תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

טל בן חיים בראיון: "הכל הלך לי הפוך, אבל אני לא מתחרט שעברתי לצ'כיה"

סלביה פראג - סביליה 3:4
הפציעה ("הרגשתי שגזרו לי את הרצועה"), היכולת ("לא עמדתי ביעדים"), הנבחרת ("כואב לא להיות חלק"), ג'ורדי ("הלכנו מכות באימונים"), מיכה ("יש לו נ"צ של חיל האוויר ברגל"). וגם: זהבי, ההצלחה של מכבי וספרטה
"אתה עושה אימון טוב ומרגיש שהשריר חזר לעצמו. יומיים לאחר מכן, לאחר סוג אחר של אימון, אתה פתאום מרגיש כאב שמחזיר אותך אחורה. הברך מתנפחת, אתה שקוע בדיכאון ובמשך תקופה ארוכה אתה חווה עליות וירידות. לא היה לי ספק שאתגבר, אבל התאבלתי על כך שאני הולך לפספס עונה שלמה - זה משהו שלא הכרתי בקריירה שלי". אחרי שמונה חודשים מחוץ למגרשים בשל קרע ברצועה הצולבת, טל בן חיים שב לאחרונה להתאמן עם ספרטה פראג והחזרה למגרשים נראית קרובה מתמיד. הוא עדיין לא עורך אימונים מלאים, אבל החלק הקשה כבר מאחוריו והצפי הוא לשוב לשחק עוד העונה.

בראיון מיוחד לספורט1 מדבר בן חיים על הרגע בו הבין שהעונה הסתיימה, הקשיים, התסכול מכך שלא הצליח להטביע חותם בספרטה, המעבר, ההבדלים בין השחקן הישראלי לשחקן הצ'כי, ההצלחה של הנבחרת, התדמית שנוצרה לו בארץ, חוסר הפירגון, ההצלחה של ערן זהבי, ההתנהלות התקשורתית בארץ, האליפות המסחררת של מכבי תל אביב וחלקו של דור מיכה ("אם הוא לא יהיה שחקן העונה, זה פשע").


לפני הכל, איך אתה מרגיש? מה מצבך הפיזי? איך עבר הליך השיקום וההתאוששות?
אני מושבת מאז ה-29.07, תאריך שאני לא יכול לשכוח. עברתי תקופה קשה, לא פשוטה לעיכול, מבחינה מנטלית, פיזית ומקצועית. אני יכול להסתכל על זה עכשיו ולהגיד שעברתי את החלק הקשה ומה שנשאר זו הישרות האחרונה בשיקום. הפציעה הובילה לכך שהפסדתי עונה שלמה. שיחקתי שלושה משחקים בפתיחת הליגה ואולי אולי אני אשחק עוד שניים לקראת הסיום. לפחות לא אחזור בשיא העונה, אלא בקיץ וכך אוכל להתכונן היטב בפגרה, שהולכת להיות קצת שונה מהרגיל עבורי. תהיה לי חופשה קצרה ואז אחזור להתאמן לקראת טרום העונה".

כמה קשה לעבור הליך שיקום שנמשך כמעט שנה?
"עם רגע הפציעה, הכאב והניתוח - אפשר להתמודד. אחר כך יש אימוני שיקום והליך התאוששות - גם אם זה אפשר להתמודד. הקושי הכי גדול, שמלווה אותך 24/7, זה הגעגוע לאימונים ולמשחקים. זה משהו שלא הצלחתי להשתחרר ממנו במהלך שמונת החודשים האחרונים. לקח לי כמה שבועות אחרי הפציעה להפנים והייתי באאוט לגמרי. אני לא שחקן שנפצע, אף פעם לא הייתי מושבת יותר משבועיים, להפסיד עונה שלמה זה משהו שלא הכרתי".



"הקושי הכי גדול, שמלווה אותך 24/7, זה הגעגוע לאימונים ולמשחקים" (ספרטה פראג")

היה רגע ספציפי של משבר?
ברגע שנפצעתי הבנתי מה קרה לי בברך. הרופא שלנו בקבוצה היה מופתע מהאבחנה המהירה שלי. כשהגעתי לספרטה עברתי סדרה מקיפה של בדיקות והוא ידע שמעולם לא נפצעתי בברך. הוא אמר לי 'אם זו הפעם הראשונה, איך אתה יודעת שקרעת את הרצועה הצולבת?'. לא היה לי ספק, הרגשתי את הברך יוצאת מהמפרק ומישהו גוזר לי את הרצועה עם מספריים. אני לא זוכר רגע אחד ספציפי, אבל כל התהלך הזה מלווה בעליות וירידות על בסיס שבועי ולפעמים גם יומי. רגע אחר השריר חוזר לעצמו ואתה עושה אימון טוב, יומיים לאחר מכן אתה עושה סוג אחר של אימון ומרגיש כאב שמחזיר אותך אחורה. הברך מתנפחת ואתה שקוע בדיכאון. העליות והירידות זה משהו קשה וזה מלווה אותך לאורך כל התקופה. לא היה לי ולקרובים שלי ספג שאני אתגבר, אבל התאבלתי על כך שאני הולך לפספס עונה שלמה".

בוא נחזור לעונה הראשונה בפראג. אפשר לומר שלא עמדת במטרות שהצבת לעצמך. כמה זה מתסכל?
"זו בהחלט לא הייתה עונה מוצלחת, חד וחלק. לא עמדנו ביעדים שהצבנו לעצמנו בתור קבוצה ואני לא עמדתי ביעדים שהצבתי לעצמי בתור שחקן. ברור שזו הייתה תקופה מאוד קשה. מהרגע שחתמתי בספרטה פראג ועד הפציעה - הכל הלך לי הפוך. ברור שזה לא כיף ולא קל, הייתי רגיל להיות שחקן הרכב, אבל חלק מהעניין בכדורגל זה לדעת להתמודד עם קשיים. לא תמיד אתה משחק בקבוצה אלופה. הייתי רגיל להבקיע שערים בכמות דו ספרתית, אז ברור שהיה לי קשה וגם עכשיו קשה לי. אני עובד קשה בשביל לחזור לימים הטובים".

אתה מצטער על המעבר לצ'כיה?
"אני לא מתחרט על שום דבר בחיים שלי. זה מה שהיתי צריך לעשות, בין אם זה יצא לטובה או לרעה. בסופו של דבר, אתה מתוגמל על הדברים הטובים בעוד על הדברים הרעים רק אני נושא בתוצאות".

מרגיש שהקריירה נעצרה?
"כדורגל זה מקצוע נזיל ודברים קורים כל הזמן. אני לא רוצה להשתמש במשגים כאלה. זאת תקופה וזה היה יכול לקרות לי בכל גיל".

מה ההבדלים הבולטים בין הכדורגל הישראלי לכדורגל הצ'כי?
"השחקן הצ'כי לא טוב יותר מהשחקן הישראלי מבחינת האיכויות הבסיסיות, אבל הוא מפצה על זה בפן הפיזי ובעיקר בפן הטקטי - יש לו משמעת. זה מתחיל בדברים קטנים וזה הולך איתו לאורך כל הדרך. אני חושב שזה ההבדל המשמעותי ביותר בין הליגות".


"מאז שחתמתי הכל הולך לי הפוך, אבל אני במועדון שכל אחד היה רוצה להיות בו" (ספרטה פראג)

מעבר לקבוצה אחרת בקיץ, זה משהו שעובר לך בראש?
"זה רחוק ממני מאוד, אני אפילו לא חושב על זה. יש לי חוזה בספרטה לעוד שנתיים והעונה כאמור בכלל לא שיחקתי כדורגל. אני מרוכז ברצון שלי לחזור לכושר שהייתי בו ורוצה לחזור לשחק. כל שחקן ישראלי היה רוצה להיות במועדון כמו ספרטה פראג ומבחינתי אני נשאר פה".

היו מחשבות על חזרה לישראל?
"ממש לא. כשעזבתי את ישראל, אמרתי לעצמי שאני לא עובר לצ'כיה רק כי קיבלתי חוזה טוב בספרטה פראג. הגעתי לגיל 28 והפנמתי שחלון ההזדמנויות שלי לצאת לשחק בחו"ל עומד להיסגר. אחרי 11 שנים בליגת העל, אמרתי לעצמי ששבעתי ומיציתי, עשיתי בליגת העל הכל - אליפויות, גביעים, בתים בצ'מפיונס, בתים באירופית, שחקן הרכב בנבחרת ואפילו ירידת ליגה עם מכבי פ"ת. עברתי הכל. בשלב הזה לא קורץ לי לחזור, אבל אולי בעתיד זה יקרה. מיותר לדבר על זה כרגע כי אני עדין לא מרים ידיים, גם אחרי שנתיים שהכל הלך לי הפוך. אני מאמין בעצמי מאוד".

בארץ יש לך תדמית של "באד בוי". אולי עשית את המעבר הזה גם כדי להתרחק?
"אני לא מנסה להילחם בתדמית הזו, אני חי איתה בשלום והיא לא מפריעה לי. מי שמכיר אותי יודע שטל על המגרש שונה מטל מחוץ למגרש. לא חושב שיש הרבה רע במי שאני על המגרש, אבל כל מיני פרשנים ניסו לצייר שכן. אני לא אוהב להפסיד ומאמין מאוד במשפט 'כל האמצעים כשרים כדי לנצח', כמובן שבגבולות ההיגיון. להרבה אנשים זה לא מחליק בגרון, בעיקר אינטרסנטים ששלחו לי הודעות ולא עניתי להם. כנראה שזו הדרך שלהם לסגור איתי חשבון וזו גם הסיבה שבשנה האחרונה שלי בארץ לא התראיינתי. הייתי מועמד לשחקן העונה ומקום שני בטבלת מלך השערים ולא דיברתי עם אף כלי תקשורת. החלטתי שיש לי גבולות ואם המשחק הזה לא שוויוני אז אני לא אשתתף בו".

הנבחרת עשתה ניצחון גדול על אוסטריה ופתחה את הקמפיין עם ארבע נקודות. איך זה הרגיש לא להיות חלק מזה?
"היה לי קשה לראות מהצד משחק של ספרטה, אז את נבחרת ישראל היה קשה פי אלף. זה כואב, קשה להסביר עד כמה. הייתי בארץ בסוף השבוע האחרון, אבל במהלך שני המשחקים הייתי בטיסות כך שלא צפיתי. התעדכנתי אחר כך וכמובן שראיתי את התקצירים. זה לא משחק ספציפי, אלא עצם זה שיש התכנסות של הנבחרת ואתה לא חלק. חמש שנים הייתי שחקן הרכב קבוע וחלק בלתי נפרד ב-90% מהמשחקים. בקיץ הקודם, אחרי ארבע שנים רצופות, זו פעם ראשונה שלא זומנתי. עם כל הקושי, כמובן ששמחתי מהניצחון על אוסטריה כי התיקו נגד סלובניה לא היה ממש טוב. הצלחנו לנצח נבחרת מדרג 2 ואני חושב שזה יכול לתת בוסט רציני להמשך. שמחתי מאוד עבור הנבחרת ועבור המדינה, אבל גם כי אני מתכנן, בעזרת השם, לחזור לשחק בנבחרת עוד בקמפיין הזה".

זהבי אמר שהאווירה בנבחרת הרבה יותר מקצוענית כיום. מה דעתך על הצוות האוסטרי?
זה לא יהיה הוגן מבחינתי להביע דעה כי אני לא חלק מזה. ברור שרואים שינוי כזה או אחר, אבל להצביע על מה בדיוק קורה אני לא יכול כי אני לא באמת יודע. אני מניח שתמיד שמגיע צוות זר יש שינויים".

מה אתה חושב על ההופעה של זהבי?
שיחקתי איתו שנים במכבי, הוא היה עושה את הדברים האלה שוב ושוב ושוב. אולי אנשים רואים את זה מהצד ותופסים אות הראש, אבל מי ששיחק איתו יודע שזה מה שערן עושה הכי טוב. השלושער שלו לא הפתיע אותי. מגיע לו כל הכבוד על כל מה שהוא עשה בשנים האחרונות. להיות בקצב כיבושים כזה במשך חמש-שש שנים, זה משהו ששייך למספר שחקנים מצומצם בכל העולם. לעמוד בכזה קצב, במשך כל כך הרבה שנים, זו תכונה ששייכת רק לגדולים ביותר".


תכונה ששייכת לגדולים ביותר. ערן זהבי (מאור אלקסלסי)

רבים אמרו שהוא לא צריך לחזור לנבחרת אחרי תקרית הסרט. יכול להיות שקשה לאנשים לפרגן לו?
"למי כן מפרגנים בארץ? מי מצליח ומפרגנים לו? תגיד לי אתה. בישראל לא אוהבים לפרגן למי שנחשב מצליח. ככה אנחנו, הלוואי שהייתה לי את התשובה למה זה קורה. כשאני רואה בן אדם מצליח אני לוחץ את ידו, מפרגן ומוריד בפניו את הכובע. אני לא בדרגה של ערן, אבל כמו שאמרתי על מה שקורה סביבי, אצלו זה פי מאה. עיתונאים שולחים לו הודעות ואנשים עם אינטרסים שצריכים ממנו משהו. סביר להניח שכל העיתונאים והפרשנים שאומרים דברים לא טובים על ערן, זה אנשים שרצו להיות קרובים לצלחת ולא הצליחו, בגלל זה הם מתלכלכים. משהו קצת דפוק בסיסטם של התקשורת בארץ. בפראג אין דבר כזה שעיתונאי צ'כי מדבר עם שחקנים, זה לא קיים. מדברים לפני משחק במסיבת העיתונאים, אחרי המשחק בצורה מסודרת או בראיונות מתואמים. אצלנו, בישראל, כל עיתונאי חושב שהוא יכול לשלוח לך הודעה ואז אתה חייב לענות וצריך גם להגיד לו את מה שהוא רוצה לשמוע. אם זה לא יקרה, תקבל ציון נמוך בעיתון, יכתבו שאתה בלוף".

אתה בטח יודע שזה גם הפוך, שחקנים פונים לעיתונאים.
"אני לא אומר שרק העיתונאים לא בסדר. שחקן שמדליף את מה שקורה בחדר ההלבשה ומוכר שחקנים מהקבוצה שלו, זה בשבילי גרוע פי מיליון מעיתונאי ששולח הודעה לשחקן. מערכת התקשורת כולה בארץ לא עובדת נכון, מכל הכיוונים. לא תמצא איש תקשורת אחד שיגיד לך שאני השתמשתי בו או הדלפתי לו. אני לא כזה שמלכלך, אבל בכל זאת אני סופג רפש מהצד השני".

הדברים שאתה אומר מזכירים מאוד את הגישה של ג'ורדי. זה משהו שלמדת ממנו?
"זה אחד המפתחות הכי משמעותיים להצלחה של מכבי בתקופת ג'ורדי. רק כשעברתי מהפועל למכבי התחלתי להבין את ההבדלים. זה היה שמיים וארץ. לא היינו מספיקים לצאת מאסיפה בהפועל והכל היה מרוח בכל האתרים. אני לא הצלתי להבין איך זה קורה כל כך מהר. במכבי היו אימונים ששחקנים הלכו מכות ואף אחד לא ידע על זה. זו העוצמה של המועדון, אתה יודע שהכל נשאר בבית בין ארבע קירות, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה ואיש לא יידע. זו הייתה התחושה בקריית שלום".


"רק כשעברתי מהפועל למכבי התחלתי להבין את ההבדלים - שמיים וארץ" (מאור אלקסלסי)

מכבי יכולה לזכות רשמית באליפות במוצאי שבת נגד מכבי חיפה. האליפות הוכרעה מזמן, הפער עצום, זה בגלל חולשת הליגה?
צריך לתת את כל הקרדיט למכבי, חד משמעי. המאמן, השחקנים וכל מי שעובד מסביב לשעון במועדון הזה. קראתי בראיון ששכטר אמר שמסי ורונאלדו לא עזבו את ליגת העל. כמובן שהוא הגזים קצת, אבל בגדול הוא צודק לחלוטין. זאת עוד דוגמא לכך שלא יודעים לפרגן להצלחה. רבאק, יש 25 פור ממקום שני, לקחו אליפות בהליכה, לא הפסידו, ממשיכים לנצח למרות הפער, גם עכשיו לא לפרגן? זה שהם ממשיכים לנצח כל הזמן למרות שהכל סגור זה הכי קשה. אתה יודע שלא יקרה שום דבר אם לא תנצח והם בכל זאת ממשיכים לנצח. אם הם לא היו טובים, היו אומרים שקבוצה עם תקציב של 150 מיליון לא לוקחת אליפות בליגה כזו חלשה. כשהם כן לוקחים ובצורה כזו מרשימה, אומרים שהליגה חלשה. גם אם הרמה ירדה, זה לא באחוזים גבוהים. זה לא שבעונה שעברה ליגת העל הייתה הבונדסליגה ועכשיו היא הליגה המצרית".

מה סוד הכוח של מכבי העונה?
מי שמבין בכדורגל וצפה בהם בתחילת העונה ידע שהם הולכים להיות אלופים. זה מאוד קשה להישאר בכזה פוקוס כשהפער כל כך גדול. לזכות איביץ' ולזכות מכבי, יש הרבה שחקנים טובים והקבוצה משחקת כמו שעון שוייצרי, זה בכלל לא משנה מי יוצא ומי נכנס, השעון עובד חלק וזה משאיר את כולם במתח שיא. חוץ ממיכה, שאין לו מחליף, כל השאר יוצאים ונכנסים ואין שינוי. כולם רוצים לקחת חלק בעונה הזו ונשארים במוכנות שיא כל הזמן".

הזכרת את מיכה. מה כל כך מיוחד בו ולמה אין לו מחליף?
"תדאג שזה יהיה בכותרת. אם דור מיכה לא יהיה שחקן העונה, זה פשע. אין לו מחליף. אני צעקתי את זה כשהייתי במכבי. אצל כל המאמנים זה היה אותו הדבר. לא שיחק בהתחלה, כולם לא נתנו לו, מגיעים לדצמבר-ינואר ומבינים שאי אפשר בלעדיו. מיכה שחקן שאין לו מחליף. מי שלא שיחק איתו לא יכול להבין את זה. אנשים רואים גולים ובישולים, אז בישולים יש לו וגולים לא מספיק. אומרים לעצמם שהוא שחקן נחמד רק במכבי. כשאני הייתי חלק ממכבי, הרגשתי שאנחנו קבוצה שונה לגמרי איתו או בלעדיו. הוא בא לקחת כדור, יודע לפרק משחק לחץ בשני פסים, הוא כל כך חכם והכדור דבוק לו לרגל. אם תעשה תנועה לעומק, אתה יודע שתקבל את הכדור. זה כאילו יש לו נ"צ של חיל האוויר. הייתה לנו תקופה יפה ביחד וברור שאני מתגעגע. אולי עוד נשתף פעולה בעתיד, לך תדע".

מה המשמעות מבחינת מכבי תל אביב לזכות באליפות דווקא נגד מכבי חיפה?
"לשחקנים זה פחות משנה. השחקנים, אחרי שלוש שנים בלי אליפות, רק רוצים לזכות סוף סוף ושהמשחק כבר יגיע. זו הקבוצה שהקהל הכי היה רוצה לחגוג מולה, חוץ מהפועל תל אביב. אני חושב שאם הם באמת ינצחו ויזכו באליפות, אפילו אם הם יסיימו בתיקו, תהיה חגיגה גדולה של האוהדים והשמחה תהיה כפולה".


"זה כאילו יש לו נ"צ של חיל האוויר" (דני מרון)
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ