טוטו תמוז תקוע ברומניה. החלוץ הישראלי, שזכה בעבר החמישה תארים בבית"ר ירושלים, סיים כמלך שערי ליגת העל וזכה פעמיים עם הפועל תל אביב בגביע המדינה, שיחק בשנים האחרונות בפטרולול בשתי קדנציות וחווה את סין מקרוב. בגיל 32, הוא נמצא הרחק מאור הזרקורים, אבל לא מאבד את התקווה.
ההופעה האחרונה של תמוז נרשמה אי שם בינואר של השנה שעברה. זה קרה רק בליגה השניה ברומניה, אבל מאז הוא לא מצליח למצוא קבוצה. פתאום, אף אחד כבר לא זוכר איך בעונת 2010/11 קרע 21 פעמים את הרשת ונחשב לחלוץ הפורה בישראל, בדרך לעוד שתי עונות מוצלחות בהפועל ת"א ששלחו אותו לרוסיה.
עם 392 מתים, נכון לאתמול, אחרי שרק לפני פחות מחודש מת האדם הראשון של אדמתה – גם ברומניה מתמודדים עם התפרצות קטלנית של נגיף הקורונה. עם פחות מ-8,000 נדבקים, שיעור התמותה ביחס למספר הנדבקים הוא גבוה בהרבה מישראל. לא רק מהסיבות האלה, תמוז מתגעגע הביתה.
"יש כאן פחות נדבקים, אבל יותר מתים, זה נכון, אבל יש כאן פחות היסטריה", משחזר החלוץ בראיון מביתו. "כאן לוקחים את הדברים אחרת. האזרחים כאן מתנהלים באופן טבעי. בוקרשט ריקה לגמרי, מחלקים כאן הרבה דוחות כשאין לך סיבה מספיק טובה לצאת מהבית, ועדיין – הם פחות נוקשים ביחס לנהלי הסגר שיש בארץ. אפשר להיכנס לסופר, לרשת הפארם, אבל רק שישה אנשים בכל מקום".
מתגעגע לארץ. טוטו תמוז (Gettyimages)
לא חשבת לחזור לישראל?
"הייתי אמור לחזור לפני שבועיים לארץ, לעשות את החג ולחגוג את יום הולדתי. אבל הבידוד בארץ יותר קשה. העדפתי להישאר כאן מאשר להיכנס ל-14 יום בתוך חדר. היה חשוב לי לחגוג עם המשפחה, אבל בכל מקרה לא יכולתי. אין לי ברירה, אני כאן, ועכשיו מחכה שזה ייגמר כמה שיותר מהר".
אתה כבר לא בתודעה. מתי תחזור?
"כבר שנה ושלושה חודשים אני לא משחק, אבל יש בי רצון עז לשחק כדורגל. אני שומע לחשושים: טוטו סיים, טוטו פורש, לא סיימתי שום דבר. מבחינתי זאת התשוקה והאהבה שלי. אין לי ספק שאחזור למגרשים בקרוב, אחרי שהכל יסתיים. אני לא יודע לאן אגיע. אני מאוד רוצה לחזור לארץ, אבל יש גם שיקולים אחרים וצריך לדעת להתנהל איתם. קיבלתי בינואר האחרון הצעות מהליגה הלאומית, אבל חשבתי שזה לא הרגע הנכון מבחינתי לחזור לשם. בקיץ אחשוב עם ראש פתוח יותר, אני מתגעגע וזה מאוד חסר לי. אשקול כל הצעה לגופה".
למה לא לקחת הצעות מהלאומית?
"בינואר לא רציתי להתפשר, היו לי מספיק הצעות כדי רק לבוא ולחתום. אבל ¬זה לא היה הזמן שלי. היום אני יותר ריאלי ומבין: אם אני לא חוזר לשם זה נגמר. העסקים שלי ביססו אותי, תודה לאל, טוב לי בחיים. אבל הכדורגל חשוב לי, לא אוותר על כך בקלות".
אתה שומר על כושר?
"יש לי כאן מאמן אישי, אנחנו עובדים יחד מאז פפטרולול, תקופה ארוכה. הסיטואציה הזאת גרמה לי להתאמן בצורה אחרת, אבל אני שומר על כושר ומוכן פיזית להתחיל את האתגר הבא. ברומניה מותר לרוץ, אבל הקומפלקס שלי סגור. אין יותר מדי הגבלות. לכן נוח לי מאוד בסיטואציה. אני יכול לרוץ, לעשות אופניים. בבוקרשט אי אפשר לעשות את זה".
בחלום, אתה רואה משהו רחוק כמו חזרה לליגת העל? אתה חולם על הימים בהפועל ובית"ר?
"החלום הוא לחזור להבקיע שערים. אני יודע כמה טוב אני עושה את זה. כאב לי לשבת בחוץ מעל שנה. אני רואה בטלוויזיה משחקים בליגת העל ובאירופה ואוכל את הלב. אני שייך לשם. אני מבטיח, בקיץ הקרוב אני אחזור".
מה דעתך על הכתבה?