תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

האליפות על הרצפה: כמעט עשור של מכבי חיפה מתנקז למשחק אחד

מכבי חיפה חגיגה | מאור אלקסלסי
ב-3,015 הימים שעברו מאז האליפות האחרונה הירוקים ידעו רגעי שפל ומאבקים בלתי פוסקים, אבל תחת מרקו בלבול הם קיבלו משב מרענן של שקט. ארד שופן טוען: נגד מכבי ת"א נגלה לאן מועדות פניה
3,015 ימים עברו מהנפת צלחת האליפות האחרונה של מכבי חיפה. בפרק הזמן הזה עמדו על הקווים 10 מאמנים שונים ואת החולצה הירוקה לבשו מעל 120 שחקנים.

ההנהלה המהפכנית שהובילה קבוצה ישראלית לליגת האלופות הפכה להנהלה שנכנעת ללחצי הקהל ואז לכזאת שנלחמת בו בצורה חסרת תקדים. ההחלטות הקרות והמחושבות שיצרו את השושלת אדירה שהשאירה בצל ליגה שלמה במשך כמעט עשור וזרעה פחד בכל מגרש בארץ הפכו להחלטות פזיזות וחסרות היגיון המלוות בסיפורי אימה על התנהלות לקויה.

רכשים נוצצים, אצטדיון חדש ומפואר, רכבות של שחקנים זרים ושינויים ענקיים בסגל כמעט בכל קיץ, וכלום לא עוזר. פרט להנפת גביע מרגשת, הירוקים לא הגיעו לשום הישג במשך תקופה כל כך ארוכה ואירועים מצערים נהפכו לשגרה. מוט ברזל על אלישע לוי, הפרישה של יניב קטן, הלוקר הנעול של אלירן עטר, העזיבה הטראגית של יוסי בניון, מהפכות הולנדיות, חודש של פסטיבל גוטמן, הפגנות יענקה׳לך ועד למעשה המכוער שארע בשבוע שעבר, כשאוהדים חדרו לחצרו של אסף בן דוב.



הנפת גביע המדינה ב-2016. ההישג היחיד של הירוקים מאז 2011 (ערן לוף)

זה מרגיש כאילו בן לילה מכבי חיפה הפכה מהמועדון הגדול במדינה ומותג על בכדורגל הישראלי לקבוצת כדורגל כושלת, על המגרש ומחוצה לו. כמו וירוס, הכישלון דבק כמעט בכל דבר והשפיע לרעה. שחקנים שעזבו את הקבוצה (איתי שכטר כמשל) התקשו להסביר מה לא הצליח ופרחו במקומות אחרים. חדר ההלבשה היה מפורק וחשוף, אנשי מקצוע לא ראויים קיבלו את המנדט למהפכות מיותרות ואפילו מחלקת הנוער שהתגאתה במצוינות הגיעה לשפל חסר תקדים (על נפלאות בני לם אתם תשמעו בקרוב)/ ובמקביל, גם האוהדים הנאמנים במדינה התחילו לצאת מהכלים.

את התקופה הקשה שעברה על המועדון בכרמל היה קשה להסתיר, מהסיבה הפשוטה שמדובר כנראה במועדון הגדול במדינה ב-30 השנים האחרונות. הקבוצה המסוקרת ביותר עם בסיס האוהדים הגדול בישראל. לפעמים זה יוצא מפרופורציות, לפעמים לא, אך המערכת שנקראת מכבי חיפה, כמעט כמו כל מערכת, מושפעת אך ורק מדבר אחד: הצלחות וכישלונות.

ובאמצע כל הבלאגן הזה, הגיע לכרמל משב מרענן של שקט. לשקט הזה קוראים מרקו בלבול. היישר מנבחרת הנוער למושיע התורן בכפר גלים. רבים סימנו אותו כעוד 'פלסטר' אך בלבול הוותיק, שכבר היה בסיטואציה הזאת בעבר וצבר לא מעט קילומטראז' במהלך השנים, חשב אחרת.


מרקו בלבול. האיש הנכון בזמן הנכון (מאור אלקסלסי)

הוא לא דברן גדול. טובי העיתונאים בחיפה לא הצליחו להזיז אותו מדף המסרים המוכר ("רוצים לשחק כדורגל שישמח את הקהל"), הוא לא משתולל כמו גיא לוזון אך לא אנמי כמו פרד רוטן. אין לו את ההיסטוריה של אלי גוטמן אבל הוא לא טירון כמו רנה מולנסטיין. בלבול הבין שבשביל לקנות שקט וזמן במועדון כל כך לחוץ, הוא חייב לנצח. זה לא חייב להיות יפה או נוצץ, הוא כנראה יספוג ביקורות, אבל זה יקרה תמיד. וכך באמת היה. מאז שהחליף את גוטמן, מרקו בלבול הפסיד רק חמישה מתוך 27 משחקי ליגה. מעבר לכך, הוא הצליח איפה שכל כך הרבה נכשלו.

לאחר שנים של חוסר וזהות, בתקופה די קצרה בלבול הנחיל שיטת משחק והחזיר את תחושת הביתיות לסמי עופר. מכבי חיפה כבר לא נראית כמו קבוצה שמתפרקת, גם לא כשהיא בפיגור 3:1 להפועל רעננה במחזור הפתיחה לעיני הקהל הביתי. היא כבר לא מובכת פעם אחר פעם על ידי מכבי פתח תקווה, קריית שמונה, בני יהודה ואחרות. ההתקפה מפוצצת בכישרון ושחקני הכרעה, הקישור עמוס והתחרות על מקום במרכז השדה בריאה.

ועדיין, סביב כפר גלים מרחפים סימני שאלה רבים. ראשית, עמדת המגן השמאלי. למרות הרצון הטוב וההתעקשות של בלבול, התפקוד של סאן מנחם ורז מאיר בעמדה הזאת לא הוכיח את עצמו בשנתיים האחרונות. ההחלטה לא להחתים שחקן מתאים (טאלב טוואטחה), ומנגד לא לתת את הקרדיט לאיקום אוטין שסומן כאחד הכישרונות המבטיחים בעולם, עלולה לעלות לבלבול ביוקר כבר הערב כשבצד הצהוב משחק המגן השמאלי הכי טוב בליגה, אנריק סבוריט.

ובגזרת הרכש? הגעתו של יאניק ווילדסחוט לישראל נראתה מיותרת מהרגע הראשון. למרות הרצון לראות אותו מקבל דקות ליגה, קשה לראות אותו משתלב במערך של הירוקים ובכלל לא בטוח שיש בו צורך. גם ההחתמה האחרונה של ז'אנדו פוקס תמוהה, לאור הכושר הנפלא של יובל אשכנזי והיציבות של הקפטן נטע לביא.


יאניק ווילדסחוט. החתמתו נראית מיותרת (מאור אלקסלסי)

למען האמת, אנחנו עדיין לא יודעים מי זאת מכבי חיפה. אנחנו מבינים שזאת לא השושלת הדורסנית מהעשור הראשון של שנות ה-2000, אך גם לא הקבוצה הכושלת בעלת סף השבירה הנמוך מהעשור החולף. היא לא נוצצת ומבריקה, אך גם לא אנמית. היא לא רמה מעל הליגה, אך היא יכולה להיות כזאת. האיזון בין כישרון לניסיון קיים, הנוכחות של דמויות בחדר ההלבשה כמו גל אלברמן וג'ובאני רוסו יכולה רק להועיל (והגיע הזמן להחזיר את יניב קטן). היא עדיין רחוקה מלהיראות כמו אלופה, אך קבוצה גדולה לא נבנית ביום אחד, היא חייבת לעבור דרך.

לכן אין להמעיט בערך המשחק שייערך הערב באצטדיון בלומפילד. מדובר כנראה במשחק החשוב ביותר של מכבי חיפה ב-3,015 הימים האחרונים. בתום 90 הדקות החבורה של מרקו בלבול תוכל לספק הצהרת כוונות או לחזור למקורות. הצלחה, כמו כישלון, מדבקת. ניצחון ומכבי חיפה תרוץ לאליפות. הקהל הירוק ישטוף כמו גל צונאמי את המגרשים. כל רעשי הרקע ייעלמו, הטראומות, הסיפורים על קללת רפי דהן, על המנחוס של סמי עופר, הטעויות המביכות והפרשיות על ההתנהלות הלקויה יימחקו כלא היו.

הפסד? עלול ליצור כדור שלג. העבודה הקשה תיזרק לטימיון, ומכבי חיפה שוב תסיים את העונה לפני ראש השנה - כי ביום רביעי מכבי נתניה מגיעה לסמי עופר.

לראשונה מזה שנים, המירוץ פתוח מתמיד, כולם שוות. צלחת האליפות מונחת על הרצפה, והפעם זה תלוי רק במכבי חיפה אם היא תוכל להרים אותה.


משחק גורלי הערב בבלומפילד (ספורט1)
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ