1. בואו נניח שבתסריט השפוי, עוזר מאמן בית"ר ירושלים גילי לבנדה היה זה שהורה ליוסי בניון להתחמם, כי בחלוקת העבודה שעל הספסל הבית"רי, ללבנדה יש את הפריבילגיה להרים לחימום את מי שנראה לו שצריך להתחמם, והמאמן הוא זה שמורה בסוף על החילופים. נגיד. ונניח שבניון התנהל בעצלתיים, ואיתי שכטר נכנס להתקף אמוק וזירז אותו לפשוט את בגדי האימון ולהפסיק להסס.
השאלה היא האם קבוצה שנמצאת נקודה ממוקדמות ליגת האלופות יכולה שבוע אחד לקבל, לכאורה, תכתיבים מגבוה את מי להכניס ואת מי לא להכניס – כשמצלמות הטלוויזיה מתעדות כל צעד ושעל – ושבוע לאחר מכן, לקבל תכתיבים מהמגרש את מי מרימים לחימום. עוד מעט נכנס אדר, אבל בבית"ר שמח ומבדח לא רק פעם בשנה.
2. בספטמבר 2004 פוטר יצחק שום מאימון פנאתינייקוס. הקבוצה הייתה אחרי דאבל ועם 100 אחוזי הצלחה משלושת משחקי הליגה הראשונים שלה – בהחלט מאזן שבפאו היו קונים עכשיו בשתי ידיים, במיוחד כאשר שחקן ישראלי שירד ליגה בעונה שעברה מוליך אותה למקום השמיני בטבלה. הרמנו אז גבה. איך יתכן שמפטרים מאמן כזה מצליח. התברר כי לשום היו חילוקי דעות כבדים עם המנהל המקצועי ולדימיר זאיץ'. זה לא בסדר, כתבנו בזמנו, שמנהל מקצועי מתערב בעבודת המאמן. אפשר לקבוע דרך, מדיניות רכש, אבל לא להיכנס לענייני הרכב.
הסוכן מחליט. ממן ובכר (אתר רשמי)
השבוע החליט מאמן הפועל כפר סבא, מסאי דגו, לעבור משיטת ה-2-5-3 שהצליחה לו בשבועות האחרונים למערך שמרני יותר של 1-5-4, מסיבה עיקרית אחת: שיטת המשחק של היריבות עיקרה את המערך, והיה חשוב לשנות, ולו לפרק זמן קצוב. עזבו לרגע שבמערך אחד פתח בהרכב הנכד של המנהל המקצועי ובמערך השני לא – כי בכדורגל הישראלי וגם העולמי לא חסרים דוגמאות לנפוטיזם, ולפעמים זה גם מצליח – מה שחשוב זה שהבעלים יצחק שום התנגד, ובעצם התרה במאמן שאם המערך ישתנה, גם צוות האימון ישתנה. האם לא מספרים לנו מינקות שמה ששנוא עלינו, שלא נעשה לחברנו? או שבפנאתינייקוס לבוס היו פחות צמתים ספורטיביים בחייו מהמאמן, ובהפועל כפ"ס היו לו יותר?
3. כשאני בוחן את ההתנהלות של חנן ממן – ובעקבותיה את ההתנהלות של מיכאל אוחנה – אין לי אלא להיזכר במשפט האלמותי שאמר פעם פרנצ'סקו טוטי, כאשר קיבל הצעה קוסמת מריאל מדריד להפוך להיות חלק מהגלאקטיקוס של פלורנטינו פרס: "היית עוזב את המשפחה שלך בשביל יותר כסף במשפחה אומנת?". חנן ממן לא היסס לרגע – גם לא רועי זיקרי בכפר סבא – לחתום באמצע העונה בקבוצה אחרת, יריבה לצמרת של הקבוצה בה גדל, כפי שלא היסס לעשות גיחות לשנה להפועל ת"א ולבית"ר ירושלים ואפילו לבוורן, כי ככה מתנהל הסוכן שלו, דודו דהאן: שולף מקבוצה אחת, מעביר לקבוצה אחרת, כאילו הוא משחק מונופול. ליגה? פייר פליי? נו באמת.
שכח את פאו. שום (אודי צטיאט)
4. ונסיים עם אלי חכמון, שראה את הדריכה הברוטאלית של אליסון דוס סנטוס על חזהו של וידאר קיארטנסון, אבל העדיף להתעלם. מהסיבה הזו לא ניתן להעמיד את דוס סנטוס לדין משמעתי. זו הוראת התקנון, לא בדיחה של בזוקה. אז מה נאמר לסיכום? אופ"א עשתה איתנו חסד ששיבצה את הנבחרת בליגת האומות לבית של שלוש נבחרות, שבו ישחקו רק ארבעה משחקים ולא שישה. ככל שנחשוף פחות את אירופה לתרבות הכדורגל בישראל, יהיה רק טוב יותר.
מה דעתך על הכתבה?