ראובן עובד משחזר: "הימרתי גם על כדורגל. לא רציתי לחיות"

ראובן עובד
ראובן עובד | עדי אבישי

בראיון לאולפן שישי בערוץ 12, כוכב מכבי ת"א לשעבר חזר אל רגעי ההתרסקות: "כשאתה מפסיד מאה אלף בלילה, אז אין לך כוח לקום בבוקר להתאמן". הלילות בתחנה המרכזית: "הסתובבתי שם בשביל לשרת את המחלה שלי"

קבוצות: מכבי תל אביב
(גודל טקסט)
ראובן עובד, אחד השחקנים המוכשרים שידע הכדורגל הישראלי, תועד לפני מספר חודשים מקבץ נדבות ברחוב כשהוא מותש מההתמכרות להימורים ולסמים. בעקבות הסרטון ואחרי גמילה שעבר בעזרת קבוצה של חברים מהימים במכבי תל אביב, כוכב העבר חזר אל רגעי ההתרסקות בראיון מיוחד לאולפן שישי בערוץ 12.


עובד סיפר בגילוי לב איך נקלע לסיטואציה הקשה: "רואים אותי אנשים, אומרים לי: 'תלך מפה, זה לא המקום בשבילך', ואני הייתי אומר להם: 'חבר'ה, תעזבו אותי, אני בדיכאון, אני במצב נפשי לא טוב', אבל הם לא יכולים להבין אותי כי הם לא במקום שלי. אני הייתי במקום לא טוב, במקום חשוך וזה על כל ההתנהלות, זה על כל החיים, זה על כל הקריירה, זה על כל הכספים. ופתאום אין לי, אז אני אומר: 'עזוב אותי, תן לי להיות בדיכאון שלי, תעזבו אותי, לא רוצה לחיות'. לא רציתי לחיות".


אם הייתה ניתנת לו האפשרות להתחיל שוב את הקריירה: "הכל הייתי משנה, את ההתנהלות שלי. לקחתי את זה למקומות לא טובים, את כל התהילה ואת כל הפרסום הזה". תקווה עובד, אימו, הסבירה: "ראובן היה כוכב, באמת אני אומרת. הוא עשה לי הרבה נחת, אז". יוסי, אביו, הוסיף: "בגיל 18 כבר שכרו לו בית בצפון תל אביב, קנו לו אוטו ב-250 אלף ולא היה לו רישיון".


ההתמכרות להימורים: "זה התחיל בגיל 22 או 23. הייתי בחברה כזאת, של מהמרים, של בליינים, של בחורות. זו הייתה החברה שלי. זה היה בחורות, הימורים ואחרי זה כבר נהפך לכדורגל. זה כבר נהפך לאופציה שלישית. זה כבר לא עניין אותי. הייתי מהמר ברולטות, גם בחוץ לארץ. גם על כדורגל. כשאתה מפסיד מאה אלף שקל בלילה, אז אין לך כוח לקום בבוקר להתאמן ואתה רב עם כל העולם, ויש לך מצבי רוח. גם כשאתה משחק כדורגל, הסכומים שאתה מרוויח זה כבר לא אותם סכומים שהיית מרוויח. ואתה אומר מה, בשביל 7 או 8 אלף שקל אני אלך להתאמן? כשהיית מרוויח הרבה יותר".



ראובן עובד מול מאור בוזגלו (אלן שיבר)

ההתמכרות לסמים: "הגעתי לזה מכל החובות. זה שרשרת – אתה חייב כספים, אתה חייב בנקים, אתה מקבל זפטות מכל כיוון וסמים, אתה בורח איתם מהמציאות. זו בריחה. מי הציע לי בפעם הראשונה? הייתי עם בחורה. הנפילה שלי הייתה עם בחורה. הרחנו ביחד. המחלה פתאום מתחילה לנהל אותך, כן, אתה מתנתק מהמציאות. במקום שאני נמצא בו יש לי חובות וכל כך הרבה דברים על הראש, אתה אומר 'עזוב אותי', וכשאתה נוגע בסם אתה שוכח איפה אתה נמצא, זה פשוט מאוד. חברים היו מביאים לי כסף. הייתי מערבב את כל העולם. הם לא הבינו, הייתי מספר להם סיפור. מספר להם כל מיני חרטות".


הלילות בתחנה המרכזית: "הסתובבתי שם בשביל לשרת את המחלה שלי. אני לוקח את מה שאני רוצה לקחת בשביל לברוח מהמציאות, כן. לא טוב לי. היה לי טוב? לא היה לי טוב. סבלתי. זה המקום הכי נגיש שאפשר. זה חדש? בחיים לא ישנתי שם. יש לי בית, למה שאני אשן ברחוב? אבל כן הייתי יוצא לשלושה ימים, יומיים, מבלה. אף אחד לא היה מעניין אותי. מטייל, הולך, מסתובב. הייתי הרבה בברים. אי אפשר היה לעצור אותי באותו רגע. הייתי צריך לקבל מכות באותו רגע, ואז הייתי מתאפס אולי".


אחרי חודשים ללא שימוש, עובד סירב לצאת בהצהרות: "אין חזק מול זה, אין דבר כזה. רק מכור מבין מכור. זו מחלה שצריך לדעת להתמודד איתה, פשוט מאוד, זהו. המטרות שלי הן קודם כל לשמור כל יום על עוד יום נקי. אבל כל יום שעובר אני מרגיש הרבה יותר טוב מבחינה פיזית, נפשית ורוחנית. עם הזמן אני מאמין שדברים יסתדרו. המשפחה שלי סבלה ממני המון שנים, להיות איתם כיום זה אושר עבורי". 

 
 

עוד באותו נושא: ראובן עובד

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי