אמנם חלק גדול מהעונה הזו התפספס עבור בשל מחלת הנשיקה, אבל מאור בוזגלו הוא עדיין ללא ספק אחד השחקנים המסקרנים בליגת העל. האיש שהגיע בקול תרועה רמה להפועל תל אביב עזר לה להגיע לפלייאוף העליון עם בישול במשחק המכריע נגד הפועל חדרה. כעת הוא מנסה להעביר את הזמן בצל פגרת הקורונה. אתמול (שני) יצאה לדרך העונה הרביעית של הדוקו-ריאליטי על משפחתו "הבוזגלוס" ולרגע המאורע התפנה לענות לשאלות הגולשים באינסטגרם.
החתימה בהפועל תל אביב הייתה ברירת מחדל? " "ניהלתי משא ומתן בהתחלה רק עם מכבי חיפה. כשהפועל נכנסה לת מונה הכל השתנה, ראיתי מועדון שרוצה אותי ונלחם עליי, והבנתי שזו הקבוצה שאני רוצה להיות חלק ממנה". כשנשאל למה לא מראים בסדרה את המשא ומתן עם הפועל, ענה: "כשהמו"מ עם מכבי חיפה לא צלח, הפועל נכנסה חזק לתמונה והנושא נסגר תוך 24 שעות". על כך שבמכבי חיפה יכולת להרוויח יותר: "כולם רוצים ושואפים להרוויח הכי הרבה אבל לפעמים התחושה שנותנים לך גוברת על הפן הכלכלי".
האכזבה של אשתו מירן כשחתם בהפועל, כאילו זו קבוצה מליגה נמוכה: "אשתי בן אדם שמפחד משינויים ומהלא נודע. במקרה הזה היא לא באמת הבינה והכירה את הפועל, עד האימון הראשון ואז הכל השתנה אצלה".
בוזגלו במדי הצהוב-שחור. "הכדורגל דינמי" (דני מרון)
ארבע קבוצות בארבע שנים: "זה רק מראה עד כמה הכדורגל הוא דינמי ויש בו שינויים והרבה דברים שלא תלויים רק בשחקן. בכל מקום שהייתי בו – חוויתי דברים שאקח איתי לכל החיים ואני מרגיש שזכיתי"
ההתמודדות עם הקורונה: "המצב לא פשוט, חוסר הוודאות יכול לשגע. היום אנחנו מעריכים את השגרה שלנו הרבה יותר. קשה לנו ובטח לילדים שמטפסים על הקירות אך כמו תמיד צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה ולנצל את זמן האיכות עם המשפחה. מקווה שנעבור את התקופה הזו במהירות וכולם יהיו בריאים".
איך הוא מצליח להישאר חזק מנטאלית במשך כל כך הרבה שנים: "ראש בריא וגוף בריא. עם כל הפציעות הקשות שעברתי – תמיד קמתי והמשכתי קדימה. בזמנים האלה יש המון הסחות דעת, צריך לדעת לסנן הרבה דברים ולהתמקד בדברים שמחזקים אותך, כמובן סמיכה תומכת ואוהבת". כשנשאל על ההתמודדות עם תגובות רעות: זה עניין של גישה. מהרע צומחים ומתחזקים. משום שלא סבלתי מהרבה רוע כנראה נשארתי רק 1.70 (צוחק)".
חווה ימים קשים העונה. בוזגלו (מאור אלקסלסי)
ההרגשה בתחילת העונה לפני שידע על מחלת הנשיקה: " הרגשתי שזה לא אני. אני בן אדם שחיי על אנרגיות אבל אז הייתי כבוי ולא היה לי חשק לכלום, לא לילדים, לא לאישתי, רק רציתי לישון. לא הצלחתי להתאושש מאימונים, לא הצלחתי להביע רגש, בניצחון לא הייתי שמח ובהפסד לא הייתי עצוב.
מה דעתך על הכתבה?