שלושה שערי ליגה כבש מוחמד גדיר במדי הפועל באר שבע ולמרות ההישגים עם הקבוצה מבירת הנגב, אי אפשר באמת לומר שהוא הטביע בה חותם. בעונה שעברה הוא ירד עם בני סכנין לליגה הלאומית, אבל את עונת 2019/20 פתח החלוץ בסערה, הפעם בבני יהודה. "אני בחור שלא אוהב לדבר יותר מדי", הודה גדירבראיון מיוחד לספורט1, "אני אוהב את השקט שלי ולא אוהב להיות בכותרות. אני מעדיף לדבר על המגרש".
אחרי שירדת ליגה עם סכנין היית צריך לבחור קבוצה חדשה. היו לך לא מעט הצעות. מה גרם לך לבחור דווקא בבני יהודה?
"קודם כל, הלכתי עם הלב. הלכתי לקבוצה שהרגשתי שהכי רצתה אותי. לא עניין אותי כסף, עניין אותי מקום שבו אשחק ואהנה. כמובן שגם המאמן יוסי אבוקסיס היה בין השיקולים, אבל גם המועדון עצמו, האוהדים, הכל קרץ לי והרגשתי שזה תפור עליי".
אחרי חודשיים בבני יהודה, אתה כבר יודע להסביר מה הסוד של אבוקסיס?
"אצל יוסי אין הבדל אם אתה בן 19 שרק עלה לבוגרים, או שחקן ותיק שכבר שיחק בליגת האלופות. כולם שווים. הוא מנסה להסביר לכל שחקן מה הוא רוצה, בדרך שלו. לא עובר אימון בלי שהוא מסביר לשחקנים מה הוא רוצה מהם. כשאפשר לתקן, הוא מתקן. לזכותו ייאמר שהוא מתעכב על הקטנות ושם לב לכל פרט. אין לו בעיה להעביר אימון שלם עם עצירות, רק שיבינו ושיפנימו".
"הוא שם לב לכל פרט". יוסי אבוקסיס (עדי אבישי)
אומרים על אבוקסיס שהוא אחד הטקטיקנים הגדולים בכדורגל הישראלי. איך זה בא לידי ביטוי?
"אני חושב שמרגישים את זה על הקבוצה. אבוקסיס הוא טקטיקן מטורף, לא ראיתי הרבה מאמנים כאלה. כשאתה יורד לפרטים הקטנים באימונים, אז במשחק יותר קל לך. והוא יורד לפרטים הכי קטנים. לדוגמה במשחק נגד נפטצ'י באקו, יוסי הכיר את כל השחקנים שלהם וידע הכל על כל שחקן: איך הוא ישחק ולאן הוא ילך עם הכדור. ככה הוא הכין אותנו למשחק. לפני המשחק אף אחד לא נתן לנו סיכוי ובסוף ראית מה היה. הם כמעט ולא הגיעו להזדמנויות הבקעה".
התחלתם את הליגה עם ניצחון ותיקו. איך אתה מסכם את פתיחת העונה?
"קשה לעשות סיכומים כבר עכשיו. לפני המשחק נגד מכבי ת"א לא חשבנו ש-0:0 זו תוצאה לא טובה, אבל איך שהמשחק התפתח ואחרי שהם קיבלו כרטיס אדום, אז הייתה הרגשה של פספוס, והרגשנו שיכולנו להוציא יותר".
הנוכחות של אבוקסיס על הקווים נותנת לכם תחושת ביטחון?
"אני מאמין שבכל קבוצה השחקנים צריכים ללכת תמיד אחרי המאמן. תמיד, גם בטוב וגם ברע. על זה גדלתי וככה חונכתי. גם כשלא שיחקתי, אף פעם לא באתי בטענות או בתלונות".
"שחקנים תמיד צריכים ללכת אחרי המאמן". גדיר נגד נפטצ'י באקו. (אריאל שלום)
בדיעבר, אתה יודע לנתח מה לא עבד בבני סכנין?
"אני לא רוצה להיכנס לזה, כי קרו שם הרבה דברים. האנשים שם מדהימים והשחקנים לדעתי היו מצוינים. לפעמים יש מקומות שגם אם תביא את השחקנים הכי טובים זה לא יתחבר, כנראה שזה מה שקרה".
היו הרבה דיבורים על מחנאות בחדר ההלבשה. על "מחנה גדיר" מול "מחנה ראדי" ועוד כל מיני שמועות.
"אני לא חושב שזה נכון. בכל קבוצה שיש בה הפסדים, הלכלוך צף. אני לא חושב שהיו מחנות, לא מהצד שלי ולא מהצד של ראדי. שיחקנו יחד והיינו חברים הכי טובים, אז לא היה שום מחנה, ועובדה שאני עדיין חבר ובקשר עם כל השחקנים בסכנין. אחרי הפסדים, מספיק שעברת ליד מישהו ולא אמרת שלום וכבר מתחילים עם סיפורים של מחנות וסכסוכים ושטויות. ככה זה בתקופה של הפסדים".
אבל בשנה שעברה היו הרבה דברים שלא היו קשורים רק לכדורגל. מחלוקות בחדר ההלבשה, מחלוקות בין חברי ההנהלה, החלפות מאמנים. זה בטוח השפיע, לא?
"אגיד לך שוב: זה קורה בכל קבוצה שמפסידה, לא רק בסכנין. כשיש הפסדים, ובעיקר רצף של הפסדים, אז כלום לא דופק. אני באמת מעדיף שלא להיכנס לזה, אבל קרו הרבה דברים שגרמו לזה שהקבוצה ירדה ליגה. היו כל מיני בעיות שם, ואני ממש מקווה שהם יפתרו את הבעיות ויעלו בסוף העונה בחזרה לליגת העל, שזו הליגה שמתאימה לקבוצה הזאת. אני מאחל להם הצלחה".
"כשמפסידים, הלכלוך הצף". גדיר בבני סכנין (מאור אלקסלסי)
עם הפועל באר שבע זכית בשלוש אליפויות, אבל לא שיחקת הרבה ולא ממש באת לידי ביטוי שם. איך אתה מגדיר את התקופה שלך שם?
"היה פרק ממש סבבה, נהניתי להכיר הרבה אנשים טובים שאני עד היום בקשר איתם. אהבתי את המקום וגם לקחתי אליפויות. דבר אחד העיק עליי בכל התקופה הזאת וזה הפציעות. כשאתה מבלה הרבה זמן בחוץ, אתה מן הסתם לא מגיע לשיא שלך ולא מרגיש מיצוי. הסיבה היחידה שזה לא עבד היא רק הפציעות. עד עכשיו אני מעריך מאוד את הצוות המקצועי ואין לי טענות או תלונות לאף אחד. אני אגיד לך עוד משהו, כשהייתי בהפועל באר שבע, הרגשתי כמו בבית אף על פי שלא שיחקתי. כל דבר קטן שהייתי צריך, קיבלתי. אני לא חושב שזה קורה בכל מועדון. הם באו ושילמו על הכל ויצאו איתי ממש גברים. למרות כל מה שקרה, אני זוכר את התקופה בבאר שבע לטובה ובאמת לא כועס על אף אחד".
אתה מרגיש שיש לך עוד לאן לשאוף? שעדיין לא מימשת את הפוטנציאל שלך?
"תמיד יש לאן לשאוף. אם לא אשאף ואסתכל קדימה, עדיף שאפרוש. אני מסתכל על הקריירה שלי וכן חושב שעשיתי כמה טעויות. קיבלתי החלטות שלא היו הכי טובות בשבילי. לדוגמה, יכול להיות שלא הייתי צריך לחזור בפעם השנייה לבלגיה, אחרי שהפרק הראשון שם לא הצליח. היו לי כמה הצעות מליגות אחרות באירופה, אולי הליגה האוסטרית הייתה מתאימה לי יותר. אני לא יודע אם הפרק האירופי שלי הסתיים, אני עדין רוצה להגיע למקומות הכי גבוהים שאפשר, אם זה בארץ או בחו"ל, אבל אני גם מבין את המצב ומכיר במציאות. אני לא מחפש כרגע יותר מדי כסף, אלא מחפש את המקום שיהיה לי בו הכי טוב".
מה דעתך על הכתבה?