בראיון מיוחד לאתר הרשמי של קריית שמונה, הבעלים איזי שרצקי סיכם הבוקר (שבת) את העשור שעבר על קבוצתו והתייחס – איך לא – גם לשני התארים בהם זכה בניגוד לכל התחזיות: "זכינו באליפות ובגביע, זה היה אדיר, אפילו בארצות הברית כתבו עלינו. שש השנים הראשונות היו נהדרות, ארבע האחרונות לא היו טובות. פעם גם היה לנו קהל גדול שהגיע לכל משחק, כיום יש בקושי 300 איש".
איזה חלומות נותרו לך: "יש הרבה – להיות אלוף פעם נוספת, אך זה עולה הרבה מאוד כסף. אני הבעלים היחיד שמביא 15 מיליון שקל מהבית. גם מבחינת אוהדים, ציפיתי שיהיו 5,000 כל משחק. למרות שהכניסה למשחקים שחנו היא לרוב בחינם, יש לנו קהל קטן – אפילו פחות מקבוצה בליגה א'. חלום נוסף הוא לזכות באליפות עם קבוצת הנוער".
על מחלקת הנוער: "עזבתי את מכבי תל אביב בזמנו כי לא היו מספיק שחקנים בבוגרים. העונה שלחתי את מסאי דגו הביתה כי היו חמישה שחקני נוער שהוא לא נתן להם לשחק. כיום, לשמחתי, המצב טוב בהרבה. יש לנו את אורי דהאן, זיו מורגן, עידן נחמיאס ויובל לוין. זה לא פשוט אך בהחלט אפשרי".
חולם על אליפות נוספות. אישי שרצקי (עדי אבישי*
שחקן העשור של קריית שמונה: "דויד סולארי".
שוער העשור: "דני עמוס".
שחקן השדה הטוב ביותר: "שיר צדק ושמעון אבוחצירה".
איזה ציון הוא מעניק לקריית שמונה בעשור האחרון: "בשנים הראשונות ציון 7 או 8 ובשנים האחרונות ציון 4 או 5.
מאמן העשור של קריית שמונה: "רן בן שמעון בעונת האליפות וברק בכר בעונת הגביע".
רן בן שמעון עם צלחת האליפות (עדי אבישי)
הרגע הקשה ביותר: "המשחק מול בני סכנין בעונה שעברה, היינו יכולים לרדת ליגה".
איזו מטרה לא הגשמת: "בעונת האליפות היו לנו הרבה שחקני נוער ואני מייחל שזה מה שיקרה כיום – לתת הזדמנות לכמה שיותר צעירים".
על מה אתה הכי מצטער: "היו הרבה שחקנים שלא רציתי למכור כמו ליוואי גרסיה ונייג'ל האסלביינק, אבל לא הייתי יכול להשאיר אותם".
הרגע הכי כיפי: "הגול של סולארי בעונת האליפות מול בני יהודה".
לסיום, שרצקי התבקש לענות את הדבר הראשון שעולה לו בראש. כדורגל: "החיים שלי". ק"ש: "ציפיתי שאעשה הרבה יותר, גם בעיר וגם בקבוצה". אירופה: "חלום שנגמר מהר". אליפות: "דבר שהטריף אותי". שחקן ישראלי: "ערן זהבי".
מה דעתך על הכתבה?