1. מתברר שהמחמאות שהורעפו על מכבי חיפה אחרי הניצחון המרשים בטרנר, יחד עם התוצאה המוקדמת אתמול מבלומפילד, רק עשו רע למכבי חיפה. הדבר הכי גרוע בריצה לאליפות לקבוצה שלא מורגלת בכך כבר שנים ארוכות, זו עצם התחושה שאתה רץ לאליפות. מכבי חיפה נלחצה מעצם המעמד ועשתה במכנסיים.
כי בניגוד לנס ציונה, שהייתה משוחררת לחלוטין מלחץ במשחק מול מכבי ת"א – כי לא נתנו לה רבע צ'אנס – רעננה עברה חילוף מאמנים, וכמו שזה נראה, גם חילוף קונספט מקבוצה בלי כלים התקפיים שמנסה לשחק התקפי לבין קבוצה עם דנ"א הגנתי, שמסתגרת באופן טבעי. ובמקום שחיפה תשחק נכון, חכם, ועל פי הדרך לפרוץ בונקרים (אגפים, מבצעים אישיים, בעיטות מרחוק), היא רק הכניסה כדורים לאזורי הצפיפות.
הסיבוב השני הוא בדרך כלל הסיבוב שבו קבוצות דרג תחתון מפסיקות לשחק כדורגל, וזה בדרך כלל הסיבוב שבו מי שלוקחת הכי הרבה נקודות מהקבוצות האלה מקבלת מקדמה רצינית לקראת הפלייאוף העליון. ככה, מכבי חיפה לא תישאר בכיוון.
יובל אשכנזי. הירוקים לא לקחו בחשבון את השינוי בהפועל רעננה (אודי ציטיאט)
2. אם יש משהו צפוי בכדורגל הישראלי, זה הלא צפוי. הרי מעטים הימרו על כך שנס ציונה תהיה הראשונה שתבקיע העונה לדניאל טננבאום, בטח שתיקח נקודות ממכבי ת"א בעיצומו של מאבק האליפות, אבל אותה דריכות שמאפיינת קבוצות שרוצות לשמור על תואר להשיג אותו, או אפילו להגן על שיא, היא בבואה של חשש. מכבי ת"א לא חששה לרגע מנס ציונה, ולכן ספגה ממנה ולא ניצחה אותה.
ובעניין הזה כל הטענות צריכות להיות מופנות לוולדימיר איביץ', שהתעסק השבוע עם ה-VAR, עם השיפוט, ולא ספר את היריבה. אם היה סופר אותה, סביר להניח שיונתן כהן היה נכלל בסגל, בוודאי שכטר ומיכה היו פותחים בהרכב, אבל איביץ' חשב שזה משחק גביע הטוטו או הגביע בשבוע הבא נגד אום אל-פאחם, ו"עשה רוטציה", אבל ככה גם את אום אל-פאחם הוא לא היה מנצח.
אם מכבי ת"א לא תזכה העונה באליפות, היא תסמן את המשחק הזה. לא כי עומרי גלזר תפס יום, אלא כי היא לא הייתה מספיק דרוכה כדי להכניע אותו למרות שתפס יום. ועוד משהו שכדאי שמכבי תיקח בחשבון: הגיע השלב שבו היא צריכה שני שערים לפחות כדי לנצח.
איביץ'. הטענות אליו (דני מרון)
3. הסיבוב השני תפס את קבוצות הסו-קולד פלייאוף עליון לא מוכנות. אחת הקלישאות שמסממות את הקבוצות העשירות היא שהן "מעל הליגה". אין דבר כזה מעל הליגה, כי זו הליגה הישראלית. ההבדל בין שחקנים בליגה הזו מתבטא לפעמים רק בגודל הצ'ק, בשאר הפרמטרים – בוודאי אצל קבוצות מאומנות – אין בכלל הבדלים.
הפועל כפר סבא הראתה אתמול בסמי עופר שאם באים מוכנים, ובעיקר חדורי אמונה, אפשר לנצח בחוץ קבוצה עם תקציב שחקנים גדול יותר וסגל שחקנים נוצץ יותר – ואפילו לגרום לזה להיראות מוצדק לחלוטין. אבל גם אם הנקודות האלה לא יביאו קבוצות כמו כפ"ס או נס ציונה גבוה מהפלייאוף התחתון, הן יתנו להן יתרון במאבק מול קבוצות שמראש מוותרות על פרמטרים חשובים במשחק ולמעשה מסתמכות על בזבוז זמן, מזל ומזוזות חדשות, כמו הפועל רעננה אתמול.
אם מישהו בחודורוב או ברעננה – ובוודאי שבחדרה – צפה אתמול במשחקים, כדאי שיהיה מודאג. תיכף נגמרות המועמדות לירידה, וגם מחזורי הליגה.
שחקני הפועל כפר סבא חוגגים. קבוצות התחתית צריכות לדאוג (מאור אלקסלסי)
4. כנראה שברק אברמוב משוכנע שהוא מעסיק קוסם בתפקיד מאמן וכל שנה מאתגר אותו יותר, וכנראה שיוסי אבוקסיס בטוח שהוא יוכל להוציא מים מהסלע גם אם לא מדובר בסלע גיר שיושב על מאגר מי תהום, אלא על משטח גרניט שיושב במחסן בדרום תל אביב. עם ארבעה ניצחונות ב-14 משחקים, להיות בפלייאוף עליון כרגע זה רק תוצאות מדגם.
5. כמו שנראה אצטדיון המושבה אחרי 70 משחקים מפתיחת העונה וחמש קבוצות שמשחקות בו, נראה שהוא לא עבר שזרוע, הוא עבר שגרוע.
מה דעתך על הכתבה?