השער בברנבאו, הנפת הגביע בחיפה והמינוי בבית"ר: יוסי בניון מסכם קריירה

במרץ 2010, לקראת יום ההולדת ה-30 שלו, פגשתי את יוסי בניון כאדם אחר לגמרי. אז, כשהשער הזכור בברנבאו עדיין הדהד חודשים אחר כך וקריירה מפוארת עדיין לפניו – עדיין בצ'לסי, אבל בהמשך הוא עבר בארסנל, ווסטהאם וסיום דרכו האירופית בק.פ.ר, לפני החזרה, שאולי התבררה כטעות, לארץ.

תמנה לי, ביקשתי ממנו לפני עשור, את עשרת הרגעים הגדולים בקריירה שלך. והוא ספר: 1. הירידה עם הפועל באר שבע, 2. מקום שלישי באליפות אירופה עם נבחרת הנערים, 3. החזרה מאייאקס 4. המעבר למכבי חיפה, 5. פרשת החילוף עם אלי כהן, 6. המפגש עם גרנט, 7. שבעה משחקים ראשונים על הספסל בסנטאנדר. 8. המעבר לאנגליה, 9. המעבר לליברפול (השער בברנבאו הוא רק נדבך בתוכו) 10. המינוי לקפטן הנבחרת וההפסד ללטביה. היום (שלישי), ממש היום, יוסי בניון חוגג יום הולדת 40. תמנה לי, שוב ביקשתי ממנו, את עשרת הרגעים הגדולים בקריירה שלך עד היום.

אחרי עשור, זה מה שהוא בחר
1. הירידה עם הפועל באר שבע
"לא קל לרדת בעונה הראשונה שלך בקבוצה הבוגרת, בטח לא בדקה האחרונה, בצורה כזו דרמטית. הלכתי לבעוט את הפנדל וזה לא היה פשוט בכלל, אבל בזכות זה התחזקתי והתחשלתי והגעתי למה שאני. הפנדל הזה נתן לי להאמין בי בעצמי. כשילד בן 17 הולך לבעוט פנדל למרות שיש שחקנים ותיקים ומנוסים ממנו, הוא מבין שהוא לוקח אחריות עצומה כי הקבוצה שלו צריכה להישאר בליגה. זה עזר לי להאמין בעצמי. באותה תקופה אתה רואה הכל שחור. אני זוכר את העצב של האוהדים, את העצב שלי. היינו גמורים בחדר ההלבשה. לא היה פשוט, אבל בסוף יצא מזה רק טוב: מכבי חיפה ואירופה. אי אפשר שיקרו לך רק דברים טובים בקריירה".

2. האליפות הראשונה עם מכבי חיפה
"שנתיים רצופות עם שערים, במועדון ששבע שנים לא זכה באליפות. הרגעים של העונות האלה עזרו לי להתפתח כשחקן ולהגיע לאן שהגעתי, אין ספק בזה בכלל. בחרתי נכון. הלכתי למועדון גדול ועובדה היא שבאותם שנים שחקנים שיצאו מחו"ל יצאו ממכבי חיפה. הגעתי לנבחרת באותה תקופה וזה עזר לי להתקדם. בתוך זה, יש את השער הבלתי נשכח מול פריז סן ז'רמן. ילד בן 18 שעובר את השוער של הקבוצה הגדולה הזאת ומגלגל כדור לרשת. יש כאלה שידברו על החילוף עם אלי כהן, אבל אני הפסקתי לדבר עליו. סיפרתי את הגרסה האמיתית, אבל משום מה לאנשים יש אמת אחרת. אין טעם לדבר על החילוף ההוא שוב".

יוסי בניון במדי ראסינג סנטאנדר: "הרגשתי את האהדה מסביב" (Gettyimages)

3. המעבר לאירופה
"המעבר לסנטאנדר הוא רגע משמעותי מאוד בקריירה שלי. מהשלב הראשון, לשמחתי, הרגשתי שעשיתי בחירה נכונה. מקום חם וביתי שיכולתי להתפתח בו, שנהניתי בכל רגע בו ובעיר המדהימה הזו. בסוף הדברים בקריירה הם קבלת ההחלטות שלך. סנטאנדר הפכה בתקופתי לקבוצה הכי אהודה בישראל. אנשים אמרו לי שהם מחכים לראות את סנטאנדר למרות שהם לא ידעו שקיימת קבוצה כזאת. הרגשתי את האהדה מסביב. בכל משחק, בכל גול. אני מניח שבאותה תקופה שידרו את המשחקים שלה בגללי. כשבאתי לנבחרת הרגשתי את זה עוד יותר. באו לכאן המון ישראלים לראות אותי. יחד עם דודו אוואט, עומרי אפק ואילן בכר אירחנו כאן ישראלים. אני, דודו ועומרי שיחקנו כאן יחד באותה עונה, כך שזאת הייתה עונה מיוחדת עבור הישראלים. אבל יש רגע אחד שלא אשכח לעולם. זה קרה בעונה האחרונה. בסנטאנדר נהוג שבכל שנה בוחרים קפטן. בשנה האחרונה והשלישית, השחקנים הצביעו ובחרו אותי. הייתי קפטן במהלך השנה האחרונה, אני. זר מישראל. רגע שלא אשכח לעולם".

4. הזימון לנבחרת של שלמה
"ההופעה הראשונה שלי בנבחרת הגיעה אחרי שלושער מול בני יהודה. כמה ימים אחרי, כבר הייתי עם הנבחרת בפורטוגל. הרימו אליי טלפון בשעה מאוחרת, אחרי המשחק, ושאלו אותי אם הדרכון בתוקף, כי אני מוזמן לסגל. זה היה הרגע הכי מרגש שלי. זה חלום של כל שחקן, דבר הכי יוקרתי שיכול להיות. מעריך את שלמה שפתח לי את הדלת. שיחקתי בתקופה שבה שיחקו תותחים ופתאום הוא נתן לי את הקרדיט. מגיע לו".

5. המעבר לווסטהאם
"גמר הגביע האנגלי היה רגע שיא מבחינתי. אני הישראלי הראשון ששיחק בגמר אנגלי. נכנסתי לעשר דקות, אבל זה היה אכזרי. 80 אלף איש, פנדלים אחרי 3:3 דרמטי. ליברפול מנצחת. מאוד נהניתי בווסטהאם. נבחרתי ל-11 של העונה בפרמייר ליג בעונה הראשונה. הצ'יפ נגד פולהאם היה בלתי נשכח. הטעיה, עוד הטעיה, וצ'יפ. שער מיוחד, שנה נהדרת בקריירה שלי. גם הזכייה בליגה האירופית עם צ'לסי היא רגע מאוד מיוחד. לא שיחקתי בגמר באמסטרדם, אבל ההישג היה מיוחד".

בניון במדי ווסטהאם. עונה מיוחדת (Gettyimages)

6. המעבר לליברפול והשער בברנבאו
"הצעד הגדול שלי היה לעבור לקבוצה גדולה. זה היה מבחן משמעותי לקריירה שלי. משם, אלה היו שלוש השנים הכי טובות בקריירה. היו לי רגעים גדולים, כמו לשחק באלופות ולהבקיע שלושער, וכמובן – השער בברנבאו. אלה חוויות שאני לא יודע אם חלמתי. שאפתי להגשים הרבה יותר, ופתאום אני משחק עם ג'רארד, טורס, מסצ'ראנו וצ'אבי אלונסו. אתה מסתכל אחורה ועדיין מתקשה לעכל את זה.

"וכמובן, השער הגדול ההוא. זה השער הכי משמעותי בקריירה שלי, שער שהכניס אותי לתודעה בכל העולם. כשאני כבר ברמה הזו, זה נתן חותמת לכאלה שפקפקו או לא העריכו אותי מספיק. תמיד היו כאלה שמפקפקים, אבל בסוף זה מה שאתה עושה במגרש והיכולת. זה עושה את העבודה לבד.

"שער נגיחה הוא לא דבר של מה בכך. ביחס לגובה שלי, זה קצת מטעה. הראש שלי הועיל יותר הגנתית מאשר התקפית. תשאלו את אברם (גרנט, א"י) כמה פעמים הצלתי מהקו. אבל זה לא השער היחיד שכבשתי עם הראש. היה לי שער ניצחון בארסנל וגם בסנטאנדר ובנבחרת הבקעתי יותר משער אחד".

רגע בלתי נשכח (Gettyimages)

7. השער מול שווייץ ושבירת שיא ההופעות בנבחרת
"להיות בנבחרת זו תחושה אדירה. ללבוש את החולצה, ועוד כקפטן נגד שוויץ ברמת גן, זה רגע מרגש. אם אתה לא שם אתה כנראה לא מבין איזה מעמד זה. צמרמורת. לא יודע לכמה זמן זה יחזיק, אבל לשבור את שיא ההופעות זה רגע מיוחד לקריירה שלך. אני מאחל שהרבה ישראלים יעברו אותי, אבל מה שבטוח הוא שאפשר לצרוב את הרגע הזה לתקופה: אני זה ששיחק הכי הרבה בנבחרת ישראל. פחות אכפת לי השער מול שווייץ, זה יותר הטירוף. ואתה יודע מה? כולם מדברים עד היום על השער הראשון. אחרי שאתה רואה שנים אחר כך, אתה מבין: השער השני היה הרבה יותר קשה. הגליץ' התלבש, הכל הצליח, מלבד דבר אחד: 2:2. זה היה יום כמעט מושלם. אם היינו מנצחים, זה כנראה היה היום הכי גדול בקריירה שלי".

8. טקס הנפת הגביע עם מכבי חיפה
"אחד הרגעים הכי מרגשים בקריירה שלי מגיעה דווקא אחרי עונה כזאת. קרו דברים שאני לא רוצה להיכנס אליהם, אבל עברתי עונה קשה מבחינה אישית. הכי קשה שזה לא קרה מבחינה מקצועית, אלא דברים מסביב. זה לא היה פשוט להילחם. עם כל הכבוד, ויש כבוד, מכבי חיפה לא זכתה בגביע 18 שנה. אתה מדיח את מכבי תל אביב, בית"ר ירושלים, מנצח בדרבי ואת בני יהודה. אתה מגיע לגמר נגד מכבי תל אביב, שהיא 'ביי פאר' הכי טובה בליגה, שפירקה אותנו עם שישייה כמה ימים קודם. מבחינתי זה רגע מיוחד בגלל זה. רגע שהיה חשוב לי אישית.

בניון מאושר לאחר הניצחון על מכבי ת"א בגמר הגביע (דני מרון)

"אני לא מגדיר את השהות עם רוני לוי ואלירן עטר בבית"ר כסגירת מעגל. שיחקתי עם עוד רבים וטובים בקבוצה הזאת. אני אוהב את אלירן, אבל לא הבאתי לבית"ר חברים. לקחתי החלטות לפי מי שאני חושב שיכול לתרום. ואם חוזרים רגע לגמר ההוא – הרגע של הנפת הגביע היה השיא. למשומר וקינן הבטחתי עוד מהסיבובים הקודמים שאם נזכה אקרא לשניהם. הם מעריכים את זה עד היום".

9. רגע הפרישה
"הקהל עשה הכל כדי שאגיע. היחס בין העובדה שלא שיחקתי שם לאהבה שקיבלתי, היה מדהים. חתמתי את העונה בסיפוק הכי עצום שיכול להיות – זה משחק הפרישה והדרך. זה אולי הרגע הכי מרגש שלי בקריירה. הקהל היה מדהים, אפילו לא אילצתי את עצמי לעשות משחק פרישה, והיו הרבה שפנו וביקשו לארגן כזה, מרוב שנהניתי מול אשדוד. עד היום יש אנשים שמנסים לשכנע אותי לארגן משחק פרידה. כרגע אני באמת לא חושב על זה, אלא רק על הצלחת בית"ר".

10. המינוי למנהל מקצועי
"המינוי הזה הוא לא דבר שמובן מאליו. לא גדלתי בבית"ר כשחקן, אני רוצה להחזיר להם, לקהל המדהים הזה, על הזכות להיות כאן, בעזרת התפקיד שקיבלתי. אחרי פחות משנה, לצערי הקורונה נכנסה לחיינו ועצרה במובן מסוים את התפקיד. אבל זו עבודה מתאגרת ולא פשוטה. אני מקווה להצליח בתפקיד הזה כמה שיותר".

רוצה להחזיר לבית"ר ירושלים על המינוי. יוסי בניון (דני מרון)