תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

קליימן בראיון: "כתבו שאני קסיאס הישראלי. בעונה האחרונה בבית"ר סימנו אותי"

בוריס קליימן | ערן לוף
"כשעשיתי קעקועים כתבו שאני בליין", "בעונה הרביעית טביב הפסיק להתקשר, היה ברור שסיימתי". וגם: החוזה במכבי חיפה והסיפור מהנבחרת. השוער בראיון מיוחד מקפריסין
"אני יושב בבית, כל הזמן בבית", מספר בוריס קליימן בראיון שאנחנו מקיימים איתו מקפריסין השכנה. רק לפני חודשיים נולדה לו ילדה, ועם שני ילדים בבית הוא לומד לחיות את השגרה - שגרה מעט מוזרה ביחס למי שמכיר מציאות אחרת בישראל.

"בתחילת ההתפרצות חילקו לכל אזרח בקפריסין דף שבו מפורט השם שלך ובמה אתה עוסק. כך השוטרים ידעו לזהות אם אתה עומד בהנחיות. בקבוצה הטילו עליי את המשימה. אני זה שחילקתי את זה לשחקנים, שמתי להם בתיבות הדואר כי אנשים חששו להידבק. פתאום, ברגע אחד, בכל קפריסין אנשים הסתובבו עם דפים. הממשלה הבינה שזה לא עובד וניסתה משהו אחר", הוא מספר. "לפני מספר שבועות נתנו לכל אזרח מספר, ולשם אתה מסמס לאן אתה בדיוק יוצא. אחד אם אתה הולך למשטרה, שתיים, נניח, אם אתה הולך לבית מרקחת וכו'. המשטרה בודקת לך את ההודעה בטלפון ואז מחליטה אם לשחרר אותך. וככה זה למעלה מחודש. אנשים מסתובבים עם הטלפון, מראים לשוטרים הודעות.

"ואז הגיע גם הסיפור שלי: באחד הימים שכחתי משהו בבית המרקחת. סימסתי לטלפון הזה כעבור שעה, אבל לא קיבלתי אישור כי הודיעו לי שכבר יצאתי פעם אחת באותו יום. בבית המרקחת יש אדם אחד, בסופר יש אולי 15 איש. אין אנשים בבנקים. מקפידים פה מאוד על הכללים. המזל שלי הוא שאני גר בתוך קומפלקס מבודד, שהוא צמוד לים. אנחנו הולכים למדשאה של הקומפלקס, כמעט החוף. כי כשהלכתי לחוף עשו בעיות".


795 נדבקו, 13 מקרי מוות היו נכון להלילה בקפריסין. "אז אני שואל אותך", הוא מדייק כהרגלו בסטטיסטיקה ושולט בכל פרט. "איך אתה רוצה שזה יתפשט עם כללים מחמירים כאלה?".


 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 

SELINI

A post shared by Boris Kleyman (@boris_kl) on



הכדורגל הקפריסאי עצר מלכת מאז אותו מחזור בו הייתה אמורה הקבוצה שלו, פראלימני המפורסמת של גוטמן, קלינגר ושחקנים ישראלים אחרים בהמשך, לשחק מול פאפוס. "היום הייתה ישיבה בזום. אחת עם הקבוצה, אחת עם ארגון השחקנים. אני קפטן, רק הקפטנים משתתפים", הוא מתגאה. "כאן אין שום דבר רשמי. ממתינים להחלטה אם להמשיך את הליגה או לא, ואז יהיה משא ומתן בין השחקנים לנשיא של הקבוצה. כרגע, עד ההחלטה, לא מקבלים שכר. ועם כל זה, אני רואה אנשים בארץ שמדברים על זה שישראל בהסגר. הלו, היה לכם יום של הסגר, אולי יומיים. על מה אתם בוכים? אני מאוד חושש שיהיה גל שני לעניין הזה בישראל".


עם ילדה שרק נולדה, בטח לא קל.
"שבועיים אחרי שנולדה התחיל הבלאגן. המשפחה שלי לא הספיקו להגיע, הם רכשו כרטיסים אבל הם בוטלו בגלל הקורונה. המשפחה של ליאן, אשתי, הגיעה ברגע שהיא נולדה, אבל לא יכלו להגיע שוב אחר כך".

בוא נדבר על כדורגל. זוכר?
"מבחינה אישית, זה מתחלק לשני חלקים. מצד אחד, עם תוצאות אתה לא יכול להתווכח. יש כמות נכבדת של שערים שספגתי. מצד שני, נכנסים יותר לסטטיסטיקה ולעובדות ורואים: נבעטו המון בעיטות לשער והסטטיסטיקה לא קלה".

עד המשחקים האחרונים, כך פרסמת לאחרונה, הנתונים שלך נהדרים: 134 בעיטות למסגרת שלך, 96 הצלות. אתה מקום ראשון בליגה בהצלות.
"אז מצד אחד אתה בא ואומר: וואלה, זה שוער שסופג הרבה שערים. מהבחינה הזאת קשה לי לומר שאני מרוצה. אבל אם אתה עוקב אחרי סטטיסטיקה עמוקה, אז אפשר להיות מרוצים. לא סתם אני קפטן, לא סתם אני משחק קבוע. אני בקשר טוב עם הקבוצה, מקווה שבעונה הבאה הדברים יסתדרו ונחזור לשחק כדורגל בכלל ושאמצא את עצמי בפלייאוף העליון. אני בטוח שנישאר בליגה. מינואר התחלנו לבנות משהו בקבוצה פה. המאמן, שני בלמים שהביאו. המטרה בעונה הבאה היא ללכת לאירופה".

אז למה שלא תישאר?
"אין לדעת. אבל אני רוצה פלייאוף עליון. זה יכול להיות גם כאן".



ולשאלה הקבועה: ישראל היא אופציה?
"אי אפשר לומר בכדורגל לא. אני כן רוצה להישאר באירופה, למצות את זה יותר. אני רוצה להישאר עוד כמה שנים, אבל הכל תלוי בהצעות, מה יהיה. ישראל זה הבית, המשפחות שלנו בארץ, לליאן יש עסק בארץ. בסופו של דבר כן נחזור. השאלה היא מתי".

אתה רואה כדורגל ישראלי?
"העונה זה קצת יותר מעניין מאשר בעונה שעברה. אני תמיד נהנה לראות את הכדורגל בארץ, כי זה חברים שלי, יש סוג של געגוע. לא הייתי במדינות אחרות, אבל אין על האווירה בארץ, אין לה מתחרים. אם אני משווה את זה לאווירה כאן, גם האצטדיונים בארץ, האווירה והקהל - עזוב, אין מה להשוות. בינואר הייתי אמור לעבור ליוון, אבל לא נתנו. פנאיתוליקוס רצתה, אבל לא קיבלתי שחרור".


אתה כבר בן 29. מצד אחד שחקן שמושך המון אש, מצד שני הכי פחות באור זרקורים מבין השחקנים הבכירים. איך אתה מסביר את הניגודיות הזאת?

"דייקת, אני בולט לטוב ולרע. במהלך הקריירה נחשפתי להמון ביקורות. כשהתחלתי אמרו שאני קסיאס הישראלי, מהללים אותך ועושים אותך שוער ענק. אבל בתקופה פחות טובה, ברכילות כזאת או אחרת, כתבו דברים רעים. בעיקר בעונה האחרונה בבית"ר. הכל היה פשוט אותו דבר: לא משנה מה קורה, האשימו אותי. לא משנה איזה שער ספגנו, בוריס אשם. לפעמים זה נכון, לפעמים זה כבר נהיה סוג של יד קלה על ההדק. מאוד קל לכתוב נגדי".

למה זה קרה?
"אין לי הסבר לזה, אולי כי אני בולט לעין. אולי זה ה'לוק' שלי. כשהייתי בהפועל, אמרתי את זה כל הזמן. עשיתי קעקועים ועשו עליי כתבות שאני בליין. מה זה אומר, שאני עושה את הקעקועים במועדון? ככה זה היה. הייתי שוער שני בהפועל, אבל כתבו עליי כאילו אני שוער ראשון בנבחרת. לטוב ולרע. אני בולט, אז זה לכאן ולכאן. אין פרסום רע".


"עשיתי קעקועים ועשו עליי כתבות שאני בליין" (ערן לוף)

מתי הרגשת שמהללים אותך?
"כשהייתי בן 18 ובשלוש השנים הראשונות שלי בבית"ר. כשהייתי טוב היללו אותי, אמרו שאני טוב. בעונה האחרונה, גם כשהייתי טוב, לא כתבו על זה כי סימנו אותי, היה כבר אנטי. ככה זה - כשמסמנים מישהו בישראל, כולם עליו".

איך הייתה מערכת היחסים שלך עם טביב בעונה הרביעית והאחרונה?
"אז זהו, שלא היו יחסים איתו. אם לפני זה היו שיחות טלפון, מצדו ומצדי, סתם לשאול מה קורה, סתם לשאול מה שלומי - זה נגמר. כולם יודעים שהוא מלווה אותי מאז שאני בן 15, מכפר סבא, להפועל תל אביב, לבית"ר. אבל בעונה האחרונה, מהתחלה, עוד לפני אירופה, משהו קרה. אולי בגלל חידוש החוזה שלי, לא ממש ידוע. אבל היה ברור באותו שלב שזאת העונה האחרונה שלי בבית"ר, שאחרי ארבע שנים זה אמור להגיע".

מה עשית לו?
"אני לא מבין. פתאום, לפני שהתחלנו את הליגה, קרה הנתק הזה. אולי בגלל גיא סולומון. בתקופת שרון מימר, הוחלט שלא ימשיך. מה עשיתי? דיברתי עם טביב, עם אוחנה, עם שרון מימר. התחננתי שיחזירו אותו. אולי הם כעסו על כך".

הוזכרת כמועמד למכבי חיפה.
"או או, כמה פעמים. כשהייתי ילד, במשך שנים רצו אותי. איתי מדרכי היה פונה בלי הפסקה. יענקל'ה אמר פעם במסיבת עיתונאים: קליימן יהיה השוער הבא של מכבי חיפה. היה לי חוזה מוכן שם, לא נסעתי למחנה אימונים בתקופת בן שמעון, וזה פוצץ ברגע האחרון ונשארתי. הפעם השניה הייתה אחרי שנתיים בבית"ר, ממש לפני חידוש האופציה. טביב חידש לי האופציה ביום האחרון, במועד האחרון, רגע לפני 00:00. ליתר דיוק, בשעה 23:40".


"היה ברור באותו שלב שזאת העונה האחרונה שלי בבית"ר" (דני מרון)

איך זה קרה?
"שמע סיפור. זה היה היום של המחנה. בשעה 23:00 הוא החליט, אני באמצע ארוחת הלילה, פתאום אני מקבל מייל. אני אוכל, פתאום הודעה: החוזה שלך חודש, הם כותבים לי. אתה קולט? אם לא היו מחדשים עד חצות, למחרת בבוקר הייתי עוזב. כנראה למכבי חיפה".

סיפור מדהים. איך כל זה לא בא לידי ביטוי בשער הנבחרת?
"כולם זוכרים את ה-90 דקות שלי מול קרואטיה. אבל הכל תמיד או טוב או רע אליי. בתקופות הטובות שלי כן זומנתי לנבחרת, אבל אף פעם לא באמת קיבלתי את הצ'אנס. שמע סיפור. אמר לי פעם מאמן נבחרת, שלא אזכיר את שמו: אני רוצה שתתפוס את המושכות ומהזימון הבא תהיה השוער הראשון. אני מחכה, אבל בזימון הבא לא זומנתי בכלל. לא ייאמן. הייתי בהלם. אני בא למשפחה, מספר שאני הולך לשחק. פדיחות. אני רואה את הסגל, מסתכל באתרים. פתחתי אתר אחד, חשבתי שזו טעות. פתחתי אתר אחר, מתחיל לעבור על הסגל, כי חשבתי שבאתר אחר טעו. אני לא מאמין. בחוץ, אני בחוץ".

מצחיק.
"היום אני צוחק, אבל אז לא צחקתי. אני לא דואג. אהיה במקום טוב בעונה הבאה, מקום שמעריך אותי. הכדורגל תמיד משתנה. בכל דבר בחיים, תמיד זוכרים את הסוף".


מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ