ב-2015, לפני שבן שהר חתם בהפועל באר שבע, הוא נפגש עם יעקב שחר. הבעלים של מכבי חיפה הגיע לסגור עסקה, הוא הגיש הצעה מכובדת, אך מלך השערים של הליגה ענה: "חכה, יש לי עוד הצעות". יענקל'ה נשם עמוק, ולאחר מחשבות רבות החליט: שחקן שלא בא בלב שלם למכבי חיפה, שלא יבוא.
מאז התחלפו פרצופים רבים במתחם האימונים בכפר גלים, אבל דבר אחד ב-DNA של המועדון נחקק: זאת זכות ללבוש את החולצה הירוקה. השכר המתגמל, בסיס האוהדים העצום והתהילה, מסמלים תכונות שלא מובנות מאליו בארצנו הקטנטונת.
במקרה של ירדן שועה, יענקל'ה שחר התנהג באיפוק לאורך כל הדרך עם הכישרון הצעיר וזה עלה לו ברעש תקשורתי, בחדר הלבשה חשוף ובסוף זה יעלה לו גם בהצלחת הקבוצה. השחקנים הצעירים רואים את התנהלות החלוץ הסורר ומבינים – במכבי חיפה יש הנחות סלב. זה מדרון חלקלק ודבר אחד בטוח: אצל היריבה השנואה מתל אביב זה לא היה קורה.
בלבול, לעומת זאת, ראוי לכל הקרדיט. המאמן לא עשה הנחות לילד משכונת התקווה. התקשורת המקומית זעמה, האוהדים כבר התחילו בהשוואות הטבעיות לאלירן עטר, איתי שכטר ועומר דמארי, ובכל זאת, בלבול עמד על שלו.
שועה חוגג נגד הפועל חדרה. האוהדים מפחדים ממקרי עטר ובניון (אודי צטיאט)
הגיע הזמן שהבעלים ישמיע את קולו. לבוס הגדול אסור לשבת על הגדר ועליו ללמוד מטעויות העבר. רק לפני כמה שנים, יוסי בניון וטאלב טוואטחה גרמו לקרע אדיר עם הקהל והתוצאות על כר הדשא היו בהתאם. שחקן גדול ככל שיהיה, מכבי חיפה של עונת 2019/20 הוכיחה כי אינה זקוקה לשועה. היא נראית מצוין בלעדיו.
אוהדי חיפה לא רוצים להתעורר מהחלום העונה, מפנטזיית האליפות הבלתי נמנעת והכותרות שעולות כמעט בכל שבוע על "הילד" בוודאי לא תורמות לכך. בכל ארגון נורמלי, ירדן שועה כבר מזמן היה מחפש עבודה במקום אחר. התקרית הערב, רגע לפני המשחק הגורלי והקשה נגד באר שבע בטרנר, צריכה לסמן את קו פרשת המים.
יענקל'ה, תשמיע קול. תוציא הודעה עוד הערב: ירדן שועה סיים את דרכו בקבוצה. תן לצוות המקצועי ולכל הקבוצה את הגיבוי, תן לקהל להבין שאף אחד לא יחזיק את הקבוצה כבת ערובה, ואף אחד לא מעל הסמל, בטח לא ילד בן 20. כי היום זה ירדן, מחר זה יהיה אתה. הקהל לא יסלח הפעם. לא שוב.
מה דעתך על הכתבה?