במשחק שנעל את המחזור ה-24, נפגשו אתמול (שני) בסמי עופר שתי בעלות הבית מהצד הירוק והאדום של הכרמל. התקופה הטובה של מכבי חיפה והרצף המרשים של הפועל במשחקי דרבי, גרמו ל-25,100 אוהדים כמעט למלא את היציעים ולספק אווירה נפלאה לשתי הקבוצות.
הפועל הגיעה למשחק אחרי שני הפסדים רצופים שהוציאו אותה מהשישייה הראשונה. מימר ביצע ארבעה שינויים בהרכב ואף שינה מערך, כשעבר מ-4:4:2 ל-4:3:2:1, כאשר ורמוט וחוזז שיחקו מאחורי אז'ובל וסרדל פתח בעמדת המגן הימני על חשבון דור מלול המושעה.
מכבי, מנגד, סיפקה את משחקה הטוב ביותר העונה במחזור הקודם, כשמרקו בלבול עבר לראשונה בליגה למערך של ארבעה שחקני הגנה, שילב את קארים פריי המצוין בהרכב והעלה משמעותית את רף הציפיות מקבוצתו. באופן מפתיע מאוד, בלבול חזר למערך של שלושה בלמים ובנוסף העלה הרכב מרובה בשחקנים בעלי אופי הגנתי: רז מאיר החליף את מאבוקה באגף הימני, חבשי נכס במקום עוואד שישב לצידו של שועה על הספסל. רמי גרשון, שהשלים ארבעה בלמים טבעיים בהרכב, פתח בעמדת המגן/כנף בצד שמאל (הפתיע לטובה בפן ההתקפי במחצית השנייה) וקארים פריי, שהיה נפלא בכנף, פתח כחלוץ שני לצד רוקאביצה. רגע לפני הפתיחה, בוצע שינוי נוסף כשעומרי גלזר נפגע בגבו בחימום והוחלף על ידי השוער השלישי, גיל אופק.
ארבעה בלמים טבעיים ב-11. מכבי חיפה (מאור אלקסלסי)
ההרכב של בלבול אכן הפתיע, אבל מה שקרה בעקבותיו ממש לא. המשחק התנהל ברובו במרכז השדה, כששתי הקבוצות תקועות, כל אחת מהסיבות שלה. מכבי שיחקה עם שני קשרים אחוריים לפני הבלמים, כשפלקושצ'נקו היצירתי מבין השניים וזה שאמור לבנות את ההתקפות, התחיל באגרסיביות (אולי כדי לחפות על ההתרגשות מהמפגש הראשון עם האקסית), קיבל צהוב, ברח כל הזמן לכיוון קו האורך השמאלי, לא הצליח לקבל את הכדורים בין הקווים ולא סיפק כלל מסירות מפתח.
גם האגפים של מכבי לא היו קיימים במחצית הראשונה. החיסרון של מאבוקה באגף ימין היה משמעותי ומאיר התקשה באחד על אחד מול גולדברג, שהיה טוב מאוד הגנתית. גרשון ניסה, אבל לא הוא האיש שאמור היה לספק פתרונות בחלק הקדמי. היחיד במכבי חיפה שניסה לשבור את ההגנה היה קארים פריי, אבל העובדה שהמגנים לא היו משמעותיים הקלו על שלישיית הקישור של הפועל את מלאכת הצפיפות של המרכז וכך נמנע מפריי להשלים את הפעולות שלו בשליש האחרון. הפועל מנגד ניסתה לצאת בעיקר דרך ורמוט ואז'ובל, אבל מכבי השאירה ארבעה שחקנים מאחור ולא הותירה ססיכוי לאפשרות שתיתפס לא מוכנה מול התקפה אדומה דלילה.
במחצית השנייה בלבול דחף את גרשון יותר גבוה והוא הפתיע עם כמה מהלכי התקפה יפים שהביאו לשני המצבים היחידים של מכבי במשחק. גם לאחר מכן בלבול אמנם לא שינה מערך, אבל ניסה להכניס כוחות התקפיים רעננים מהספסל, כששועה ועוואד החליפו את רוקאביצה ואבו פאני, אבל גם זה לא עזר. שועה נראה קצת אבוד כחלוץ יחיד בקבוצה דומיננטית שמשחקת מול הגנות צפופות (בבני יהודה הוא תופקד כחלוץ שני בקבוצה שמתבססת על התקפות מעבר), הוא לא מצליח לקבל את הכדור עם הפנים להגנה כמו שעשה בבני יהודה וחוסר התאום עם חבריו החדשים בולט. עוואד לא נכנס טוב למשחק, היה רחוק מהשער וסיים 20 דקות מאוד מאכזבות.
כדורגל שמרני. מרקו בלבול (מאור אלקסלסי)
התוצאה חתמה סופית את העלייה של מכבי לפלייאוף העליון וקירבה את הפועל למרחק של נקודה מהפועל חדרה השישית, שני משחקים לסיום העונה. אבל התוצאה במשחק היא שולית והמשחק עצמו הוא פספוס גדול. היריבות בין הצדדים, המומנטום של הירוקים וההתלהבות ממסע הרכש בינואר, העובדה שהפועל היא קבוצת ההתקפה הטובה בליגה שלא כוללת את מכבי ת"א מילאו את סמי עופר בקהל שצמא לשערים ולכדורגל טוב ומה שהם קיבלו זה כדורגל שמרני, שיותר מפחד להפסיד מאשר רוצה לנצח וזה רע לענף שלנו. חבל.
מה דעתך על הכתבה?