זו שמציגה וזו שמשתעממת: בשבת נדע מה שוות מכבי חיפה ומכבי ת"א

1. "עלוב" הוא אמר. נשבע לכם ששמעתי את מרקו בלבול אומר לליאב נחמני על המשחק של מכבי חיפה במחצית הראשונה "עלוב". זו קביעת סטנדרטים חדשים, זו רוח חדשה שנושבת. מכבי חיפה שיחקה חלש במחצית הראשונה, אבל עלוב משחקת נבחרת הדיוויס שלנו בטניס. ואם זה עלוב, מה אומרים על המחצית השנייה הפנטסטית? אחרי הכל, גם בשיטת שלושת המסכים המפוצלים, המחצית השנייה של מכבי חיפה הייתה ההצגה הכי טובה עד כה בליגה.

מהעבר השני פילל מסאי דגו במחצית שגם במחצית השנייה מכבי חיפה תסבול, אבל היא נהנתה. היא נהנתה כי היא גרמה לקריית שמונה לסבול. ועכשיו מסאי הוא המאמן היחיד בליגה שאין לו אפילו נקודה.

בכדורגל, בטח בכדורגל שלנו, לא משנה באיזה הרכב אתה עולה על מגרש, אין תחליף לעבודה קשה. עבדת? רצת? לחצת? יצרת אופציות מסירה? זזת לשטחים? פינית אותם? בעטת לשער? יש לך שלוש נקודות. גם על יריבה ראויה כמו הפועל ק"ש.

מאוד חשוב לומר לקברניטי הכדורגל הישראלי: במדינה שבה חצי מהמועמדים לשירות בטחון לא מתגייסים, התקנה הבלתי כתובה שמונעת מירדן שועה לשרת את נבחרת ישראל היא מאוד אנכרוניסטית. צריך למצוא את שביל הזהבי, כדי להביא אותו לשם. להשאיר בחוץ חלוץ מסוגו – זלאטן הישראלי – זה עוול לכדורגל הייצוגי. ולא משנה מה גרם לו לוותר על שירותו הצבאי.

שועה חוגג עם רוקאביצה. חלוץ מסוגו חייב להיות בנבחרת (מאור אלקסלסי)

2. תשעה משחקים רשמיים, תשעה שערים. זה המאזן של מכבי ת"א מתחילת העונה. יש לה יותר שערים מפצועים, אבל אך בקושי. באף משחק היא לא כבשה יותר משני שערים (היו רק שניים שכבשה בהם צמד), ואף שספגה רק שבעה שערים (אפס בליגה), נראה שזה עדיין לא זה. המילה "עדיין" נותנת קרדיט גדול לכך שלמכבי ת"א יש את מספר הנקודות שיש למוליכת הטבלה – אבל כבר חודשיים שהקבוצה מקרטעת, מגמגמת, לא כופה את המשחק שלה על היריב, לא משכנעת, לא דורסת.

הניצחון אתמול היה כל כך נזיל, שלפעמים היה נדמה שאם הכישרון של הפועל כפ"ס יוליד שער, זה יציל את המשחק של מכבי מהשיממון שלו, שלא לומר השעמומון. מכבי מפהקת, כבר חצי שנה שמשעמם לה. הליגה כל כך חלשה שגם קבוצות יחסית מוכשרות לא כובשות נגדה, וזו קבוצה שספגה ארבעה שערים מסודובה!

כאשר קבוצה משחקת כבר חודשיים כאילו מחייבים אותה, יהיה קשה לצפות ממנה להתעוררות, אלא אם כן התזזיתיות והמהירות של מכבי חיפה במחזור הבא יעשו את זה. ביום שבת נדע באמת מה שווה מכבי ת"א.

בשבת נגלה מה באמת שווה מכבי ת"א (עדי אבישי)

3. הדבר הכי גרוע לקבוצה חלשה זה להיות תחת עטיפה של מועדון גדול. מספיק לראות את אחוזי השליטה בכדור במשחק בין הפועל ת"א לנס ציונה כדי להבין שנס ציונה באה לשחק נגד הפועל ת"א – קבוצה ברמה שלה, אבל מועדון שגדול עליה בכמה מידות. וככה זה נראה: הפועל המוגבלת שולטת בכדור, אבל חשופה יותר מדי במתפרצות. הפועל איטית, לא יכולה לבצע שום משחק מעבר שתואם את מידותיה הצנועות, כי היא משחקת מול קבוצה שמחכה לה. קבוצת תחתית שמשחקת נגד הפועל ת"א מקבלת את המשחק הכי נוח בליגה: קבוצה עם אחוז ניצול מצבים מחפיר, עם בטחון עצמי מדאיג, ועם לחץ סביבתי קטלני.

הטבלה, בסופו של יום, מודדת ניצחונות ושערים, ולא אחוזי שליטה בכדור. ההצלה של ג'ראפי לקראת סיום המשחק, לקול שריקות הבוז, רק מעצימה את הקושי שבו נמצאים קברניטי המועדון. אי אפשר ללכת בלי ולהרגיש עם.

שחקני הפועל ת"א. מועדון גדול, קבוצה חלשה (דני מרון)

4. אם יאספו את כל אלה שחזו שאורי גוטמן יהיה המאמן המפוטר הראשון העונה, הם לבטח יהיו יותר ממספר המצביעים לעבודה-גשר ביום שלישי. החוכמה בהימור על המאמן המפוטר הראשון היא להעמיד את הר הציפיות לעומת יכולת המימוש. ומכיוון שלחדרה חזו כי תרד בצלילה לליגה הלאומית אחרי העונה המפתיעה אשתקד, כל נקודה שיש לקבוצה הזו, היא עוד שבועיים עיכוב בלוח הזמנים של החזאים. לא היה חסר הרבה אתמול כדי שחדרה תכבוש עוד שער ותרשום את ניצחון השיא שלה בליגה הבכירה (השיא הוא 1:5).

חדרה הצליחה בעונה שעברה כי היא לקחה נקודות מכל מי שזז. ההצלחה שלה העונה תימדד במספר הנקודות שתיקח בקבוצות ברמה שלה. ארבע הנקודות שליקטה מרעננה ואשדוד, נותנות לה פור במאבק ההישרדות, אבל בעיקר בונות בטחון. עד כה נראית חדרה כמו קבוצה שלא חגגה את ההישג אשתקד, אלא מנסה למנף אותו, ואילו גוטמן לא נראה כמו מאמן בעונתו הראשונה בבוגרים, הוא נראה כמו אלי גוטמן. מעניין למה.

צריך להעריך שרעננה תיארה לעצמה שיהיו לה שלוש נקודות משלושת משחקי הפתיחה, אבל לא ככה. ההרפתקנות שמלווה את רעננה בתחילת העונה תשחק תפקיד כפול. רעננה העונה היא קבוצה שאסור להוציא אותה מטפסי הטוטו.

לא נראה כמו מאמן ראשי בעונתו הראשונה. גוטמן הבן (דני מרון)