אלירן עטר הוא פספוס. לפני תשע שנים, כשפרץ במדי בני יהודה, הוא החזיק בפוטנציאל ברמת ליאור רפאלוב או מאור בוזגלו. אותה מספרת אגדית שכמעט הקנתה לו את תואר שער השנה באירופה ב-2009, הייתה עוד חותם ליכולות הלא רגילות של השחקן הזה.
אבל עטר כבר לא ילד. הוא בן 30. הוא קיבל את הצ'אנס להיות המלך הצהוב של תל אביב, אבל איכשהו, אף אחד לא זוכר שהוא סחב את מכבי ת"א לאליפות הראשונה שלה בעידן ג'ורדי. יכול להיות שהאוהדים בקריית שלום עדיין מעריכים אותו על אותה עונה, אבל משייכים כל הצלחה צהובה בשנים האחרונות לשחקן אחר לגמרי. ולמרות זאת, עטר השאיר סוג של מורשת. הוא היה שם פקטור, הוא היה מלך השערים, החלוץ המוביל, הכוכב עד הגעתו של ערן זהבי. הוא רשום על עונה מאד מוצלחת בצהוב. אבל זהו.
במכבי חיפה אין לעטר שום מורשת. הוא הבקיע 23 שערים בשנתיים וחצי – לא רע, אבל גם לא משהו שחלוצים בינוניים בכדורגל שלנו לא עשו לפניו. התקופה שלו בסמי עופר היא נשכחת במקרה הטוב, ובינונית במקרה הרע. הוא לא שונה מרוב חבריו (הרבים) בירוק בשנים האחרונות: הגיע, הרוויח טוב, נפצע מדי פעם, נעלב לא פעם, עצבן והתעצבן, קפץ ושתק. אין פה קסם. הוא נקלע לשנים הקשות של המועדון המפואר הזה, והוא לא הקוסם שהצליח לשנות את הקארמה.
במכבי חיפה אין לו שום מורשת. במכבי ת"א עונה וזהו (ערן לוף)
ההיסטוריה הקצרה של עטר בחיפה לא גורמת למישהו להיזכר ברגעים גדולים במיוחד שלו, ולמרות זאת, חלק מהקהל הירוק מקווה הקיץ להישארותו. אפשר להבין את הקומץ המתוסכל שלא ראה הצלחות ונאחז בכל פיסת מכדרר שיכולותיו מוכחות, אבל קשה להבין את הלהט לשמור על שחקן שתרומתו למועדון עד היום בינונית מבחינה סטטיסטית ומזערית מבחינת מנהיגות.
מכבי חיפה רוצה את מאור בוזגלו. האידיאל מבחינתה יהיה למכור את עטר ולקחת את בוזגלו. אם מהלך כזה יקרה, הוא יעשה טוב לכל אחד מארבעת הגורמים: עטר יקבל הזדמנות לשוב למועדון בו עשה את השנים היפות שלו, קרויף אוהב את עטר ויוכל לשפר את הסגל, בוזגלו רעב להוכיח את עצמו במקום חדש, ומכבי חיפה תרוויח שחקן עם מספרים פנטסטיים.
נחזור לעטר ונסיים במה שנראה כמו הבעיה הכי גדולה של מכבי חיפה בשנים האחרונות – הזהות. המלחמה על סרט הקפטן הייתה ההוכחה הכי טובה לעובדה שאין היום למאמן מכבי חיפה את האיש שהקהל בוחר להזדהות איתו. הבחירה בגל אלברמן כקפטן שני לדקל קינן (שצפוי לבלות העונה לא מעט על הספסל) העליבה את עטר, אבל מבין השניים – ברור מדוע קיבל אלברמן המעוטר, הבוגר והמחושב את הסרט. הרצון של עטר ברור, אבל גיא לוזון לא באמת ראה בעטר מישהו שמזוהה עם מכבי חיפה, למרות יתרון הוותק.
על כל פנים, הבלבול והבלאגן בסוגיה אמורים לקבל תפנית ופתרון בימים הקרובים. עבור מכבי חיפה, המשך סאגה כזו ללא פתרון היא הדרך העקבית והבטוחה לעוד פתיחת עונה בעייתית.
למכור את עטר ולקחת את בוזגלו. האידיאל מבחינת מכבי חיפה (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?