האקדמיה ללשון העברית: אמרו שיפוט מסך במקום VAR

לקראת סיום העונה שעברה (2018/19), הצטרפה גם ישראל למדינות שכבר החלו להשתמש בטכנולוגיית ה-VAR,כך ששופטי ליגת העל, עוזר שופט ומפעיל טכני יעקבו אחר התנהלות משחק הכדורגל באמצעות מצלמות הפרוסות לאורך המגרש ויתריעו לפני השופט במגרש אם מזוהה טעות שיפוט ודאית באחד מארבעה מצבים: שער שנכבש ו/או נפסלו שלא בצדק; החלטה על בעיטת עונשין; אירועי כרטיס אדום; טעות בזיהוי בשליפת כרטיס צהוב/אדום.

אוהדי המשחק, פרשנים, שדרנים, שופטים ושחקנים אוהדי העברית חברו למזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית במטרה למצוא חלופה עברית מתאימה לראשי התיבות הללו, שתסייע לכל העוסקים במלאכה לשחק כדורגל בעברית. הבוקר (שלישי) הוכרז השם הרשמי שנבחר: שופט מסך.

לאחרונה התכנסו נציגים מן האקדמיה ללשון ומומחים בענף הכדורגל בישראל כדי לדון בשלל ההצעות לחלופה עברית שהתקבלו מהציבור הרחב ומציבור המומחים. את ענף הספורט ייצגו רונית תירוש, יו"ר איגוד שופטי הכדורגל; שמוליק שטייף, שופט ומנהל פרויקט הטמעת ה־VAR בישראל; שלומי ברזל, ראש מערך ההסברה של ההתאחדות לכדורגל; אריאל הופרט, יועץ תקשורת במשרד מינקובסקי תקשורת; ואוֹרי אוּזן, שחקן נבחרת ישראל לשעבר, פרשן ומאמן קבוצת הנוער של הפועל תל אביב. מטעם האקדמיה ללשון העברית השתתפו המזכירה המדעית של האקדמיה רונית גדיש, מרכזת המינוח במזכירות המדעית ויקי טפליצקי בן־סעדון, ראש מדור קשרי קהל תליק כרמון ויועצת התקשורת של האקדמיה ורד ליון־ירושלמי.

מעתה אמרו "שִׁפּוּט מָסָךְ" (דני מרון)

מתוך שלל ההצעות עלו שלוש לשלב הסופי ו'התחרו' על תפקיד החלופה העברית:
·         מערכת שׁוּר (מן הפועל לשוּר = לראות)
·         מערכת שיפוט מסייעת (ובראשי תיבות מש"ם)
·         שׁוֹפֵט מָסָךְ, שִׁפּוּט מָסָךְ.

בדיון עלו כמה שאלות: האם ללכת בעקבות הלועזית וליצור מונח שהוא ראשי תיבות? האם לחדש מילה או להשתמש במילים קיימות? האם עיקרו של העניין הוא המערכת הטכנולוגית או האנשים המפעילים אותה ומשתמשים בה? לאחר דיון ממצה נבחרו בהסכמה כללית הצירופים שׁוֹפֵט מָסָךְ ולצידו שִׁפּוּט מָסָךְ כחלופות העבריות של VAR. יתרונם שהם מדויקים, שקופים ונוחים לשימוש. ובהערת אגב – הם גם מתאימים מאוד לתנועת היד (צורת מלבן) שמסמן השופט במגרש קודם שהוא ניגש למערכת. צמד החלופות נותן מענה לכפילות שיש במונח VAR – המציין הן את השופט עצמו הן את המערכת המאפשרת את השיפוט – אדם וטכנולוגיה כאחד.

כאשר מתכוונים לאדם נאמר למשל: "שופט מסך ישראלי בליגת האלופות", "שופט מסך ימליץ לבחון אירוע רק כאשר מדובר בטעות ודאית"; ואילו כשעוסקים במערכת נאמר לדוגמה "בכל משחק תוצב ליד ניידת השידור באצטדיון גם ניידת שיפוט מסך", "המשחק הופסק, והשופט התבקש לבדוק את ההחלטה במערכת שיפוט המסך".

במזכירות המדעית של האקדמיה אומרים: "עכשיו הכדור במגרש של השופטים, השחקנים, השדרנים והאוהדים. אנו מקווים שהם יאמצו את החלופות העבריות שִׁפּוּט מָסָךְ ושׁוֹפֵט מָסָךְ ויטמיעו אותם במשחקים, בשידורים ובפרסומים השונים".

הכדור בידיים של כולנו (אודי ציטיאט)

יו"ר איגוד שופטי הכדורגל, רונית תירוש: "במדינת ישראל השפה העברית – מלבד היותה שפת הדיבור של ציבור האזרחים – היא ערך העומד לעצמו. מחובתנו לדאוג שיהיו חלופות עבריות מתאימות למונחים לועזיים בכלל תחומי החיים. נציגי האקדמיה ללשון העברית ונציגי איגוד השופטים, השחקנים והמאמנים הסכימו על מונחים עבריים פשוטים וישימים, הקרובים ככל האפשר למקור הלועזי. אין לי ספק שבעזרת העיתונאים, הפרשנים והשדרים נוכל להטמיע את המונחים החדשים בהצלחה רבה".