נתן פנץ – מכביסט ובית"רי אמיתי

מאת: דורון בר  צילום: ההתאחדות לכדורגל

ב- 28 באפריל 1948 במהלך קרבות מלחמת העצמאות תקף כוח של האצ"ל את יפו הערבית. בראש הכוח הפורץ, בתוך משוריין, ישב נתן פנץ, כוכב הכדורגל של מכבי ת"א, בית"ר ת"א ונבחרת ארץ ישראל. פגז מרכב משוריין בריטי פגע בכוח המסתער. בין ההרוגים היה נתן פנץ. אבל כבד ירד על הישוב בארץ ישראל עם היוודע דבר נפילתו.

ב-1998 עם מלאת חמישים  שנה לנפילתו של נתן פנץ קראה עיריית תל אביב יפו רחוב על שמו ובמקום הוצב פסלו של כדורגלן בועט בכדור. לאירוע הגיעו ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, ראש העיר תל אביב יפו דאז רוני מילוא ואוהדיו של פנץ ששמו עדיין מהדהד היטב בלבם.

נתן פנץ קפטן מכבי ת"א. (ההתאחדות לכדורגל)

פנץ נולד ברוסיה ב- 1917 וכשהיה בן ארבע עלה עם משפחתו לארץ ישראל,לתל אביב. בגיל 15 הגיע נתן לקבוצת מכבי ת"א היישר מהמגרש השכונתי בנווה שלום. הוא הובא לקבוצה על ידי ג'רי בית הלוי אשר התרשם מביצועיו של הנער על מגרש החול בשכונה. כעבור שנה החל לשחק בקבוצה הבוגרת של מכבי ת"א לצידם של אברהם רזניק, האחים זליבנסקי , שמואל בכר, מנחם חרש ומנחם מירמוביץ'.

פנץ סיים את לימודיו בגימנסיה נורדיה ולמד שנה אחת בקולג' האמריקאי בבירות שבלבנון. בשנת 1936 הפליג פנץ עם מכבי ת"א למסע משחקים בארה"ב. במשחק הראשון בניו-יורק הביסה מכבי ת"א את כוכבי ניו-יורק בתוצאה: 2:6 לעיני 45 אלף צופים. פנץ הפך לחביב הקהל. כל נגיעה שלו בכדור גררה מחיאות כפיים סוערות. במסע כולו כבש נתן פנץ 22 שערים. פנץ השיב בשלילה לנשיאי שתי קבוצות מני-יורק ושיקגו אשר הציעו לו עשרות אלפי דולרים בתמורה להסכמתו לשחק בקבוצותיהם.

נתן פנץ עומד שני משמאל. (ההתאחדות לכדורגל)

ב-1937, בהיותו בן עשרים, מונה פנץ כקפטן מכבי תל אביב. באותה קבוצה שיחקו אז שחקנים מהפורסמים של התקופה  כמו פרי נויפלד, ישראל אלסנר, מילה גינזבורג, גאול מכליס, מנדלה מירמוביץ ופריץ דוננפלד. ב-1938 השתתפה נבחרת ארץ ישראל במשחקים המוקדמים של אליפות העולם בצרפת (המונדיאל השלישי). בשל פציעה לא שיחק פנץ במשחק הראשון בו נוצחה ארץ-ישראל על ידי נבחרת יוון 1:3 בתל אביב. כעבור מספר שבועות התקיים משחק הגומלין באתונה. פנץ הספיק להחלים וסחף את חבריו למשחק לחימה והקרבה. רק בדקה ה- 89 הצליחו היוונים לכבוש שער ניצחון לנבחרתם. שריקת הסיום מצאה את פנץ פורץ בבכי קורע לב ונופל לזרועותיהם של גאול מכליס ובית הלוי.

בימי שבת, בהיות נתן פנץ בשיא תהילתו ככדורגלן, נהג  לרדת מביתו לבוש בבגדי הספורט שלו כאשר ברחוב המתינו מאות מילדי ת"א אשר ליוו את השחקן הנערץ,נגעו בו והביטו באגדה החיה. ויכוח עם ראשי מכבי תל אביב על זכויותיהם של השחקנים הצעירים הוביל לעזיבתו של פנץ לקבוצת בית"ר ת"א מהליגה השנייה לאחר שזה סרב להתנצל בפני ראשי הקבוצה, וויתר על מסע משחקים קסום לאוסטרליה בשנת 1939. בבית"ר ת"א, במקביל להתגייסותו לשורות הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) ,באותה קבוצה שיחקו באותם ימים לוניה דבורין, בנימין מזרחי, ארנסט ורמש,יצחק שנאור, אברהם בוגדנוב ואחרים אשר בהמשך העפילו לליגה הראשונה. בשנת 1940 זכתה בית"ר ת"א בגביע ארץ ישראל לאחר ניצחון מרשים על מכבי ת"א בתוצאה: 1:3. ב-1942 זכתה הקבוצה בגביע לאחר ניצחון על מכבי חיפה בגמר בתוצאה: 1:12 .

נתן פנץ כורע רביעי מימין בתמונה משותפת של נבחרת יוון וישראל בשנת 1938. (ההתאחדות לכדורגל)

אחד מאירועי השיא של שנת 1945 היה ביקורה של אלופת יוגוסלביה הידוק ספליט בארץ-ישראל. במשחק הראשון הביסה הידוק את מכבי ת"א בתוצאה: 2:7. המשחק השני נערך נגד בית"ר ת"א אשר הכניעה את הקבוצה. המשחק התקיים ביום האחרון של מלחמת העולם השנייה והכותרות הכריזו על ניצחונה של ביתר תל-אביב את  הפרטיזנים של טיטו בתוצאה: 2:4.

בשלהי שנת 1947 אסרו הבריטים על כל פעילות של בית"ר ת"א. נתן פנץ סרב לשחק בקבוצה החלופית שנקראה נורדיה ועבר לקבוצת נעוריו מכבי ת"א. שלושה ימים לפני נפילתו בקרב שיחק פנץ בדרבי של מכבי ת"א והפועל ת"א שתוצאתו הייתה:1:1. היה זה נתן פנץ אשר כבש את שער המשווה למכבי ת"א. עשרות אלפים מתושבי תל אביב והסביבה השתתפו בהלווייתם של פנץ וחבריו אשר נקברו בבית העלמין בנחלת יצחק.