ולא העפילה לשמינית הגמר, כשהרבה מאוד האשמות הושמעו כלפי גורמים שונים – ובין היתר עלתה התהייה האם איגוד הכדורסל טועה כשהוא לא מאזרח שחקן זר, בשונה מנבחרות כמו ספרד, טורקיה, סלובניה ופולין. בזמן היורובאסקט ישב ג'ייקובן בראון בביתו בתל אביב וצפה במשחקים.
בראון, שחקנה של הפועל תל אביב, יפתח בקרוב את עונתו השישית בליגת העל. הוא נמצא בישראל שנה פחות ממיגל ויטור, אך תקופה ארוכה יותר מאנריק סבוריט שעליו המליצו לאזרחות בשבוע שעבר. "לא פספסתי משחק של הנבחרת באליפות אירופה", מספר בראון בריאיון מיוחד לוואלה! ספורט. "אני חושב שהחבר'ה האלה צריכים להמשיך לגדול. שמו הרבה לחץ על דני אבדיה להפוך לאיש המרכזי, אבל צריך להבין שאמורים לעשות את זה ביחד. גם אם לא יוסיפו אותי, הם צריכים להביא איש גדול מתחת לסל שיגן על הטבעת. אני אוהב מה שרומן סורקין, עידן זלמנסון וג'ייק כהן עושים, אבל הם צריכים מישהו שיגן על הטבעת. זה יקל על תמיר בלאט ועוד שחקנים לשחק את הפיק אנד רול".
– השם שלך הוזכר באופן לא רשמי כמועמד לקבל דרכון ישראלי ולהצטרף לנבחרת.
"הייתי שמח מאוד לקבל דרכון ישראלי. אני מוכן לעשות כל מה שצריך, אני חופשי לעשות מה שצריך. אני רוצה לשחק בנבחרת ישראל, ואני נהנה לראות חלק מהשחקנים שמשחקים בה – לא רק כחברים לקבוצה, אלא אפילו כאוהד כדורסל. אני מרגיש שאם ייתנו לי את ההזדמנות לעזור, אני אצליח לעזור. אני רק רוצה לנצח ולהפוך את השחקנים שלידי לטובים יותר. אולי אצטרך לעשות עוד דברים כדי להשיג את הדרכון, אולי אתחתן עם החברה שלי, אבל אנחנו צריכים עוד לראות".
בראון (32) הוא אחד הזרים המיוחדים שנחתו בישראל. הוא הוביל את גלבוע/גליל לעונה נהדרת ב-2017/18, ואז עבר לשלוש שנים בהפועל ירושלים, שבמהלכן תיפקד בין היתר כקפטן, עד שנפצע וסיים את הקדנציה שלו מוקדם מהצפוי. בעונה שעברה הגיע להפועל תל אביב, העלה את רף הציפיות והגיע עד לגמר גביע המדינה. עוד לפני סיום העונה חתם על חוזה חדש לשנתיים תמורת כ-400 אלף דולר.
"אני מתרגש וחש מבורך שאני עושה משהו שאני אוהב לעשות. אני עושה את זה מאז שהייתי בן שלוש. תמיד רציתי לזרוק את הכדור לסל. אם אלוהים נותן לי את ההזדמנות לעשות משהו שאני אוהב, אין לי ברירה אלא להיות מאושר וליהנות מהרגע".
– אתה נשארת, אבל לא מעט שחקנים חדשים הגיעו הקיץ להפועל תל אביב.
"אני אוהב את השחקנים החדשים. נצטרך לחבר אותם בסיטואציה הנכונה, ודברים עוד יקרו. לא הכל טוב מההתחלה, אבל נצטרך להיות מוכנים. אנחנו משחקים ביורוקאפ, כך שאי אפשר להתחיל בלי ניצחונות. אנחנו צריכים לקלוט את הדברים במהירות, לנצח במשחקים קשים ואז נלמד יותר באימונים איך להשתפר".
– אין לכם יותר מדי דם צעיר בקבוצה.
"זה תמיד טוב להגיע עם השחקנים שעברת איתם עליות ומורדות. אנחנו מכירים זה את זה, יודעים איך להקל אחד על השני. התחלנו את העונה שעברה בצורה לא טובה, ניסינו להבין למה לצפות. יש לנו בסיס נהדר. ברגע שנחבר את השחקנים החדשים, זה ייראה כאילו כולנו משחקים ביחד שלוש או ארבע שנים. בסוף נצטרך להראות את זה על המגרש, זה לא משנה אם יש לך שחקנים צעירים או מבוגרים, אנחנו צריכים לעלות על המגרש ולראות את התמונה הגדולה יותר. למצוא את הדרך לנצח משחקים ולזכות באליפויות. התפקיד שלי הוא לשמור את כולם באותו מקום".
– הופתעת כשתומר גינת בחר לחזור להפועל, אחרי שהיה מבוקש במכבי תל אביב?
"אני לעולם לא אבין את היריבות של צהוב נגד אדום, מכבי נגד הפועל. לא גדלתי כאן. ההחלטה של תומר הייתה הכי טובה בשבילו ובשביל המשפחה שלו. זאת הקריירה שלו. אני מכבד אותו, והייתי מכבד אותו אם היה חותם במכבי. הוא שחקן נהדר, ואני אומר את זה מהרגע שהגעתי לישראל ושיחקתי נגדו. אמרתי שהוא טוב ויודע לשחק את המשחק. אני שמח מאוד לחלוק איתו את המגרש. אני לא יודע מאיפה מגיעה היריבות, שמעתי חלק מהדברים. זה הכדורסל, ואתה תמיד צריך לחשוב על עצמך ועל המשפחה שלך קודם".
נחזור לעניין האזרחות. בהפועל תל אביב פועלים מאחורי הקלעים לדחוף לאזרחות של בראון, וגם לזאת של ג'יי פי טוקוטו. עם זאת, נושא מעניין עשוי לעלות אם דבר כזה ייצא לפועל – שכן בראון יצא נגד מילות ההמנון הלאומי. לפני כשנה הסביר ש"התקווה" לא מייצגת חלק מהתושבים בישראל, וקרא לשנות את ההמנון.
"זה לא שאני לא עומד בהמנון. אם אתה מכיר אותי כאדם, רק אכפת לי מאנשים", הוא מנסה להסביר את עמדתו. "לא אכפת לי מהצבע או מהרקע. לא אכפת לי משחורים או לבנים, יהודים או ערבים. אני לא נכנס לדברים האלה. לא הייתי כאן ואני לא יודע על מה האנשים כאן נלחמו. אני רק מסתכל על העתיד, ולאן הילדים שלי והנכדים שלי יגדלו. ואני אומר לילדים שלי, לא אכפת לי מה הצבע של החברים שלכם, אתם מתנהגים אליהם בכבוד, לכולם.
"לגבי ההמנון – אני שומע את המילים, ואני לא נגדו, אבל אני רק רוצה שאנשים יאהבו אחד את השני כמו שהם אוהבים את הילדים שלהם. אני רוצה שכולם יאהבו ויכבדו את כולם".
– מה דעתך על שחקנים שמקבלים אזרחות בלי להיות בכלל במדינה?
"אם זה יכול לעזור, למה לא? לורנזו בראון עשה חתיכת עבודה. צריך לבטוח בתהליך. מאמן נבחרת ספרד והאיגוד הספרדי בטחו בו שהוא יכול להנהיג אותם, וזה מה שהוא עשה. כל מדינה מאמינה במשהו אחר. חלק מאמינות בשחקן המקומי, אבל לפעמים צריך עזרה ואין בזה שום דבר רע. אם יבקשו ממני לעזור, אני תמיד כאן".
– אתה רואה סיכוי שארה"ב תצטרף לגל הזה ותאזרח שחקן אירופאי לנבחרת?
"אני לא חושב שאמריקה תעשה את זה יום אחד, כי זו מדינה יותר גדולה מכל מדינה באירופה, והיא תמיד תמצא שחקנים שיכולים להביא הרבה לשולחן. זה שונה בארה"ב, אבל מדינות שונות צריכות מישהו שירים אותן".
בראון ידע לא מעט פציעות עם השנים, אבל לעונה הזאת הוא מגיע מוכן מאוד מבחינה גופנית, לאחר שהוריד במשקל בצורה משמעותית. "אני מרגיש טוב. אפילו טוב מאוד. המטרה שלי היא לשמור על המצב הזה. זה מה שאני אעשה, זה מה שהבטחתי לעצמי, להיות העונה בכל משחק עם האחים שלי, לא להשאיר אותם לבד. אני אמשיך לעבוד, אני מרוצה מההתקדמות שעשיתי בעונה שעברה, ואני מתכוון להמשיך ככה גם העונה".
– אתה עוד חושב איפה יכולת להיות אם לא היית נפצע בירושלים?
"לפעמים זה עוד עובר לי בראש. אני מנסה לדחות את המחשבות האלה. הפציעה הזאת שמה אותי במקום חשוך בחיים שלי. לא חשבתי שאני אחזור לזרוק כדור לסל. אני מברך על כל יום שבו אני יכול לדרוך על מגרש הכדורסל. אני נהנה מכל הזדמנות שיש לי לעשות את זה".
– הקהל מחסיר נשימה בכל פעם שאתה נופל.
"נפלתי כל הקריירה שלי. מה שיפה בי זה שאני תמיד קם. זה סיפור החיים שלי. באתי מכלום, הפילו אותי כל הזמן, ותמיד לימדו אותי לקום ולהילחם. אני משחק קשוח, ותמיד אמשיך לשחק ככה. מה שיקרה יקרה. אם אני איפצע, אני איפצע. אני לא איכנס לעונה ואגיד, אני לא רוצה להיפצע. לפעמים כשנופלים, דברים קורים, אני בסדר עם זה".
– חשבת פעם לשנות את סגנון המשחק לכזה שאולי תיפצע בו פחות?
"אם אתחיל לחשוב על שינוי בסגנון המשחק, אני צריך לפרוש, כי אני לא אוכל לעזור לחברים שלי ואני לא צריך להיות על המגרש. אני אילחם על הכל. אני מכיר רק דרך אחת, והיא להיות אני. אם אני בן 22 או 32, אני תמיד אהיה אני".
בראון חוגג את ראש השנה יחד עם בת הזוג שלו, כשמערכת היחסים בין השניים רצינית מאוד לדברי מקורביו. "אני מאחל בריאות נפשית וגופנית, ושהדברים ביני לבין החברה שלי ילכו כמו שצריך, שכל החברים שלי לקבוצה יישארו בריאים. בואו נהנה מהעונה הזאת".
– הפועל תל אביב לא זכתה בתואר כבר 30 שנה. למה שהעונה הזאת תהיה שונה?
"בוא ניקח את זה צעד אחרי צעד. עוד לא היה לנו משחק רשמי אחד. אני מצפה למשהו מיוחד, ואנחנו צריכים להישאר ריאליים. בעונה שעברה היינו קצרים, אבל דברים קורים. הגמר נגד בני הרצליה עדיין צורב לי. החטאתי כמה זריקות, והפסדתי גמר גביע בפעם הראשונה. המאזן שלי היה מושלם, הם קלעו זריקות ואנחנו לא. אנחנו צריכים לחפור עמוק כדי להגיע לשם שוב".
