ערן זהבי שבר בעשור האחרון כל כך הרבה שיאים, שדווקא שיא אחד, די נשכח, יכול להסביר בצורה מושלמת את הייחודיות שהפכה את ערן זהבי לשחקן הישראלי הטוב ביותר בעשור האחרון.
זה קרה בסתיו 2014. זהבי היה אז בתחילת עונתו השלישית במכבי ת"א, אחרי שתי אליפויות, ולאחר שכבש תשעה שערים בחמשת המחזורים האחרונים של עונת פאולו סוזה במכבי ת"א והפך בפעם הראשונה בקריירה שלו למלך שערים. הוא המשיך להבקיע עם פתיחת העונה במכבי תחת פאקו, ושבר את שיאו של מוטי קקון ברצף של כיבושים מדי מחזור. רק אדם אחד היה יכול לעצור אותו, וגם זה במשחק בו כבש – אלרואי ידעי, הלא הוא פואד, שפוצץ את הדרבי תוך חילופי מהלומות עם זהבי. הרצף נקטע לכאורה, שכן זהבי אומנם כבש בפנדל, אבל המשחק לא הגיע לסיומו ולכן השער לא נחשב, אבל עם שובו למגרשים המשיך לכבוש בעוד שישה משחקים ברצף, ובסך הכל כבש ב-18 משחקי ליגה ברצף.
פואד עוצר את זהבי. השער ההוא לא נחשב (עדי אבישי)
אבל זה לא היה רק השיא. זהבי קבע כאן סטנדרט שלא היה כמוהו. היו כובשים גדולים בכדורגל הישראלי, אף אחד לא כבש כמעט מדי משחק. 274 שערים כבש זהבי בעשור האחרון, בכל המסגרות, עשור בו שיחק בתחילת הדרך כמחליפו של ביברס נאתכו בקישור האחורי, העביר שנה וחצי בפאלרמו – ועדיין סיים עשור בו כבש 111 שערים יותר מסגנו, מואנס דאבור. הפרש השערים בין השניים גבוה ממספר השערים שכבשו בעשור האחרון מצטיינים כמו איתי שכטר, טל בן חיים, אליניב ברדה או מאור בוזגלו. רק כדי שתבינו כמה המספר הזה עצום, נספר לכם שבשש העונות האחרונות כבש זהבי 237 שערים, ממוצע של 40 שערים בעונה, שש עונות, ערב ערב. אין שחקן ישראלי שאפילו התקרב לכך. לא בעשור האחרון, בכלל.
זהבי כבש בעשור האחרון שערים נגד זלצבורג, בנפיקה, ליון, באזל (בכמה הזדמנויות), קליארי, בולוניה, איינטרכט פרנקפורט, בורדו, ויקטוריה פלזן, פורטו, רוסיה, בוסניה, סרביה, סקוטלנד, סלובניה ואוסטריה. קבוצות ונבחרות שלכל אחת יש היסטוריה מפוארת מקבוצות או נבחרות ישראליות. וזאת תוך כדי שהוא מעלה לבד קבוצה ישראלית לשלב הבתים בליגת האלופות ומבלי לספור את אינספור שערי המאני טיים בכדורגל הישראלי או הסיני, ומבלי לציין את העובדה כי הוא מלך שערים בדרבי בשתי ערים שונות בעולם. וכל זה בעשור אחד, אפילו פחות.
זהבי במדי הנבחרת. גם שם כבש נגד נבחרות בעלות היסטוריה מפוארת (דני מרון)
זהבי גם הפך לכוכב. התקדם עם הרשתות החברתיות, הפך אותן למכשיר, ניתץ תקרות זכוכית בזו אחר זו: שערים, שיאים, תארים, העברות, שכר. הוא עשה זאת כי הבין שגם לו יש תאריך תפוגה, ומה ניתן להשיג עד אז. זהבי הציב סטנדרטים של עבודה קשה, רצון, רעב ויכולת להציב יעדים ולעמוד בהם. הוא אולי לא עבר תמורת 15 מיליון יורו לסביליה ולא כבש בפרמיירליג, אבל הוא הפך מודל לחיקוי. כל סטורי שלו באינסטגרם הוא עולם ומלואו. החופשות בריזורטים המפוארים, כאשר האישה והילדים בבריכה והוא מגיר זיעה בחדר הכושר, מספרות הכל.
נדמה כי בעשור הזה, שהחל עבורו בשער אליפות בטדי והסתיים בשבירת שיא הכיבושים לעונה בליגה הסינית, הפך זהבי לא רק לשחקן הכדורגל הגדול בדור האחרון, אלא לתופעת טבע. לאייקון. ואת הסטנדרט הוא קבע לגמרי לבד.
מלך שערי הליגה הסינית. הפך לתופעת טבע (Fred Lee / Contributor)
מה דעתך על הכתבה?