תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

מורשת ברק בכר: העונה שעשתה כבוד למאמן הישראלי

הפועל באר שבע - מאחורי הקלעים של משחק האליפות
אבוקסיס, דראפיץ' וברדה, סילבס, אביטן ורפואה עשו כבוד לדור המקומי הצעיר דווקא בעונה בה נראה היה שמעמד המאמן בשפל. אורי אוזן מסכם את העונה עם הנבחרת שלו והמסקנה המתבקשת: תנו לצעירים לשחק
עוד עונה הגיעה לסיומה. עונה מעניינת, עם סיפורים מרגשים, הפתעות גדולות לטובה ולרעה והרבה שערים יפים. בכל מחזור לאורך העונה ניסינו לנתח מבחינה טקטית את משחקי הליגה, כשבעיקר התמקדנו בקבוצות הצמרת. בין היתר, צפינו בקריסה ההדרגתית של מכבי חיפה, השינויים המחשבתיים בתהליכי האימון של ג'ורדי קרויף והתגובות הנהדרות של בכר לשינויי הסגל וכל ההפתעות שנחתו על האלופה. עכשיו הזמן לנבחרת העונה.

נבחרת העונה
מערך – 4:2:1:3 (המערך שהביא לב"ש את האליפות בפלייאוף)

ארנסטס שטקוס (ליטא, בן 33) – נתונים יבשים: 3044 דקות, ספג 34, עצירות 111, שער נקי 14. אחרי שנים של חיפושים בניכר, מצאה הפועל חיפה את השוער שחיפשה. שוער שקט, טוב על קו השער ובעל משחק גובה טוב. הנוכחות שלו השפיע לטובה על תמאש האמוציונלי וגרמה לשלושה שחקני הגנה ותיקים לספק עונת קריירה (שיימן, קפילוטו, מלול). העוגן של הפועל חיפה העונה.



שטקוס. העוגן של ניר קלינגר ויואב כץ (ערן לוף)


מאור קנדיל (24) – 2894 דקות, 1 שערים, 5 בישולים. אחת הסיבות העיקריות להצלחה של בני יהודה ועוד אחד מהשחקנים שעשה התקדמות מטאורית תחת יוסי אבוקסיס. מגן מהיר, טכני, שקט עם הכדור. שיפר משמעותית את משחק ההגנה והיה המגן היחיד בליגה שהצליח להסתדר באחד על אחד מול טוני וואקמה. בהחלט עשוי וראוי לעשות את הקפיצה לקבוצה שתתמודד על האליפות.

חאתם עבד אלחמיד (27) – 1819 דקות, 1 שער (מתוך 3 איומים לשער), 2 בישולים (מתוך חמש מסירות מפתח). הגיע לב"ש כבלם שלישי אחרי הפציעה של מיגל ויטור. פתח בצורה צולעת, הרבה לטעות טעויות מפתח, מה שגרם לחוסר ביטחון במשחק ההגנה של ב"ש. אבל ככל שהעונה התקדמה, אלחמיד השכיח את שחקן העונה שעברה וגם את שיר צדק. אלחמיד שיפר את הבנת המשחק שלו, חילץ כדורים באגרסיביות רחוק מהשער, מה שאיפשר לב"ש להיות קטלנית במשחק המעבר והראה גם את האיכויות הפיזיות יוצאות הדופן שלו. מועמד מרכזי להוביל את מרכז ההגנה של הנבחרת בשנים הבאות.

לואי טאהא (28) – 2562 דקות, 88 תיקולים מוצלחים (הכי הרבה מבין הבלמים). לא היה מיועד בתחילת העונה להיות אחד משני הבלמים המובילים, אבל הנסיבות הפכו אותו לשחקן ההגנה המרכזי של האלופה העונה. טהא היה אחד הסיבות העיקריות לעובדה שהגנת האלופה ספגה 0.75 שערים למשחק ושוב הייתה הטובה בליגה בפער משמעותי (מכבי ת"א ספגה שישה שערים יותר). עשר שנים אחרי שכתת את רגליו בליגה ב', הניף צלחת אליפות כבלם המרכזי של אלופת המדינה – כבוד.


תפס את ההזדמנות בשתי ידיים. לואי טאהא (דני מרון)

אורן ביטון (ביוני יהיה בן 24) – 2335 דקות, 8 בישולים (מקום ראשון בין המגנים), 213 כדורי רוחב (שני בליגה). מתגליות העונה. מגן נהדר עם רגל שמאל רכה שלוקח גם את המצבים הנייחים. בדומה לאלחמיד, השתפר הגנתית ככל שהעונה התקדמה. תפס את מקומו של קורהוט בהרכב ושחרר לב"ש את התלות מזר בעמדה הבעייתית.

קלאודמיר פריירה (באוגוסט ימלאו לו 34) – 3055 דקות! 10 שערים, 5 אסיסטים, 7 שערים מחוץ לרחבה (ראשון בליגה), 2029 מסירות (3 בליגה) ב 81% דיוק, 245 חילוצי כדור (2 מבין הקשרים). עונה יוצאת דופן מבחינת המספרים של הקשר הברזילאי. מעבר למספרים, השקט שלו, חוכמת המשחק והיכולת לדחוף את הכדור קדימה, היוותה חלק עיקרי בעונה ההתקפית החד פעמית של בית"ר. גילו המתקדם והעובדה שהיה בלתי חליף העונה, שחקה אותו עד דק וגרמה לו להגיע לשלבי ההכרעה של העונה תשוש, מה שפגע קשות ברמת המשחק של ביתר.

דור פרץ ( 23) - 2035 דקות, 1 שער, 1 אסיסט, מוסר ב 87.3% דיוק, 87 תיקולים מוצלחים. אחד השחקנים היחידים בסגנית האלופה שרשם התקדמות משמעותית העונה. תפס את עמדת הקשר האחורי בתחילת הסיבוב השני והיה שותף לריצה היפה של עד הפלייאוף. גם בפלייאוף היה מהיחידים שבלט בשורות הצהובים ורק סמלי ששמו נרשם בהיסטוריה כשחקן הראשון שניצח את ב"ש בטרנר (והראשון מאז ערן זהבי בטדי שהביא להפסד ביתי לאלופה בעידן ברק בכר). שחקן הבית היחיד שעשה את הקפיצה ממחלקת הנוער של הצהובים בעידן ג'ורדי ותפס מקום של קבע בקבוצה הראשונה. בעונה הבאה צפויה לו תחרות לא פשוטה על ההרכב עם שחקן בית מוכשר אחר ששיחק עמו בנוער (שנתון מתחתיו), דן גלזר.


צפויה לו תחרות לא פשוטה על ההרכב. דור פרץ (דני מרון)

חנן ממן (באוגוסט ימלאו לו 29) – 2535 דקות, 12 שערים (8 בב"ש, 4 בהפועל חיפה, 3 בליגה), 7 בישולים (8 בליגה), 56 מסירות מפתח (6 בליגה), 37 איומים למסגרת (46% דיוק מרשימים). האיש שעשה את ההבדל בחצי השני של העונה. המעבר שלו בינואר שינה את העונה. הבקיע שערים מכריעים (שער ניצחון מול מכבי בנתניה, שער היתרון במשחק העונה בטדי), עזר לבכר לשנות מערך וטקטיקה ותופקד בשלמות בעמדה שמאחורי החלוץ. שחקן העונה של האלופה, נקודה.

ערן לוי (באוגוסט ימלאו לו 33) – 2609 דקות, 10 שערים, 11 בישולים (ראשון בליגה), 158 איומים לשער (ראשון בליגה), 68 איומים למסגרת (ראשון בליגה), 93 מסירות מפתח (ראשון בליגה בפער עצום של 26 מסירות מהאסיילבנק השני). השחקן ששבר את כל הסטטיסטיקות. אחרי עונה בליגה הלאומית, חזרה מפציעה לא קלה ובגיל 32, ערן לוי סוף סוף מימש את הפוטנציאל שלו. דראפיץ' וברדה החביאו אותו בהגנה והפכו אותו לשחקן צפון דרום מושלם. שערים גדולים, אין סוף רגעי קסם והופעת בכורה בנבחרת. השחקן המרתק של העונה.

טוני וואקמה (29) – 2189 דקות, 10 שערים, 6 בישולים, 81 איומים לשער (4 בליגה), 105 דריבלים מוצלחים (5 בליגה), 29 חילוצי כדור בחצי היריב (2 משחקני ההתקפה). העזיבה של מאור בוזגלו והנפילה עם קוואנקה הפכו את התלות ההתקפית של ב"ש בוואקמה לגדולה בליגה (לפחות עד להגעתו של חנן ממן). כשנחה על הניגרי הרוח, הוא עשה במגרש כבשלו, ניער שחקנים, משך שמירות כפולות ומשולשות ופרגן לחברים. אם יעזוב, קשה לראות את ב"ש מביאה תחליף שיהיה קרוב אליו מבחינת העוצמות והמשמעות שלו לקבוצה.


כמעט בלתי ניתן להחלפה. טוני וואקמה (דני מרון)

דיא סבע (25): שחקן העונה – 3024 דקות, 24 שערים (6 מחוץ לרחבה, פנדל אחד בלבד), 7 בישולים, 122 איומים לשער (2 בליגה), 60 מסירות מפתח (5 בליגה), 65 איומים למסגרת (2 בליגה), 116 דריבלים מוצלחים (3 בליגה). עונה חלומית ליהלום שבשפיץ של היהלום של דראפיץ' וברדה. העמיד מספרים שרק ערן זהבי העמיד בשנים האחרונות. יעיל, חד, מהיר, מגוון וגם קבוצתי ומפרגן. יהיה מאוד מעניין לראות לאן פניו מועדות בעונה הבאה. אם יישאר (סיכויים נמוכים), ייבחן בזכוכית מגדלת כי כמו שזהבי הראה, הגדולה היא בהתמדה. אם ייצא אל מעבר לים, בחירת הליגה והקבוצה תהיה קריטית מבחינתו. פורח בקבוצות התקפיות ולוחצות שיתנו לו חופש בחלק הקדמי. יתקשה מאוד בקבוצות טקטיות שלא משתמשות בשחקן מאחורי החלוץ.

נבחרת ב' (4:3:3): גיא חיימוב, דור מלול, טל כחילה, עאיד חבשי, שמואל שיימן, ג'ון אוגו, דן גלזר, יובל אשכנזי, מאור מליקסון, נייג'ל האסלביינק, איתי שכטר.


תופעת העונה – העלייה של המאמנים הישראלים

ברק בכר כבר הרגיל אותנו לגדולה ובאופן מדהים הוא הצליח להתעלות על עצמו העונה. אבל מלבד מאמן העונה, חזינו בעונה מצוינת למאמנים המקומיים. ניר קלינגר שדרג את עצמו טקטית ויצר יחידה לוחמת בהפועל חיפה שסיפקה עונה בלתי נשכחת. יוסי אבוקסיס המשיך לשדרג שחקנים צעירים ולהגיע לפלייאוף העליון עם תקציבים נמוכים. דראפיץ' וברדה החזירו את שיטת היהלום לאופנה וגרמו לקבוצה שלהם להפוך ללהיט ההתקפי של הליגה. מנחם קורצקי לקח את רעננה ממרתף הליגה, השאיר אותה בצורה מרשימה והיה רחוק פנדל אחד מעליה לגמר הגביע.


השתדרג ועשה עונה בלתי נשכחת. ניר קלינגר (דני מרון)

אם נוסיף להם את חיים סילבס, שעבר עונה לא קלה אבל כבר הוכיח את היכולות שלו ואין לי ספק שההחלטה של איזי שרצקי להשאיר אותו תשתלם, ניסו אביטן שעשה ניסים (בחירת מילים לא מקרית) בחדרה וסידר לעצמו בעונה הבאה דרבי פרטי מול ב"ש וקובי רפואה שעונה שניה ברציפות מספק עונה מצוינת, נראה שהדור החדש של המאמנים נותן תקווה גדולה לעתיד טוב יותר. כל זאת כמובן בתנאי שבעלי הקבוצות יבינו שתפקידם לנהל ולתת גב ושקט למאמנים לאמן. אם יבחרו את האיש הנכון, יתנו לו לעבוד ויתאמו ציפיות, הסבלנות תשתלם להם.

האכזבה – אי שילוב מספק של צעירים
ג'יידון סנצ'ו, יליד מרץ 2000, מככב בבונדסליגה במדי דורטמונד, ריאו ססניון (גם הוא שנתון 2000) מוביל את פולהאם למשחק העליה לפרמיירליג עם מספרים מפלצתיים (15 שערים ושישה בישולים באחת הליגות הקשות בעולם), מתיאס דה ליכט (שנתון 99) כבר שנתיים הבלם הטוב בהולנד ואחד הבלמים המבוקשים בעולם, שלא לדבר על פייטרו פלגרי (שנתון 2001), שהבקיע צמד במדי גנואה ונקנה ע"י מונאקו ב 21 מיליון יורו. ואלה רק דוגמאות נקודתיות.

אצלנו, מלבד מנור סולומון (שנתון 99), שקיבל תפקיד מרכזי בקבוצת מרכז טבלה, לא ראינו שחקנים צעירים מובילים בליגת העל (דן גלזר לדוגמא, אחד מהשחקנים הבולטים העונה, קיבל הזדמנות אמיתית בליגת העל רק בגיל 21), ודאי לא בקבוצות צמרת. העובדה שעדיין יש חריגי גיל בנוער, מה שתוקע חלק מהשחקנים בליגות הנוער עד גיל 20, ואין אפשרות לקבוצות שחפצות בכך, לקיים קבוצות בת בליגה שניה ושלישית, שבה יוכלו לתת לילדים לשחק מול בוגרים בגילאים מוקדמים בהרבה. כמובן ישנו הפחד של מאמנים לאבד את משרתם בגלל הימור על שחקן צעיר. העובדות הללו מקשות על שילובם של הצעירים המוכשרים בליגת העל. אני מקווה שפרנסי הכדורגל ייקחו את הדברים לתשומת לבם, יעשו את השינויים הדרושים וכך כולם ירוויחו.


מהבודדים שקיבלו הזדמנות אמיתית, מנור סולומון (אריאל שלום)
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ