מאת: מערכת ספורט2 צילום: אתר ההתאחדות לכדורגל
בשנות ה-30' וה-40' נרקמו קשרי ספורט ענפים בין ארץ ישראל ללבנון. משלחות ספורט עם נציגים מכל הענפים הצפינו ללבנון והתקבלו בחום ובאהבה, עד כמה שהדבר נשמע בלתי אפשרי כיום.
בינואר 1943 ביקרו ביפו בכירי ההתאחדות הלבנונית, נסיף מאג'דאלני וסואל בורג'י. השניים הוזמנו למשחקי כדורגל באצטדיון המכבייה והתלהבו ממשחקה של מכבי תל אביב נגד הנבחרת האנגלית הצבאית "הוונדררס". הנציגים הלבנונים נפגשו בבית קפה על שפת הים בתל אביב עם קוטוביץ' ואבני, נציגי ההתאחדות לכדורגל מארץ ישראל, ועם איש מרכז מכבי ישראל, פלש. בפגישה סוכם כי נבחרת הכדורגל של מכבי ארץ ישראל תגיע לבירות, בירת לבנון, לשני משחקי ידידות בחסות "מכבי הצעיר-בירות" וקבוצת "רנסנס בירות".
שחקני מכבי ארץ ישראל למסע נבחרו מקבוצות מכבי רחובות, מכבי נס ציונה, מכבי תל אביב, מכבי כפר סבא, מכבי חיפה, מכבי ירושלים, מכבי נתניה ומכבי פתח תקווה. בין השחקנים שעלו על האוטובוס של חברת "דרום יהודה" לכיוון בירות, היו השוערים לויטה ונדב, שלום שלומזון, חביבי, פנחס פידלר, בוקסר, מוסי ליטבק, בוכבינדר, שמואל בן דרור, בני גולדפרב, סימון אלנביק, ורנר כספי, אברהם שנידרוביץ', אהרון סידי וגאול מכליס. האוטובוס הגיע לבירות באיחור רב, לא רק בגלל משך הנסיעה מתל אביב. במעבר הגבול נערכה בדיקת דרכונים ארוכה על ידי שני שוטרים צרפתים, בהמשך הנסיעה לצור הועמסו על האוטובוס עשרות אבטיחים שהורדו בצידון ורק אז הגיעו השחקנים ליעד הסופי, בירות.
בבירה הלבנונית המתינו לנבחרת מכבי ארץ ישראל אנשי הקהילה היהודית של העיר, נציגי מכבי הצעיר בירות ונציגי הממשל הצבאי הצרפתי. מלבד שחקנים, כללה החבורה נציגות רצינית של עסקנים: פלש ממרכז מכבי; חת, נשיא מכבי ארץ ישראל; ליפשיץ מנשיאות מכבי העולמי; אבני יו"ר ועדת הכדורגל בהתאחדות לכדורגל; קוטוביץ' חבר הנהלת ההתאחדות; ודוקטור ברנט, רופא קבוצת מכבי ת"א. את המסע ליווה עיתונאי "ספורט דבר", נחמיה בן אברהם, לימים בכיר שדרי הספורט של ישראל. השחקנים והנציגים לנו בבתי היהודים העמידים בבירות.
המשחק הראשון נערך בשבת ה-22 במאי 1943 נגד קבוצת "רנסנס", שהזעיקה שלושה שחקני חיזוק מהצבא הצרפתי ושחקן שהובא מחאלב. שחקני ארץ ישראל קיימו בשבת בבוקר סיור הכרה באצטדיון אוניברסיטת בירות בו עמדו לשחק בצהרים. העיתונאי נחמיה בן אברהם כתב כך על הביקור במגרש: "שחקנינו ראו את המגרש בשבת בבוקר. ואכן היה זה מראה מקסים ומרהיב עין. נתעורר החשש ביחס להרגל שחקנינו למקום כזה. ואומנם, אחרי האצטדיון שלנו עם הבורות והחולות שבו, היה מגרש הדשא מבחינת סעודת מלכים שמנה על קיבה ריקה. הקיבה עלולה להתקלקל מהר משינוי קיצוני זה, אפילו משינוי מן הרע אל הטוב".
מעל לעשרת אלפים צופים קיבלו בתרועות שמחה את שחקני ארץ ישראל ורנסנס. אחד היציעים אוכלס על ידי רבים מיהודי בירות וגם כאלה שהגיעו מצור ומצידון. "אכן, שני מחנות ברורים הוו את הקהל העצום, שני מחנות שגייסו את כל אמצעי העידוד והזירוז לטובת קבוצותיהם. היה נעים לשמוע את השפה העברית באותה מלחמת תעמולה", כתב בן אברהם.
בדקות הראשונות נראה היה כי המכבים מארץ ישראל לא התרגלו לכר הדשא הלבנוני ורק בהמשך החלו להכתיב את הקצב. גאול מכליס קנה את עולמו עם שער מרהיב בבעיטת וולי לחיבורים, 0-1. במחצית השנייה רעד האצטדיון בעקבות שער שהבקיע לאביב, שחקן רנסנס, לרשת של נדב, 1-1. עשר דקות לסיום הכריע אהרון סידי את ההתמודדות בבעיטה חזקה. 1-2 למכבים מארץ ישראל.
המשחק השני נערך ביום ראשון ונשא אופי חגיגי ביותר, כאשר התהדר בחסות הגברת קטרו, אשת מפקד צבא צרפת במזרח. גם תזמורת צבאית הנעימה את הזמן טרם הפתיחה. נבחרת בירות הורכבה משחקני קבוצות רנסנס, ראסינג והומנטמן. כ-20 אלף צופים נקבצו לאצטדיון הלאומי בעיר וצפו במשחק משובח. חלוץ מכבי ת"א, גאול מכליס, שוב היה ראשון להבקיע, הפעם בבעיטת עונשין מ-11 מטר. בדקה ה-25 מסר מכליס לאהרון סידי, שהעלה את האורחים ליתרון 0-2. שחקני ישראל, מנחם צימט, סימון אלנביק ובני גולדפרב, החטיאו ממצבים קורצים, וטעויות בהגנה של פידלר וחביבי אפשרו ללבנונים להשוות ל-2-2. ההכרעה הושגה בדקה ה-75, בזכות בעיטה אדירה מ-30 מטר של ורנר כספי, שחקן מכבי נתניה, לרשת העליונה. 2-3 למכבים מארץ ישראל.
את הזמן שנותר להם ניצלו השחקנים מישראל לטובת ביקור בבית מכבי הצעיר בבירות, ששכן מאחורי בית הכנסת הגדול בעיר. השחקנים שוחחו עם הילדים חברי המועדון שלבשו את מדי תנועת הנוער, ושמעו מהם כיצד מעבירים המדריכים והמדריכות לחניכיהם פקודות בעברית. באותם ימים פעלה התנועה פעמיים בשבוע ומלבד ספורט עסק הנוער הצעיר בלימוד עברית, לימוד שירים ומשחקים מארץ ישראל. גולת הכותרת השנתית של המועדון היתה הכנת נשפי חג החנוכה. בערב האחרון נערכה מסיבה עד לשעות הקטנות של הלילה, בה השתתפו אנשי הקהילה היהודית. לעבר השחקנים מארץ ישראל נשלחו קריאות "שלום ויחי", לצד קריאות "יעיש" (יחי בערבית). בבוקר יום שני עזב האוטובוס מארץ ישראל את בירות לכיוון תל אביב ועליו חבורה נרגשת של כדורגלנים בתלבושת כחולה-לבנה.
מה דעתך על הכתבה?