תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

לומדת לרוץ: זה מה שמכבי חיפה צריכה לעשות כדי לזכות באליפות

מכבי חיפה חגיגה | עדי אבישי
הירוקים שכחו איך מרגיש המאבק על התואר והדרך לזכייה ארוכה. ההשוואה למנצ'סטר יונייטד וההבדלים בין העונה הזאת לקודמותיה. רגע לפני בני יהודה, ענבל מנור מנתח את המכשולים שעומדים בפני מרקו בלבול
התלהבות, קווים לדמותה. מכבי חיפה נהנית מפתיחת העונה הכי טובה שלה מאז האליפות האחרונה. אז, בעונת 2010/11, היו לירוקים 14 נקודות אחרי שישה מחזורים, שתיים פחות מהמוליכה עירוני קריית שמונה. בשישה מחזורים העונה, מרקו בלבול אסף 13 מ-18 אפשריות והוא רחוק נקודה מהפועל באר שבע שבפסגה. כמה זה נדיר? מכבי חיפה כבר שכחה איך זה להרגיש בחיים באוקטובר.

שמונה השנים הרעות היו רעות מההתחלה. למשל, בעונת 2015/16 מכבי חיפה נעלה את הטבלה אחרי שישה מחזורים. ב-2012/13 וב-2014/15 הייתה בשלב הזה כבר בפיגור דו ספרתי של 10 נקודות מהמוליכה. תתפלאו, אבל הכי קרוב לפתיחה סבירה היה דווקא גיא לוזון. באוקטובר, עם 10 מ-18, הוא היה רחוק ארבע נקודות בלבד מהפועל חיפה שפתחה בסערה. בדצמבר הוא כבר ישב בבית.

שמונה פתיחות עונה רעות הובילו לכך שמכבי חיפה שכחה איך מרגיש מאבק אליפות. את שמונה העונות האחרונות הירוקים סיימו בפער שנע בין 13 נקודות (ממכבי ת"א בעונת 2012/13) ל-42 נקודות (מבאר שבע בעונת 2017/18) מהאלופה. כך שאפשר להגיד דבר אחד. במובן מסוים, מכבי חיפה העונה היא כמו תינוק שמתחיל ללכת. מרגישה את הסביבה בזהירות, צוברת ביטחון, עדיין הססנית כי הכל חדש לה.



שחקני מכבי חיפה חוגגים. מאבק האליפות חדש להם (עדי אבישי)

האם אפשר ללמוד משהו משישה מחזורים? לא בהכרח. בעשור הנוכחי, רק קבוצה אחת שהובילה את הטבלה בשלב הזה של העונה גם לקחה אליפות - מכבי ת"א של פאולו סוזה. הפועל חדרה, הפועל חיפה ואשדוד מצאו עצמן מובילות את הטבלה בשלבים המוקדמים של העונה ואחר כך באה נפילה טבעית מול החזקות. מכבי חיפה שונה. על הנייר, יש לה את היכולת (וכמובן את הניסיון והמסורת) לפתח עמידות ולשאוב כוחות ממצב טוב. היי, ברור שבאוקטובר עדיף להתעסק בחלומות מאשר בלנתח איך הלכה עוד עונה.

לא רק מכבי חיפה מרגישה את הקרקע. כל העונה הזאת מתנהלת בצורה הססנית. התחושה שהחזק - מכבי ת"א - פחות חזק משמעותית גורמת לכל הטוענות לכתר להרגיש קצת יותר טוב עם עצמן. כך באר שבע נכנסת לאט לקצב וגם בית"ר ירושלים עוד מאמינה ביום נתון שלעונה הזאת יש מטרות בחלק העליון הגבוה. במשך שנים, נטען שמכבי חיפה לא תהיה אלופה בלי שתייצב את עצמה קודם כתחרותית ותיתן פייט אמיתי על התואר. שישה מחזורים לא ברורים שמו לפחות תיאורטית את מכבי חיפה במקום שבו היא יכולה לדלג על שלב.

האם זו עונת "אליפות על הרצפה?" מוקדם מאוד לקבוע ואם כבר, הנטייה היא לומר שלא. מכבי ת"א פצועה והראתה פגיעות, אבל קצב צבירת הנקודות שלה טוב והיא עדיין לא ספגה שער. בניגוד למבליחות לרגע כמו חדרה בעונה שעברה, מכבי חיפה שדרגה את מעמדה בשישה מחזורים ל"אחת שזה יכול לקרות לה". היא אמנם הפסידה את המפגש הישיר שלה מול מכבי ת"א, אבל גם שרדה כמה מבחנים שהיו קשים לה בשנים האחרונות.


ולדימיר איביץ' ומרקו בלבול. הירוקים הפסידו במפגש הישיר, אך שרדו מבחנים אחרים (דני מרון)

היא ניצחה משחק שבו הכל הלך נגדה (רעננה), הצליחה להסתדר מול יריבות שבאו רק להפריע ואילצו אותה ליזום (ק"ש ונס ציונה) וגם הצליחה לייצר עליונות בתוצאה ולדרוס מול קבוצה שהציגה נגדה יום חלש (נתניה). מנגד, היא לא הסתדרה עם משחקים בווליום גבוה - הדרבי והמפגש בבלומפילד - כי הגיעה אליהם בגישה הפחדנית של שמונה השנים הרעות. הקבוצה שעולה למשחק במחשבה של מה יגידו עלינו אחר כך ברדיו המקומי. אין מה לעשות, תינוק שלומד ללכת נופל לא מעט. הוא צריך לקום ולנסות שוב.

המבחן של מכבי חיפה השנה הוא קודם כל להפסיק לפחד. בני יהודה הייתה הסממן שהדגיש את מכבי חיפה הפחדנית. ב-10 משחקי הליגה האחרונים בין השתיים, הירוקים ניצחו פעם אחת ובסך הכל המאזן עומד על שלושה ניצחונות ליגה ב-20 מפגשים מאז עונת האליפות. בעשור שנשלט ברובו על ידי יוסי אבוקסיס, בני יהודה הייתה ההיפך הגמור ממכבי חיפה. בעזרת כדורגל סופר טקטי, היא ידעה להתאים את עצמה לכל יריבה גם במחיר של כדורגל הגנתי. זו לא פחדנות. זה להריח את הפחד של היריבה. היכולת להכיר ביתרונות ובמוגבלויות עושה את ההבדל בקבוצה קטנה. מכבי חיפה בשנים האחרונות חשבה כמו גדולה והתנהגה כמו קטנה. זו ההגדרה של פחדנות.

המשחק מול הכבשה השחורה פותח לבלבול רצף קשה יותר בחלק השני של הסיבוב הראשון. הירוקים יתארחו אצל הפועל ת"א, הפועל חדרה העיקשת ובאר שבע ויארחו את בית"ר ירושלים. אלו משחקים שבוחנים גישה. הם יראו כמה מכבי חיפה מאמינה בעצמה. התוצאות של פתיחת העונה משקפות את סגירת הפער המקצועי ממכבי ת"א ומבאר שבע. למכבי חיפה יש סגל לרוץ. יש לה את העוגנים שהיו חסרים לה, יש לה עומק ושחקני הכרעה שלא היו לה בשנים הרעות. האם יש לה אופי של אלופה? האם היא מסוגלת לנתק את עצמה מהרגלים רעים? אלו שאלות שיש להפנות בעיקר לקואץ' בלבול.


ירדן שועה חוגג נגד גיא חיימוב בעונה שעברה. בני יהודה היא הכבשה השחורה (עדי אבישי)

אם בשמונה השנים האחרונות, מכבי חיפה הייתה קבוצה שלא הכירה בבעיות, נראה שהשנה היא צריכה ללמוד את החוזקות שלה ולסמוך על עצמה. הפער בין איך שמועדון גדול תופס את עצמו לבין מה שיש לו במציאות יכול להיות בעייתי לפעמים. מכאן, למשל, באה ההשוואה הדי מדויקת למנצ'סטר יונייטד. למועדונים כמו מכבי חיפה קשה להכיר בבינוניות. הבעיה היא שאחרי כל כך הרבה שנים רעות, שנים של ניפוח ציפיות ובועה שמתפוצצת בשלב מוקדם, מכבי חיפה כבר לא מכירה שום דבר אחר. כדי לצאת מזה, אולי זה בדיוק השלב להגיד: "אנחנו טובים ורצים קדימה", ולא "אין לנו ממה להסתנוור", כמו שאמר השבוע בלבול.

למכבי חיפה יש השנה כאמור כלים התקפיים שלא היו לה ובלבול מלמד את עצמו להבין שהבסיס הוא התקפה. בעשור האחרון, עונת השיא ההתקפית הייתה 2012/13 עם 1.72 שערים למשחק. בשש העונות האחרונות, הקבוצה האנמית שהתקשתה בעיקר מול צפיפות סיימה רק פעם אחת עונה עם מספר גבוה מ-50 שערים (1.41 למשחק). ממוצע של שניים בששת מחזורי הפתיחה הוא אינדיקציה ברורה. מכבי חיפה צריכה לאמץ מחדש את ה-DNA ההתקפי שאפיין אותה בשנים בהן שלטה בליגה, מול כל יריבה. בכל מגרש, בכל זמן ובמיוחד במשחקים הגדולים.

בני יהודה, כנראה הקבוצה הכי "מעצבנת" בליגה, זו יריבה נהדרת לבחון האם מכבי חיפה מסוגלת להשתנות לקראת המשחקים הגדולים באמת. להיות רעה. להיות ווינרית. להבין שהפעם היא יותר טובה ממה שאומרים עליה. להיות מכבי חיפה ולהפסיק לפחד מהפחד.


שחקני מכבי חיפה חוגגים. צריכים לשחק כדורגל התקפי (מאור אלקסלסי)
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ