כך נולד הכדורגל הישראלי

מאת: מערכת ספורט2     צילום: מתוך האלבום הפרטי של יעקב שטרן ז"ל

גם הכדורגל, כמו מדינת ישראל קם מייבוש ביצות. "החוּלה" של הכדורגל הישראלי התקיימה בשנות השלטון העותומאני. גם כאן הרצל חזה את הנולד, עוד לפני שנולדה מכבי תל אביב.

השנים: 1898 – 1918 

הקונגרס הציוני השני בבאזל שבשוויץ בשנת 1898, היה הסנונית הראשונה לפריצת אגודות ספורט עבריות באירופה ובארץ ישראל ופריחתן. חוזה המדינה היהודית, בנימין זאב הרצל פנה אל הנוער היהודי: "התחברו בחורים, אנו צריכים לכם. אמנו לא רק את רוחכם, כי אם גם את שריריכם. היו חזקים וזקופים ולימדו בשקידה. אני מאמין כי יקום דור יהודים חדש ונפלא בארץ. בני המכבים יקומו לתחייה". ד"ר מכס נורדאו קרא אף הוא  ליהודי התפוצות: "עלינו ליצור שוב יהדות שרירים חזקה! לפנים הייתה קיימת יהדות כזאת. לעינינו גדל נוער יהודי חדש. נהיה לאנשי חיל. יחי הספורט! יפרצו ויפרחו אגודות הספורט העבריות!".

ארץ ישראל של תחילת המאה ה-20 ראשית תקופת העלייה השנייה. הישוב דל וקטן ומונה כמאה אלף איש, אנשים שומרי מסורת בעיקר. היישוב היהודי מרוכז בערים המסורתיות; ירושלים, חברון, בית לחם, טבריה, צפת ויפו, עיר הנמל, הפתח לארץ ישראל של אז שנשלטה התורכים, וליתר דיוק ימי הסולטאן עבדול חמיד השני. הישוב היהודי אשר חי בסמטאות הצרות של יפו, לא חשב על ספורט. ערביי המקום כינו את היהודים "וואלאד אל מיתה" שהפירוש לזה הוא: בני האומה המתה. בשנת 1906, שלהי השלטון העות'מאני, עומד העולם לפני מלחמה.

ארץ ישראל הייתה ארץ שוממת ברובה, בו בזמן שבערי אירופה המשיכה להתפתח תרבות הפנאי בה תפס משחק הכדורגל מקום חשוב. בתקופה זו החלו לקום אגודות ספורט יהודיות. האגודות הראשונות שקמו באירופה נוסדו בברלין ובקושטא (איסטנבול של היום). ארץ ישראל החלה להתפתח, המושבות התרחבו, אך עדיין הייתה זו ארץ קשה אשר השלטון העות'מאני, לא עשה מאומה לפיתוחה. צעדים רבים יעבור שהעם היושב בציון בטרם יפתח תרבות מקומית אופיינית.

משחק הכדורגל הראשון

אגודת הספורט היהודית הראשונה  שהוקמה בארץ ישראל נקראה אגודת המתעמלים היהודים – ראשון לציון – יפו. בשנת 1906 הגיע ד"ר ליאו כהן לשמש כרופא בבית החולים היהודי ביפו וכרופאה של הגימנסיה העברית ביפו, שנוסדה שנתיים קודם לכן ונקראה "הרצלייה", על שמו של חוזה מדינת היהודים בנימין זאב הרצל שהלך לעולמו בשנת 1904. ד"ר ליאו כהן חובב ספורט, יזם יחד עם יחזקאל חנקין, מראשוני אגודת בר גיורא והשומר, את הקמת אגודת הספורט הראשונה, באישור הסולטאן. השניים צרפו      למהלך את מאיר דיזנגוף מנכבדי הקהילה. בביתו של דיזנגוף שבשכונת נווה צדק נאספה חבורה של נערים, אותם ראו חנקין וד"ר כהן בועטים בכדור סמרטוטים על שפת הים, מול נווה- צדק.

כמו בכול רחבי אירופה, גם בארץ ישראל הוקמו מועדוני ספורט סביב העיסוק בהתעמלות ואתלטיקה, ענף הכדורגל היה רק מחלקה אחת בו. הנערים שלא היו אמונים על לאומיות, ציונות וספורט, נרשמו לאגודה. זו הייתה העזה רבה בימים ההם כאשר  כל התארגנות באשר היא נחשדה ע"י התורכים כהתארגנות פוליטית ולאומנית שהובילה למאסר ממושך או אפילו לעמוד התליה.

האישורים מקושטא הבירה, סודרו במהירות בפנקסי השלטונות ביפו – כך קמה "אגודת המתעמלים היהודים ראשון לציון יפו". למועדון החדש נוספו חברים נוספים מיפו שעסקו בהרמת משקלות, אבל את מירב תשומת הלב של הישוב היהודי משכה קבוצת הנערים שעסקה בהתעמלות, ובכלל זאת במשחק כדורגל יומי על רצועות חוף פנוי (אזור הדולפינריום של היום עד לאזור בו פוגש רחוב אלנבי את שפת הים).

באותה עת, סוף שנת 1906, בשל חוקים בינלאומיים חדשים – לא הורשו אוניות שהגיעו מאיטליה, רוסיה וצרפת לעגון בתוך נמל יפו, ועל כן עגנה אוניה צרפתית מחוץ לנמל יפו, ממנה ירד קולונל תורכי צעיר בשם מוסטפה קמאל אשר הגיע לבקר את ידידו הבריגאדיר של יפו. מראה של מלחים המגיעים בסירות אל חוף הים היו שכיחים, הם ריכזו קהל יהודי וערבי שצפה בבועטים בכדור. יהושע חסין שהיה מפקדה הראשון של האגודה הספורטיבית ארגן את משחק הכדורגל הבינלאומי הראשון. נערי ראשון לציון יפו שיחקו נגד אנשי האוניה הצרפתית וניצחו 0-3.

בשנת 1909, התרחבה נווה צדק, תושבים מיפו הקימו את "אחוזת בית" שהפכה בימי הסולטאן מוחמד ראשיד, לעיר העברית הראשונה – תל אביב. במהלך השנים 1910-1909 נוצר קשר עם ראש מכבי קונסטנטינופול, חיים אברהם, שהיה בעלה של שרה אהרונסון ממחתרת ניל"י, והוא סייע למועדון מיפו, להצטרף להתאחדות המתעמלים היהודים בגרמניה, מהלך שהוביל להצטרפות לאגודת מכבי האירופית. בשנת 1910 הוחלט באגודה כי המשכן החדש יעבור לגימנסיה הרצליה שהוקמה בקצה רחוב הרצל. שמה של האגודה הוסב למכבי תל אביב.

במהלך 1912-1911 נוסדו אגודות מכבי בערים: ירושלים, פתח – תקווה, זיכרון יעקב, חיפה, נס ציונה, גדרה, רחובות, עקרון, באר טוביה וראשון לציון. באוקטובר 1912 היא נקודת ציון  בספורט הארץ ישראלי; נתקבלה החלטה על הקמת גוף משותף שיאגד את כל האגודות הספורט הישראליות. הגוף נקרא: מכבי ארץ ישראל. בחודש תשרי, בחול המועד סוכות התרע"ד, באולם הגימנסיה העברית הרצלייה בתל אביב, מול תמונות ענק של הרצל ונורדאו, נוסדה "ההסתדרות מכבי ארץ ישראל". לראשיה נבחרו אביעזר ילין, שרגא נפחה ומשה חסין. מושב ההנהלה נקבע בבית מכבי ירושלים. 

התקופה של השנים 1910 עד 1918, שלהי השלטון העות'מאני בא"י, הישוב היהודי ובעיקר בני הנוער נדבקו בחיידק הכדורגל. בכול רחבי הישוב החלו צעירים לרוץ אחרי הכדור ולבעוט בו, בתוך האגודות הספורט אורגנו קבוצות כדורגל לצד הענפים הספורטיביים האחרים. מכבי תל אביב, מכבי פ"ת, רחובות, גימנסיה הרצלייה, מכבי ירושלים, ומועדונים ערביים מיפו קיימו ביניהם משחקי כדורגל שמשכו אלפי צופים למגרשים שהיו פזורים בכול מקום אפשרי.

בפתח תקווה שמגרשה היה בעין גנים, באזור הגורן המפורסם התרחש המפגש ההיסטורי נגד מכבי תל אביב אשר משך אליו כמעט את כול תושבי אם המושבות, משחק בו ניצחה מכבי תל אביב את מכבי פ"ת, 2:0 . לקבוצת גימנסיה הרצלייה הייתה קבוצת כדורגל חזקה ששחקניה שיחקו לסירוגין גם מכבי תל אביב. משחקי הגימנסיה נגד מכבי תל אביב התקיימו מספר פעמים במגרש הכדורגל של בית הספר החקלאי מקווה ישראל לעיני אלפי צופים שעשו את הדרך למגרש בעיקר ברגל. המשחקים בהם הושגו ניצחונות לשתי הקבוצות, זכו לסיקור נרחב בעיתונות של הימים ההם.

קבוצות מלבנון וסטודנטים של האוניברסיטה בבירות הגיעו לת"א ולאם המושבות למשחקי כדורגל מרתקים. צעירי הישוב ששרתו בצבא הסולטאן נחשפו למשחק הכדורגל שהתפתח במקביל בקונסטנטינופול. אבשלום גיסין, איש המושבה פתח תקווה, יסד בשנת 1912 באיסטנבול את אגודת מכבי פ"ת, ורשם אותה באופן חוקי בפנקסי השלטונות העות'מאניים. אבשלום גיסין שהיה כדורגלן בקבוצה, שימש עם שובו משרותו בצבא הטורקי, כסגנו של השומר,אברהם שפירא. 

בשנת 1915 שב ליפו הקולונל מוסטפה קמאל, שלימים נודע בשם  אתא טורק שמשמעותו: אבי הטורקים אשר נחשב למייסדה של טורקיה המודרנית. אתא טורק, חובב כדורגל מושבע, היה אוהד קבוצת פנרבחצ'ה מאיסטנבול. המנהיג הטורקי ניהל  מערכת יחסים ידידותית עם אנשי מכבי תל אביב, ודאג לקיומו של משחק ראווה בין נבחרת הסולטן, לבין מכבי תל אביב, שנערך ביפו והסתיים בתיקו 2:2. אתא טורק בעצמו היה הכובש של שער השוויון. 

פרוץ המלחמה הגדולה (מלחמת העולם הראשונה) הביאה לגיוסם של צעירי הישוב לצבא הטורקי, בתוכם רבים מהכדורגלנים החברים במועדוני הספורט. פעילות הכדורגל והספורט הצטמצמה. גירוש תושבי תל אביב ע"י שליט יפו חסן בק והמפקד הצבאי ג'מאל פאחה. אחת הזירות שבה נערך קרב כבד בין הבריטים לטורקים היה סמוך לאצטדיון רמת גן. הבריטים צלחו את הירקון סמוך לכביש הכניסה לאצטדיון הלאומי. עד היום ניצבת במקום אנדרטה ענקית מרשימה לזכרם של הנופלים במערכה לשחרור ארץ ישראל על ידי האנגלים.

בשנת 1917 כבש הגנרל האנגלי אדמונד אלנבי את ארץ ישראל, כשאחרוני הטורקים והגרמנים עוזבים את הארץ בשנת 1918, ועידן חדש, בעיקר לכדורגל, אמור להיפתח כבר בחודשים הקרובים ולהשכיח את 400 שנות האימפריה העות'מאנית. תמה תקופה בכדורגל בארץ ישראל והחלה תקופה חדשה.