על זמני: חמשת המשחקים הגדולים ביותר בין מכבי חיפה למכבי תל אביב

מוחמד עוואד מול דן גלזר
מוחמד עוואד מול דן גלזר | מאור אלקסלסי

אחרי הרבה זמן, לקלאסיקו הישראלי שוב יש משמעות בצמרת. לקראת המשחק בין המקום הראשון לשני בטבלה - איך לא, בבלומפילד - רון עמיקם חזר לחמשת המפגשים הבלתי נשכחים. ה-0:10 המפורסם לא נכנס, מה כן?

(גודל טקסט)
לבחור את חמשת משחקי הליגה הגדולים בין מכבי ת"א למכבי חיפה זו חתיכת משימה. מזל שביקשו להשאיר בחוץ את המפגשים בגביע המדינה. הקלאסיקו הישראלי (להבדיל מהדרבי התל אביבי) ניפק משחקים מדהימים, משמעותיים, וכאלה שמהדהדים שנים. יותר מהדרבי, חד משמעית. אז בניכוי שתי העשירויות (גם מכבי ת"א תקעה עשירייה למכבי חיפה בעונת 1949/50, 2:10), הנה הניסיון שלנו לבחור את חמשת המשחקים הגדולים בתולדות המפגשים. לפי סדר כרונולוגי, אתם מוזמנים לדרג לפי טעמכם האישי.


מכבי חיפה – מכבי ת"א 1:3
17.5.1986, קריית אליעזר
שער האליפות של גילי לנדאו בבלומפילד משכיח במידה רבה את משחק האליפות שהתקיים שבוע קודם לכן בקריית אליעזר והפגיש את האלופה בשנתיים האחרונות, מכבי חיפה, מול הקבוצה הלוהטת של שמעון שנהר, שהגיעה לחיפה אחרי שבע שנים בלי אליפות ואחרי שמונה ניצחונות רצופים.


בין הקבוצות בשני המקומות הראשונים (האלופה שבדרך, הפועל ת"א, הייתה אז במקום השלישי) הפריד הפרש שערים לטובת מכבי חיפה, כך שמכבי ת"א לא רצתה לבנות על יריבתה העירונית ובאה לנצח. רק שבהרכב מכבי ת"א היו שחקנים צעירים מאוד, שפשוט קרסו תחת העומס המנטלי.


מכבי חיפה באה לקחת אליפות שלישית ברציפות, ובעיקר לדרוס. כבר בדקה ה-20 היה 0:2 לחיפה. הבלם אלי כהן נגח הגבהה של ציון מרילי, וסלקטר נגח הגבהה שנייה של מרילי. הכשלה של ליאור רוזנטל ברחבה, בפתיחת המחצית השנייה, סידרה לירוקים שער שלישי מפנדל של מרילי, המצטיין במשחק. אלי דריקס רק צימק לקראת הסיום. שבוע אחר כך בא הנבדל הפסיבי, והשאר היסטוריה.


מכבי חיפה – מכבי ת"א 0:5
26.2.1994, קריית אליעזר
מה לא נכתב על המשחק הזה (כולל במדור הזה), שנחשב למשחק העונה הכי גדול בתולדות הכדורגל הישראלי. זה היה מחזור לפני סיום הסיבוב השני, מה שהפך את המשחק הזה לקובע מבחינת מארחת המפגש בין הקבוצות, שלושה שבועות לאחר מכן, במסגרת הסיבוב השלישי. מכיוון שלמכבי ת"א היה יתרון בטבלה, למכבי חיפה של אותה עונה – שנחשבת מאז לקבוצה הישראלית הטובה מאז ומעולם – לא הייתה ברירה.


רק שההבדלים בין הקבוצות על הנייר לא היה כאלה ענקיים, כמו שהתוצאה הראתה בסיום, ובפרט ההצגה על המגרש. אייל ברקוביץ' פתח את סמכת השערים בדקה התשיעית, אלון מזרחי הכפיל (מבישול ללא כדור של הקוסם), וראובן עטר קבע כבר אחרי חצי שעה יתרון מכריע של 0:3, אחרי שער גרנדיוזי אל בין חיבורי הקורות של שורה אובארוב.



שבת חתן


במחצית השנייה היו אלה איבן גצקו ומשה גלאם שקבעו 0:5. המשחק הזה הוליד את שתי שורות המחץ האלמותיות של משינה: "היה זה יום סגריר, והקבוצה הפסידה… חזרנו מחיפה עם הפנים בין הידיים". המחבר, יובל בנאי, הוא אוהד מכבי ת"א.


מכבי ת"א – מכבי חיפה 3:0
11.2.1995, אצטדיון רמת גן
מכבי חיפה לא זכתה באותה עונה באליפות, אלא מכבי ת"א, שניצלה הפסדים של חיפה לבית"ר ת"א וידעה לקחת יותר נקודות. בעונה הזו אפשר לומר שהקבוצה הטובה יותר לא זכתה באליפות, אלא דווקא זו שרצתה יותר.


זו הייתה עונה של שני סיבובים, כך שבמחזור ה-18 לא היה למשחק משמעות יתר, זולת יוקרה (למעלה מ-30 אלף צופים הגיעו לאצטדיון הלאומי), הפגנת כוח ואולי גם שינוי מיקום (חיפה הייתה שנייה בטבלה ערב המשחק). וחיפה הפגינה כוח עצום.


בדקה ה-23 נחת לחיים רביבו כדור, 30 מטר מהשער. הוא נתן לו לקפוץ פעם אחת ואז ירה בשמאל פצצה שטסה לרשת של אובארוב. דקה למחצית ניצל ברקוביץ' טעות בהגנת הצהובים, אחרי כדור רוחב של אלון חזן, ונעץ את השני. המחליף, עופר שטרית, כבש את השער השלישי במבצע מסוגנן, לא לפני שאבי נמני הורחק כיוון שדרך על ידו של ברקוביץ'. משחק ענק של חיפה.


מכבי חיפה – מכבי ת"א 3:1
20.4.1996, קריית אליעזר
עוד משחק עונה, הפעם אמיתי, משום שנערך ארבעה מחזורים לסיום הליגה. קריית אליעזר היה עמוס מפה לפה. מכבי חיפה באה לדרוס, כהרגלה, אבל נתקלה בהגנת תל אביבית מתוגברת, מה שלא עזר לה בדקה ה-40. כדור של אלון חרזי נהדף, משה גלאם בעט מ-20 מטר, הכדור פגע בראשו של רוני לוי, שהסיט אותו לרשת, 0:1 לחיפה.


אלא שמכבי ת"א חזרה מההפסקה קבוצה אחרת לחלוטין, נחושה למחוק רשימה ארוכה של ניצחונות מוחצים מצד חיפה עוד מ-1988. רכות של סרגיי קנדאורוב אפשרה לחיים חג'ג' להשתלט על הכדור ולתת אותו לנמני, שהסיט לדריקס. האחרון בעט חלש, אבל הרחק מידיו המושטות של ניר דוידוביץ' הצעיר. זו הייתה הדקה ה-53.


מכבי ת"א המשיכה בלחץ הגבוה שלה, ובדקה ה-62 שלח איציק זוהר כדור עומק לדריקס, ששוב התגבר על שומרו, אלון חרזי, נתקל בדוידוביץ', ועל הריבאונד היה ניר קלינגר, שבדחיקה קבע מהפך. המסמר האחרון ננעץ בדקה ה-81, אחרי שנמני השכיב את דוידוביץ' ועם הפאלש שלח פנימה, 1:3. מכבי ת"א לא עצרה וזכתה בדאבל.


מכבי חיפה – מכבי ת"א 3:2
21.12.2002, קריית אליעזר
זו הייתה אמורה להיות העונה של מכבי חיפה. זכייה שלישית ברציפות באליפות, בפרט אחרי שבע נקודות שצברה בשלב הבתים של ליגת האלופות כמה שבועות קודם לכן. טענה אחת גורסת כי עזיבתו של יעקובו איגביני עצרה את הרצף (חיפה זכתה באותה תקופה בחמש אליפות בשש עונות), טענה אחרת גרסה כי העברת משחק הליגה האחרון מהאורווה בפתח תקווה לאצטדיון רמת גן סייעה למכבי ת"א. אבל נדמה שהצהובים לא היו בתמונת האליפות אלמלא המשחק הזה, במחזור ה-14, שהחזיר אותם לתמונה למרות פער נקודות אדיר שכבר נצבר לטובת חיפה.


לפני המשחק הדהים מאמן מכבי ת"א, ניר קלינגר, כשהחליט לספסל את נמני, הכוכב הבלתי מעורער, ולשים את כובד המשחק על כתפיו של הצעירים ברוך דגו, תמיר כהן ואלי ביטון, שגם סחט פנדל מאריק בנאדו בדקה העשירית. דגו בעט את הפנדל לקורה ופנימה, 0:1 לת"א.


חיפה לא נבהלה מהפיגור המוקדם, ויעקובו מיהר בדקה ה-15 לנער מעליו בלם תל אביבי ובעט כדור מתעתע לרשת, 1:1. מכבי ת"א פתחה את המחצית השנייה במתפרצת קלאסית, דגו השאיר לבד את החלוץ הלטבי אנדראס פרוחננקובס, שלא נכשל מול אוואט, 1:2.


חיפה לחצה כמו משוגעת וקיבלה את השוויון מהראש של אדורם קייסי תשע דקות לסיום. אבל חיפה לא הסתפקה בשוויון, הפקירה את ההגנה ואת זה ניצלה האורחת, שבדקה ה-84 כבשה שער ניצחון ממסירה של פרוחננקובס לעמיר תורג'מן. אף אחד לא האמין אז שזה ייגמר באליפות למכבי ת"א.


 

 

 

 

View this post on Instagram

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"הקלאסיקו": הטלנובלה הנצפית בישראל מגיעה לעונה חדשה #יאללהמכבי #צהובעולה #קלאסיקו #soupopera

A post shared by Maccabi Tel Aviv FC Official (@maccabitlvfc) on

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי