איובן: עוד פרק בלתי נתפס בקריירה של ג'ייקובן בראון

שלוש דקות אחרי שג'ייקובן בראון התנגש בשחקן מכבי תל אביב עוז בלייזר, סמוך להפסקת המחצית בדרבי ביום רביעי, אנשי הפועל תל אביב לא הראו סימנים של היסטריה. "חשבנו לעצמנו, 'זה ג'ייקובן, הוא כבר קם'", אמרו במועדון על השחקן, שלא פעם מוצא את עצמו מרוח על הפרקט, לפני שהוא קם וממשיך לשחק. כשבראון לא הצליח לעמוד, בקבוצה התחילו לחשוש. אחרי שהמשחק נגמר והאדומים הבינו שבראון איבד חלקית את התחושה ברגליו, התחושה כבר הייתה של פאניקה. ההפתעה הפחות גדולה הגיעה כשהגארד אותת ביום שלאחר מכן כי הוא רוצה לשחק ועושה כל מאמץ לעלות על הפרקט במשחק הרביעי בסדרת רבע גמר הפלייאוף הערב (ראשון, 21:00), אחרי פציעה ממנה מעטים השחקנים שהיו חוזרים תוך מספר שבועות לפעילות.

הפסקה שלמעלה למעשה מתמצתת את הסיפור המלא של ג'ייקובן בראון בישראל. לאיש אין עוררין לגבי היכולת שלו: מדובר באחד הגארדים הגדולים שנחתו כאן, בטוח בשנים האחרונות, וכזה שהקריירה שלו קצת מבוזבזת מבחינת הרמות בהן שיחק. מצד שני, זה שחקן שחווה לא מעט פציעות בתקופתו בארץ, במסגרות המקומיות הוא למעשה החמיץ למעלה משליש ממשחקי קבוצותיו, נפצע בכל חלק אפשרי בגוף, אך משתדל לא לוותר על משחקי מפתח וגורם למאמניו להעריך אותו למרות הסיטואציה הלא פשוטה. או כמו שאומרים עליו בהפועל ירושלים: "לא מוחק לך את החיוך מהשפתיים".

כדי להבין עד כמה הקריירה של בראון בישראל התאפיינה בקיצוניות, צריך להבין איך הוא הגיע לכאן בכלל. אחרי עונה טובה מאוד בקרשיאקה הטורקית, האמריקאי כיוון למעלה, אלא שאז הוריקן הארווי הכה בטקסס, שם מתגוררת משפחתו של השחקן, ובמקום שהוא יחתום בקבוצה מהצמרת האירופית – בראון נאבק על חייו ולא היה פנוי בכלל לחשוב על כדורסל. בסופו של דבר, לקראת אמצע ספטמבר, בראון היה צריך למצוא קבוצה. עומאר סניד, חברו מהבית, סיפר לו על אריאל בית הלחמי שרוצה אותו, ומשם הדרך לגלבוע/גליל הייתה קצרה.

אלא שבראון של גלבוע, ושל השנה הראשונה בהפועל ירושלים, היה שחקן קצת פרוע. כזה שלא חי חיים ספורטיביים, שהעיד על עצמו ששתה הרבה מאוד אלכוהול, ושסבל מהרבה מאוד פציעות קטנות. "פעם בשבועיים הוא היה נפצע באימון, לא ידעת אם ישחק תמיד, אבל הוא תמיד היה מפתיע", מספר אחד מאנשי המקצוע שעבדו איתו בשנים הראשונות בארץ. "זה לא פשוט לנהל אותו, אבל בסוף הוא היה מביא תוצרת על הפרקט, ואם הוא מפספס חודש, או שבועיים באיזשהו שלב, הכל בסדר".

עד לעונת 2019/20, ההיעדרות הכי ארוכה של בראון הייתה בסוף עונתו הראשונה כמקצוען, כשסבל מפציעה ברגלו ביוון וסיים את העונה כבר בדצמבר. עונת 2019/20, במהלכה פרצה הקורונה, הביאה איתה פציעות חדשות. הקרסול המציק גרם לו להחמיץ כמה משחקים במהלך העונה, הוא הצטיין בליגה ובאירופה, הדיח את מכבי תל אביב מהגביע, ורגע לפני הקורונה הצטיין נגד הצהובים בליגה, כשבאותו משחק הוא חש ברע ועזב את הפרקט.

השינוי של בראון הגיע עם החזרה מהקורונה. הוא לא מיהר לחזור לארץ, כשעשה זאת הוא נשאר כאן לתקופה קצרה ובעוד ארצות הברית בערה כולה בעקבות מותו המיותר של ג'ורג' פלויד, הגארד החליט לעזוב את ישראל וחזר לארצות הברית. בהפועל ירושלים באמת שלא ידעו אם ישוב. בראון בחר לחזור, בעיקר בגלל טורניר הטופ 8 בליגת האלופות של פיב"א ובחירתו כקפטן, אלא שכמה שבועות בתוך העונה, הוא נפצע בכתפו במשחק הכנה נגד הפועל תל אביב ולא התאושש.

בראון העדיף כהרגלו שלא לעבור ניתוח, ואכן כך הוחלט בהסכמת רופאי הפועל ירושלים, אך אותה פציעה הייתה רגע מפנה בקריירה של שחקן שנחשב לאמין מאוד ונהג לשחק עם פציעות קטנות. הוא פספס את הטופ 8 וחזר לפעילות אחרי מספר חודשים, אך לא הזכיר את היכולת מהעונה הקודמת וסיים את חלקו בליגה בחודש דצמבר אחרי שמונה משחקים בלבד. במרץ הוא שב לארצות הברית ולא היה ברור אם ישחק שוב בישראל.

כשהפועל תל אביב החליטה ללכת עליו בקיץ, רבים פקפקו בהחלטה של דני פרנקו. במבחן התוצאה, בראון עבר שלוש פציעות העונה – אחת בקרסול לפני תחילת העונה שלא גרמה לו פספס משחקים, השנייה בברכו אחרי ההעפלה לגמר הגביע, שבעקבותיה פספס במצטבר כחודש וחצי של פעילות, והשלישית בצוואר במשחק נגד מכבי תל אביב בפלייאוף, שרק הערב נדע האם ייעדר בגללה.

"אם תשאל כל מאמן בליגת העל על שחקן שבממוצע מפספס שליש מהמשחקים, כלומר בעונה של 27-30 משחקים, הוא נעדר מתשעה-עשרה משחקים, הוא יגיד לך שהוא יעדיף אופציה אחרת, אבל לגבי ג'ייקובן לא מסתכלים רק על הנתונים היבשים. מסתכלים על כל החבילה, המנהיגות, היכולת, ובולעים חלק מהדברים שיש מעבר", כך מנתח אחד המאמנים שעבדו עם בראון ונמצא היום בקבוצה יריבה להפועל תל אביב.

בהפועל ירושלים לא היו נפרדים מבראון במרץ אשתקד אם לא הייתה אמונה רצינית שהוא יתקשה לחזור לשחק. בהפועל תל אביב היו מוכנים להמר עליו כשידעו את כל הבעיות שמסביב, והתעלמו מהביקורות על המהלך.

"מבחינת פוטנציאל מדובר בשחקן יורוליג מוביל, ואתה לא תמצא הרבה כאלה", אומר אחד מאנשי הפועל ירושלים, "ברור שמה שקרה לו, הפציעה בכתף ורצף הפציעות הקטנות, עצר אותו. אם הוא לא היה כל כך טוב, כל כך מוכשר, אף אחד לא היה מוכן לדברים האחרים שקורים, לפציעות, לחלק מההתנהלות. חשוב לציין שהוא גם בחור מתוק ומנהיג אמיתי, זה לא שמוותרים לו רק כי הוא מוכשר, הוא באמת בן אדם שאתה רוצה אצלך".

לא כל אנשי הפועל תל אביב היו רגועים כשדני פרנקו העלה את האפשרות להחתים את בראון בקיץ. השחקן שלח לקבוצה צילומים רבים של כתפו כדי להוכיח שהפציעה מאחוריו, התבקש להגיע לארץ לעבור בדיקות והחל את האימונים מוקדם מכולם. לאט לאט, כל אנשי הקבוצה התאהבו. כעת, בעיניהם אין ספק שהחתמתו לשנתיים נוספות, גם אם היא תהפוך אותו לזר הכי יקר מאז חזרת המועדון לליגת העל, היא החלטה מוצלחת.

בהפועל תל אביב מקווים שבראון יעמוד לרשותם הערב. בלעדיו, הם יודעים שהסיכוי להפתיע את מכבי תל אביב לא קיים: "עם ג'ייקובן אנחנו יכולים לתת למכבי פייט, גם ללא ג'יימס יאנג. שחקנים אחרים מתעלים, אבל כולנו צריכים אותו איתנו".