"יש פער בין הציפייה, אבל אפס טעויות שיפוט זה לא דבר שקורה"

נראה אתכם עונים נכונה על החידה הבאה: מה קרה במשחק במסגרת ליגה א' בין הכח עמידר ר"ג למכבי שעריים בעונה שעברה שהכניס אותו לספרי ההיסטוריה? תשובה: היה זה המשחק הראשון בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי שבו נעשה שימוש בטכנולוגיית ה-VAR (שיפוט וידאו), שלאחר מכן נכנסה בפיילוט גם למשחקי הפלייאוף העליון בליגת העל.

בסך הכל נרשמו 30 משחקי ליגת העל בהם פעלה המערכת – בין אם נעשה בה שימוש ובין אם לא, והתחזית לפיה אוהדי הכדורגל עוד יתקשו להיזכר כיצד נראה הכדורגל לפני עידן ה-VAR הולכת ומתגשמת. העונה ייעשה שימוש ב-VAR בכל מגרשי ליגת העל לאחר שהפיילוט הוכתר כהצלחה – ולאור הזמן הקצר בין ההחלטה להכניס את המערכת לישראל (יולי 2018) והטמעתה בפועל (פברואר 2019, באותו משחק היסטורי באצטדיון וינטר), נראה שאפשר לקבוע כי מדובר בהצלחה מסחררת.

"מטרת שופטי הווידאו היא לזהות טעויות קריטיות עם מינימום הפרעה ומקסימום הטבות", מזכיר מנכ"ל איגוד השופטים, יריב טפר, בראיון מיוחד ל"ספורט1", וממהר להדגיש: "כמובן שיש פער בין הציפייה של האוהדים, שרוצים בצדק אפס טעויות. זה לא דבר שקורה".

יריב טפר. "אפס טעויות זה דבר שלא יקרה" (איגוד השופטים)

מאז שנכנס לחיינו בסערה במונדיאל 2018 שנערך ברוסיה, ה-VAR מתפשט בהדרגה בין כל הליגות הבכירות באירופה, והשנה ייעשה בו שימוש גם בפרמיירליג, למשל. השיטה ברורה: שופטי ה-VAR, שיושבים בניידת שידור מיוחדת או במרכז שידור מרוחק (בישראל רק בניידת בשלב זה), צופים במשחק באמצעות פיד שמעבירה זכיינית השידור ומתריעים בפני שופט המשחק אם הבחינו בטעות שביצע או בתקרית שפספס. האירועים שנבחנים הם: שערים (כולל המהלך שהוביל לשער), בעיטות עונשין מ-11 מטר, כרטיס אדום ישיר וטעות בזיהוי שחקן.

שנתיים מאז שהחלו הניסויים ב-VAR בליגות כמו ההולנדית והגרמנית, המספרים העולמיים מספרים את הסיפור: ממוצע של חמש בדיקות למשחק, טעות קריטית אחת שתוקנה כל שלושה משחקים ואולי הנתון המדהים מכולם: אחוז ההחלטות הנכונות במשחק, שעלה מ-93% ל-99%, כאשר ל-75% מאותן החלטות שתוקנו הייתה השפעה ישירה על השערים.

הנתונים גם נותנים תשובה למי שטענו שהריצה למסכי הווידאו רק תעכב ותפריע לשטף המשחק, וחושפים כי הזמן שהתווסף בפועל למשחק הוא כ-60 שניות בלבד. "הסיפור של ה-VAR מתחיל למעשה כבר ב-2009, במשחק המפורסם של צרפת נגד אירלנד במוקדמות המונדיאל", מספר טפר, "תיירי הנרי משך את הכדור עם היד ומסר על קו השער לניקולה אנלקה, שהבקיע את שער הניצחון וצרפת עלתה למונדיאל. זה הוביל את פיפ"א לקבל החלטה לתת פתרון לנושא בצורה של זוג עיניים נוספות. במקרה הזה הוסיפו את שופט הרחבה, ועל אף שהסטטיסטיקה הראתה שהוספת השופט שיפרה את דיוק ההחלטות והורידה את כמות העבירות ברחבה, גם זה לא נתן פתרון מלא".

הסיפור של ה-VAR התחיל למעשה כבר ב-2009 (Gettyimages)

הדוגמה הבולטת הגיעה ביורו 2012, במשחק בין אנגליה לאוקראינה. האחרונה כבשה שער שהיה אמור להשוות את התוצאה, אך הוא לא אושר על ידי צוות השופטים, שלא ראו שעבר את קו השער, למרות שילובו של שופט הרחבה. "לאחר המקרה הזה עברו להשתמש בטכנולוגיית GOAL LINE TECHNOLOGY, כמו בטניס", מוסיף טפר. "שמו מצלמה על קו השער והמערכת מאותתת לשופט בזמן אמת אם הכדור עבר את קו השער. זה פתר בעיה נקודתית, מה גם שמדובר בטכנולוגיה מאוד יקרה מול תועלת נמוכה (זו גם הסיבה שטכנולוגיית "קו השער" לא נמצאת בשימוש בישראל, וספק אם תהיה אי פעם, ל"נ). מהשלב הזה פנו לפיתוח טכנולוגיית שופטי הווידאו, שבנוי על פורמטים שעבדו בכדורסל ובפוטבול האמריקאי".

מעבר לסטנדרטים של פיפ"א ואופ"א, מחויבים השופטים ומפעילי הציוד לעמידה בתקנות המחמירות ובדרישות החובה של IFAB – הארגון האחראי על חוקת המשחק. "הם הבינו ששופטי הווידאו זה פתרון ישים הן מבחינה כלכלית והן מבחינת תשתיות", מדגיש טפר, "בניידת השידור יש מפעיל, שופט ועוזר ה-VAR, ובמגרש יש שופט מרכזי עם מוניטור ומפעיל. בניידת יש גם מצלמה שמפקחת על מה שנעשה. חצי שעה לפני פתיחת המשחק היא ננעלת, ואסור לצאת או להיכנס. כמובן שאסור גם להכניס לשם טלפונים ניידים".

נראה VAR גם בליגה הלאומית?
"התקנות מחייבות מינימום ארבע מצלמות לצילום המשחק, ולכן לא ניתן להשתמש במערכת בלאומית, ששם משתמשים בשתי מצלמות. את האופרציה אפשר להריץ מניידת שידור מחוץ למגרש, כמו שאנחנו עושים כרגע בארץ, ואני מאמין שבתוך ארבע שנים נעבור למרכז שידור גדול שמחולק לחדרים, כשבכל חדר יש צוות שעובד על משחק אחר".

טפר מדגיש כי רק כאשר שופטי הווידיאו מבחינים כי החלטת השופט במגרש הייתה שגויה באופן ודאי (ובהתאם לארבע הקריטריונים שנקבעו – שערים, פנדלים, אדומים ישירים וטעויות בזיהוי), יוצא איתות לכיוון שופט המגרש.

כרגע לא ניתן להשתמש במערכת בליגה הלאומית (דני מרון)

מה היה בגמר ליגת האלופות? השופט בכלל לא ניגש למוניטור אחרי שפסק על פנדל לליברפול בדקה הראשונה.
"לא הייתה התערבות כי לא הייתה טעות ברורה ומידית של השופט. במצבים שאין החלטה ברורה, היתרון הולך להחלטה המקורית של השופט, ואי אפשר להפוך אותה. בכל מקרה, תפקיד שופט המשחק לקבל את ההחלטה הסופית גם אחרי הצפייה במוניטור, והוא רשאי גם לבקש בעצמו משופטי ה-VAR שיבדקו אירוע ספציפי".

הנתונים בתום השנתיים הראשונות ל-VAR ברחבי העולם מרשימים: 99.2% בחוקיות השערים שנכבשו, לעומת 92% לפני כניסת המערכת, ו-98% החלטות נכונות בבעיטות עונשין מ-11 מ'. גם הידיעה של כל מי שנמצא על המגרש שהוא מצולם במשך 90 דקות עוזרת לנקות את המשחק, ולמרות ירידה אוטומטית של הציון שמקבל השופט מ-8.4 ל-7.9 במקרה של התערבות ה-VAR, הרי שלשופטים יש הזדמנות לתקן.

"בשבוע שאחרי טעות קריטית, השופט מרוסק והאוהדים מתחילים להריץ קונספירציות", אומר טפר, "ה-VAR מנקה את המשחק מטעויות כאלה והופך אותו להוגן יותר. כדי להביא את השופטים שלנו למקסימום הצלחה הקמנו מתחם ייעודי עם עמדות ניסוי, הבאנו במשך חצי שנה שחקנים של נבחרות נוער למשחקי אימון, כשברקע ליווה אותנו פסיכולוג הספורט ד"ר רועי סמואל, שעשה הדרכות וצפה בפיילוט שערכנו. כך למדנו איך השופטים מקבלים את ההתערבות הזו.

"הדבר השני שעשינו היה שיבוץ נכון של הצוות המקצועי, כדי שלא יהיה מצב שבו השופט שיושב במגרש לא סומך על שיקול הדעת של שופט פחות מנוסה בניידת, או לחילופין שופט מנוסה מדי בניידת שינהל שופט פחות מנוסה על המגרש, זה משהו שאנו כל הזמן עובדים עליו ומשפרים אותו. אתה חייב לתת אמון בצוות שיושב בניידת".

מנתונים שאספו באיגוד השופטים, 81% מהאוהדים מרוצים מכניסת ה-VAR, כשהטענה המרכזית בקרב המתנגדים למערכת היא שטעויות שיפוט הן חלק מהמשחק, והרומנטיקה הולכת לאיבוד. "נראה את הרומנטיקן שישקיע מיליארדים במועדון כדורגל אחרי טעו גורלית על המגרש", תוקף טפר את המבקרים, "תשאל את אוהדי נבחרת אנגליה אם היו רוצים VAR כשדייגו מראדונה הבקיע נגדם עם היד".