1. מבצע לוגיסטי בעורף האויב
מעט אחרי השעה שבע בערב, אמש (שני), החליפו שחקני הפועל תל אביב מבטים המומים זה עם זה. הם נכנסו לחדר ההלבשה של האורחים ביד אליהו, ולרגע היו בטוחים שטעו בכתובת. המקום הפך להעתק מדויק להפליא של חדר ההלבשה באולמם הביתי בדרייב אין. השטיח האדום הענק נפרס באמצע החלל, המדים המתינו לכל אחד במקום מושבו, שעוטר בתמונת אקשן מאחד המשחקים, ומסביב נתלו דגלים וצעיפים.
זו הייתה, מתברר, הפעולה הראשונה שדני פרנקו ביצע לקראת הדרבי נגד מכבי תל אביב בחצי גמר גביע המדינה. "תהפכו את חדר ההלבשה למקדש אדום", אמר לאנשי הצוות של המועדון כבר ביום חמישי שעבר. הסמנכ"ל מתן קפלן, המנהל איתי ברגר ועוזרו נוף ברזל שמעו, הפנימו וביצעו; בלילה שלפני המשחק הושלם המבצע הלוגיסטי. מבצע בעורף האויב, יהיו שיאמרו. ויהפוך היכל מנורה מבטחים להיכל קבוצת שלמה.
בעלייה לפרקט נזכרו האדומים במחזות אחרים, שהיו מעדיפים לשכוח. תחת ההשפעה הטבעית והמובנת של הדרבי בכדורגל, שהסתיים פחות מ-48 שעות קודם לכן, דאגו האוהדים בצהוב להקניט ולהזכיר ליריביהם כמה וכמה פעמים "איך זה לקבל שלוש". בשעה אחת עשרה לערך הם קיבלו תשובה. 82:83, 77:78, 80:90. הפועל תל אביב 3, מכבי תל אביב 0. מי היה מאמין.
2. איגור קולשוב, קבלן גמרים
יש כל כך הרבה דרכים לתאר את ההתרחשויות הנדירות, אפילו מוזרות לעיתים, שהובילו לטרילוגיית הניצחונות של הפועל בדרבי תוך כחודש וחצי.
למשל, דרך מאזן השלשות הבלתי נתפס של עידן זלמנסון העונה: 5 מ-7 נגד מכבי, 2 מ-9 נגד כל היתר.
או אולי, דרך חתן יום ההולדת ג'ייקובן בראון, שבכלל החמיץ את החגיגה בדרבי הקודם: רק בדקה ה-15 הוא קלע את סל השדה הראשון שלו, והוא ירד בסיום עם לא פחות מ-30 נקודות.
וייתכן שדרך ג'וש אוונס. שחקן הפנים האפרורי הספיק עוד לנצח בדרבי עם קרלון בראון ב-2014, ואתמול עשה לאנטה ז'יז'יץ' את מה שניקולה מילוטינוב לא הצליח רק לפני כמה ימים. בראון האחר, ולא רק הוא, ידע למצוא אותו בפוזיציות מושלמות, שהותירו את אזור הצבע של הצהובים חשוף, חיוור ונבוך.
אבל יש מצב שאת השינוי הביא בכלל איגור קולשוב, שהצטרף לאדומים רק לפני שלושה שבועות – ולא, לא בגלל השלשה המטורפת עם הבאזר לסיום המחצית הראשונה. מאז חזר לישראל, הבחור עומד על ארבעה גמרי גביע בארבע עונות. האם מחרתיים יצליח סוף סוף לזכות בתואר?
3. "ב-2:27 לפחות ניסו לשנות ולתקן"
אחד האוהדים המיואשים של מכבי תל אביב הצליח להתגעגע אפילו לימים השחורים ביותר בתולדות המועדון. "כולם צוחקים עד היום על השעה 2:27, שבה ארז אדלשטיין קיבל את הודעת הפיטורים ב-2016, אבל אתה יודע מה?", תהה בפניי לאחרונה, "לפחות אז ההנהלה ניסתה לשנות, לזעזע ולתקן. היום הבעלים מסתכלים באפאטיות על מה שקורה ולא עושים כלום".
רק שהפעם, לא בטוח שהאפאטיות תתאפשר. מכבי שברה לא מעט שיאים שליליים בשנים, בחודשים ואפילו בשבועות האחרונים, ואיכשהו, הכל עבר בשקט יחסי. אז היו משחקים שבהם ההיכל נותר חצי ריק, והיו לא מעט מקרים שבהם האוהדים נטשו לפני הסיום כדי לא להיתקע בפקקים, והיו גם שריקות בוז לשחקנים וכמה עשרות שקראו "תתפטר" למאמן.
אבל אתמול משהו השתנה מבחינת הקהל הצהוב. אל מול הביזיונות שאירעו באירופה וההפסדים בזירה המקומית, היו אלה שדאגו "לתמוך בקבוצה ברגעיה הקשים" וכו' וכד'; התגובה העצבנית להפסד הזה כבר הייתה אחרת ושונה מכל מה שהכירו עד כה ביד אליהו.
עוד בזמן המשחק, אחד האוהדים שמאחורי הספסל קילל את סקוטי ווילבקין, שהחל לענות לו ולהתנצח איתו, כשהוא מנסה להבין איך הוא מאשים דווקא אותו. אחר כך, אוהדים ניסו להתפרץ לחדר ההלבשה. שניים אחרים נעצרו על ידי כוחות האבטחה. ואם כבר מאבטחים, אז הם סיימו את המשמרת מאוחר, כי נאלצו ללוות את אנשי מכבי מיציאות צדדיות, ולא בגלל אוהדי הפועל.
אלה מחזות שמזכירים מועדונים אחרים בענפים אחרים, ואולי אפילו במדינות אחרות. והם ממחישים את השפל שבו מצוי הקהל הצהוב ברגע הזה. שפל שכמותו לא חווה – לא בימי הנשירה ליורוקאפ, ולא כשקבוצתו דורגה במקום האחרון ביורוליג, ואפילו לא אחרי הפסדי האליפות מול הפועל אילת, מכבי חיפה ומכבי ראשון לציון. 3:0 בדרבים, כשהאחרון במשחק נוקאאוט ישיר, לעיני חצי היכל צבוע באדום? זה כבר סרט אחר.
האינסטינקט הכי בסיסי בניהול מועדוני ספורט דורש לפטר את המאמן בעיתות משבר כמו זו שחווים הצהובים כרגע. ואולי 34 השניות האחרונות של הרבע השני ממחישות עד כמה מכבי תל אביב אינה קבוצה מאומנת כרגע; היא הוליכה בחמש הפרש, כשיש לה שתי עבירות לתת – ועל הדרך, גם פסק זמן – אך ספגה שתי שלשות עד לבאזר, ואיבדה את היתרון האחרון שלה במשחק. אחר כך, כשהיווני ציפה שמישהו יציל עבורו את התואר (ואולי את הג'וב), הוא העמיד חמישייה שכללה בעת ובעונה אחת את יפתח זיו, אנג'ו קלויארו ועוז בלייזר, ולא הצליחה לקנות סל.
4. ולחשוב שהכל בזכות גיא פניני
לראשונה מאז 2009, גמר גביע המדינה יתקיים בלא נוכחות של מכבי תל אביב או הפועל ירושלים. בפעם שעברה שזה קרה – דני פרנקו ניצח וזכה עם הפועל חולון; בפעם שלפניה, ב-1995, בני הרצליה הייתה זו שהניפה (תודה למיכאל גולדברג על הנתון). מי יחגוג ביום חמישי הקרוב?
וזה הזמן להזכיר שוב, שהפועל תל אביב נכנסה העונה למפעל הגביע ברגע האחרון, במשחק ליגה שבו כלל לא הופיעה, בזכות סל ניצחון של גיא פניני.
