בית"ר שלי, הפועל שלו: הצעיפים באפוד, האהבה היתה משותפת

באתר הרשמי של בית"ר ירושלים פורסם היום (שלישי) טור מטעם האוהד אחיקם משה דוד, לוחם גולני בעברו, שכתב לזכרו של אוהד הפועל תל אביב ארז אשכנזי ז"ל, שנפל בעזה בשנת 2003. לפני מספר חודשים הלך לעולמו אביו של ארז, ינון אשכנזי ז"ל, שהקים בית ספר לכדורגל להנצחת בנו.

הטור המלא של אחיקם משה דוד מתוך האתר הרשמי של בית"ר ירושלים
אלוהים וחבריי ליציע יודעים שבכל מה שקשור לבית"ר ירושלים, אני לא טבעוני בלשון המעטה. המתינות נעלמת בכל מה שקשור לאמפריה הצהובה מירושלים והשנאה למי שמנסה לפגוע בה מוציאה ממני את כל האמוציות האפשריות. השנאה, כן, השנאה, התיעוב, הבחילה והנאצות כלפי מי שנגדנו, גורם לי להוציא מפי מילים שלא יוצאות ביום יום. בצעירותי, פה ושם גם מעשים טיפשיים (סליחה, אבי רצון על מה שעשיתי במשחק האליפות ב-1993..). היום אני מסתפק בניבולי פה ביציע, לפעמים.

בעבר גם תרמתי את חלקי בנאצות וקרבות רחוב ברשתות החברתיות, אבל עד שהבנתי שאם אקצין, אני יכול לפגוע בהורים שכולים. מדוע? תכף יגיע הסבר. הזירה בשנים האחרונות עברה לרשתות החברתיות, שם לעתים אין לנו גבולות. באחת הפעמים שבה התבטאתי בחריפות, ניקר בי החשש. החשש שבצד השני של הרשת החברתית יהיה אוהד הפועל שהוא הורה שכול ושהוא ייפגע עמוקות כאשר אערוך השוואה בין הפועל למחבלים אפילו בבדיחות דעת, גרמה לי למחשבה נוספת, להתמתנות.

ארז אשכנזי ז"ל – אדום שלא נשכח

לעתים עדיף לסתום. גם ברשתות החברתיות. מותר לשנוא, אבל צריך להציב גבולות. בסופו של דבר מילים עלולות לפגוע ביקרים ובקדושים מכל – ההורים השכולים שאנחנו כולנו עפר לרגליהם ולא משנה איזה קבוצה הם אוהדים. רגע לפני שאתם לוחצים על ENTER, או ה-SEND, תעשו טובה. כאשר אתם משווים אותם למחבלים, תחשבו לרגע שבצד השני יכול להיות הורה שכול, אוהד הפועל שהבן שלו או אח שלו נהרג על ידי מחבלים ובקללה מטומטמת אחת, נגרום לו להזיל עוד דמעה חורכת לב.

יום הזיכרון זהו יום של חשבון נפש לכולנו. באפודים אותם נשאנו בפעילויות בלבנון ובחברון היו מוחבאים צעיפים של בית"ר והפועל (בנפרד כמובן). שכבנו אחד ליד שני במארבים, בסיורים ובעמדות. שנאנו את הקבוצה האחד של השני, אבל אהבנו את הפלוגה וגם אחד את השני ותמיד ידענו שאני והוא נראים לאותו מחבל בדיוק אותו דבר ולא משנה איזה קבוצה אנחנו אוהדים.

הטור מוקדש באהבה לזכרו של ינון אשכנזי ז"ל, אביו של ארז ז"ל, שנהרג בעזה בשנת 2003. ינון וארז היו אוהדי הפועל שרופים מקיבוץ רשפים. ינון הנציח את זכר בנו בהקמת בית ספר לכדורגל לזכרו, בין היתר בבית שאן. כן, דווקא בבית שאן. הוא ספג אינספור קללות על כך מאוהדי הפועל ששנאו את בית שאן, אבל כדרכו, תמיד המשיך הלאה. תמיד היה מסתובב עם חולצה אדומה והיה אוהד שרוף אך הוגן והגון של הפועל. ינון נפטר לפני מספר חודשים, והצטרף לארז האהוב. לשניהם אני מתגעגע.
יהי זכרם ברוך.