ילד הולך לאיבוד: על הטיפול הבעייתי של מכבי חיפה בירדן שועה

ירדן שועה
ירדן שועה | אריאל שלום

גם אם החלוץ לא היה צריך לצאת לאכול לילה לפני המשחק מול נתניה, אפשר היה לסגור את הסיפור בצורה אחרת. ענבל מנור על מערכת לא בריאה שאפילו לא מנסה להתמודד עם השחקן לו היא חיכתה שנים

קבוצות: מכבי חיפה
(גודל טקסט)

בואו נשחק במה היה אם. דמיינו רגע סיטואציה. נניח שירדן שועה היה נשאר אתמול בבית ובמקום לצאת למסעדה התל אביבית, היה מזמין ממנה טייק אוויי, יושב עם חברים, הולך לישון מאוחר ולמחרת מנצח את מכבי נתניה. אם הייתם מגלים את זה בדיעבד, היה לכם אכפת? ובואו נניח שעל אף הפרסומים, מכבי חיפה הייתה מוותרת על ההשעיה ובערב שועה היה כובש צמד. איך היה הטיפול בו? מה הייתם חושבים על אותה יציאה?


כשמתעסקים בענייני אתיקה, חשוב בעיקר לא להיות צבועים וזה ממש לא משנה אם אתם אוהדים, פרשנים או בעלי תפקיד במועדון. שועה, לפי הפרסומים, לא הסתבך בפלילים, השתכר או השתולל. הוא כן ביצע הפרת משמעת והתנהל בניגוד לקוד ההתנהגותי שמכתיבה המערכת במכבי חיפה לשחקני המועדון. מכאן, זה עניין של שיקול דעת. ורק בינינו, אף פעם לא קרה לכם שיצאתם עד מאוחר כשלמחרת בבוקר (או אפילו בשמונה בערב) הייתה לכם משימה חשובה?


יש פה בעצם סוגיה ניהולית חינוכית. קל מדי לצעוק "מה כבר קרה?", אבל מצד שני התחושה היא שבמקרה של שועה ספציפית, בשל העבר שלו, האצבע קלה על ההדק. יש לו תדמית של סורר (שכנראה הרוויח ביושר) ולכן יש כנראה אצל הירוקים מי שחושב שצריך לשפוט אותו לחומרה. יש שאלה נוספת שצריכה להישאל בראייה עתידית: האם בהתנהלות הקשוחה שלה עם השחקן מכבי חיפה יכולה להפסיד את אחד הכישרונות הכי גדולים שלה? כנראה שכן.



האצבע קלה על ההדק? (מאור אלקסלסי)


שועה הוא לא סתם כישרון, הוא סופר טאלנט. טיפוס קר שבתקופה קצרה הוכיח שהוא מסוגל להתמודד עם מעמסה תחתיה קרסו שמות גדולים בהרבה ממנו – הלחץ הבלתי נתפס במכבי חיפה. שועה לא רואה ממטר במובן החיובי של המילה. הוא כנראה השחקן הישראלי היחיד שמכבי חיפה הייתה יכולה להביא כדי שיביא את איכות הסגל שלה למקום של טוענת אמיתית לכתר. זאת בהנחה שערן זהבי לא מתכנן ללבוש ירוק בקרוב.


כוכבים מקבלים יחס מיוחד. זה נכון בכל מקום בעולם. יש גבולות מסוימים זה ברור, אבל יש שחקנים שמותר להם יותר מאחרים בגבול האפור – למשל לזרוק עקיצה כלפי המאמן, להתעצבן מחילוף או אפילו לצאת לבלות. לליאו מסי כנראה יש יותר חבל בבארסה מאשר לעוסמאן דמבלה. נסו להיכר כמה פעמים קראתם על תקריות הזויות או ציטוטים חריפים בכיכובים של כריסטיאנו, ניימאר, הזאר ואחרים. הם הרוויחו לעצמם זכות לקבל יותר. זו דרכו של עולם.


אבל עזבו השוואות גדולות. קחו את גבי תמאש – כנראה הזר עם הרזומה הכי בעייתי שהגיע לכאן. בהפועל חיפה ידעו בדיוק מה הם מקבלים. הם הכירו את הסיפורים וקראו כל מילה שנכתבה עליו. הם גם ידעו שרוב הדברים לא היו מוגזמים. להגנתו, תמאש נהג לומר: "לא עניינו של אף אחד מה אני עושה בשעות הפנאי". הוא סבר שאם הוא מקצוען באימונים ובמשחקים, אף עיתונאי לא צריך לעקוב אחריו לברים אחרי שעות העבודה.



הפועל חיפה לא הלכה ראש בראש וקיבלה את התרומה המקסימלית (יוני אריאלי)


גישת "העלמת העין" הזאת הרוויחה להפועל חיפה בלם אדיר, עד שהוא בעצמו קרע את החבל. כשתמאש הורשע בנהיגה בשכרות ואחר כך נעלם על דעת עצמו באמצע מחנה האימונים, כבר לא נשאר אף אחד שיכול היה להגן עליו. הפועל חיפה לא הלכה ראש בראש עם שחקן וקיבלה ממנו כנראה את התרומה המקסימלית. מצד שני, היא "הכשירה" את ההתנהגות שלו כשכן עבר את הגבול.


גם מכבי חיפה ידעה מי זה ירדן שועה על הילדות הקשה, היסטוריית העימותים עם מאמני הנוער וגם היכולת על המגרש אותה הצליח יוסי אבוקסיס להוציא ממנו החוצה. הבעיה היא שמאז שחתם, התחושה היא ששני הצדדים נמצאים במסלול התנגשות. שועה נענש מספר פעמים על תקריות שעל פניו אפשר לסווג כקטנות ועדיין המשיך לספק את הסחורה מבחינה מקצועית. במקרה שלו יש פער בין התדמית של השחקן הבעייתי לבין מה שהוא מקרין החוצה על הדשא וברשתות החברתיות.


הכוונה היא שלפחות כלפי חוץ קשה לקבל את סיפורי שועה המופרע. מה שכן מתקבל זה ילד מפוצץ כישרון שאולי יש לו קצת בעיה עם סמכות ושלפעמים, לרגעים קטנים, יוצא מאיפוס ועושה שטויות. לא משהו יוצא דופן. לא שונה מעשרות שחקנים בני גילו. סיטואציה שאפשר לטפל בה בצורה קצת פחות מוחצנת ממה שעושה מכבי חיפה. שוב, אין פה מצב של נכון לא נכון, צודק לא צודק. יש פה עניין של התנהלות לא חכמה. מצד שני הצדדים.



אי אפשר לטפל בסיטואציה בצורה קצת פחות מוחצנת? (מאור אלקסלסי)


במכבי חיפה – וזה לא חדש – אין מנגנון להתמודדות עם לחץ. התקשורת המקומית יוצרת היסטריה 24/7, האוהדים ברובם זורמים עם מובילי דעת הקהל שעוסקים בסיקור השוטף של המועדון והתוצאה הרסנית. ההפסד למכבי ת"א אולי היה נמנע, אבל בטח לא נורא בשלב כזה של העונה. למכבי חיפה יש 7 מ-12 נקודות בליגה שלפחות כרגע נראה שהכל בה פתוח. אבל כשמסכמים עונה אחרי כל משחק, כשכל משחק הופך לגמר גביע, כשכל מתוסכל או גורם מוצאים אוזן קשבת, כשנעים ברכבת הרים בין מאניה לדיפרסיה, קשה לנהל מערכת בריאה.


כשהמערכת לא בריאה, מקבלים החלטות מלחץ. שולפים מהר מדי. מגיבים מהר מדי. עונים מהר מדי (לכל אוהד), מחפשים להראות 'אנחנו עושים בכוח'. אתם יודעים מה, גם אם שועה לא היה צריך לצאת לאכול לילה לפני המשחק מול נתניה, אפשר היה לסגור את הסיפור בצורה אחרת. זה לא היה משדר חולשה. בדיוק ההפך. כי בכל הלחץ וההיסטריה של מכבי חיפה, יש שחקן אחד שהכל עובר לידו – שועה. ומכל הסגל המוכשר של מכבי חיפה, יש פוטנציאל שבולט יותר מכולם – שועה. חיכיתם כל כך הרבה שנים למה שאתם אוהבים לקרוא שובר שוויון, רבאק לפחות תנסו להתמודד איתו. 

 

 

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי