הסיבה לאיבוד המזעזע של טוריאל וההודעה שחייבת לצאת לגבי עמדת השוער

1 – יש עניין שאסור להיתפס אליו אחרי שחטפנו 8:0 תוך שלושה ימים מנורבגיה ואיטליה: מדובר בתוצאות צפויות (אפשר היה להסתפק בשלישייה מהנורבגים, לא היה קורה כלום) לאור פערי הכוחות, ואף אחד לא ציפה – גם אם דפקנו רביעייה לאיטליה לפני חודש – לנקודות משני המשחקים האלה. אבל למרות הברור מאליו, ואולי דווקא בגללו – אסור להתרגל. אסור לתת לעצמנו את ההנחה הזו, אסור לבוא ולהגיד "אוקיי, ככה זה". נכון שככה זה, אבל אין אישור להתיישר מול זה.

הכוונה היא לכך שנבחרת ישראל של רן בן שמעון היא יצור מעניין מאוד: בשבעה משחקים כבשנו 15 פעמים שזה מהמם, אבל ספגנו 19 שזה לא מקובל. אי אפשר לתת לנבחרת את הנחת משחקי הבית מחוץ לישראל, כי תוצאות משחקי ה"בית" נראות כאילו אירחנו פה, וקשה לחשוב על משחק או תוצאה שהיו שונים לו היינו משחקים בישראל.

את המונדיאל, כמובן, נראה מהבית – איש לא חשב אחרת כשקיבלנו על הראש את איטליה כתוספת לנורבגיה החד צדדית מדי. בסיטואציה שנוצרה, המקום השלישי הוא המקום הנכון לנו, והקמפיין היה יכול להיחשב ככישלון אם היינו מסיימים את הבית במקום נמוך יותר, אבל זה לא קרה ולכן אין מה לבוא בטענות לשחקנים ולמאמן.

2 – אז מה כן אפשר לשפר? את ההגנה, זה ברור, 19 שערים ב-7 משחקים זו כמות מטורפת – נכון לעכשיו ספגנו יותר מאסטוניה. והשיפור חייב להתחיל מעמדת השוער, ולא בהכרח דרך שינוי פרסונלי – אני לא בטוח שדניאל פרץ הוא השוער הכי טוב שאפשר למצוא בין הירדן לים, אבל אני גם לא בטוח שיש שוער טוב ממנו (אם כי אני חושד שניב אליאסי מבאר שבע, כשהוא כשיר, עדיף). מה שבטוח הוא שהנבחרת צריכה יציבות שם, לרבות הורדה דרמטית של סף הלרלורים מסביב: אם רב"ש יחליט להמשיך עם פרץ גם בליגת האומות בעוד כשנה – סבבה. עדיף להודיע רשמית וחד משמעית שזה השוער הראשון, שמי שיש לו בעיה או השגה מוזמן להעביר ערוץ ולתת לבחור את הביטחון שדרוש לו. ואותו הדבר אם הוחלט ללכת על אליאסי או גלזר או כל שם אחר. היציבות מתחילה כאן.

3 – איבוד הכדור של סתיו טוריאל בדרך לגול השני של איטליה הציף את הרשת בביקורת ובסתלבט על הבחור. עכשיו, באמת – מדובר באיבוד כדור טיפשי מאוד, אבל הוא תוצאה של חוסר ניסיון ברמות האלה ולא של שום דבר אחר. עד שאתה מבין איפה אתה נמצא, כשמכניסים אותך כמחליף מול איטליה, וזה רק 0:1 להם – כלומר המאמן מאמין שאתה יכול להביא שינוי ולא סתם מסמן וי על חלוקת עומס – ואתה שחקן צעיר ולא מנוסה – אז כן, אפשר להתבלבל קצת. וטוריאל התבלבל, חשב שהוא מול ריינה במגרש בנוף הגליל ואיבד כדור בצורה מזעזעת. אין מה לשפוט אותו יותר מדי, סביר שרב"ש או אלי דסה כבר משכו לו באוזן על זה ועוד יותר סביר שהוא לעולם לא יטעה ככה יותר. אז יאללה, אפשר לעבור הלאה.

4 – אגב, אובייקטיבית, וחרף התבוסה אתמול – הנבחרת נראתה לא רע בכלל. במחצית הראשונה היו שני מצבים של שער, אי אפשר לדעת לאן היה מתפתח המשחק אם לא הפנדל המעצבן שהאיטלקים קיבלו, לכו תדעו מתי ואם בכלל הם מצליחים להכניס את הכדור לרשת. לכן, במטרה העיקרית שלו בן שמעון הצליח: הנבחרת נראתה יציבה, לא מפוחדת ולא מהוססת – מול יריב עצבני ורעב שפספס שני טורנירים של גביע העולם.

אז נכון, אכלנו שלישייה בסופו של דבר וספגנו מלא שערים ותמיד יש סביב הנבחרת פרצופים לא מרוצים. אבל וואלה, היו דקות ממש טובות, סיכנו את השער, יש עם מה לעבוד. אפשר להרים את הראש קצת.