שמונה שנים העביר ולדימיר איביץ' בשורות פאוק סלוניקי, ארבע כשחקן וארבע כמאמן, ולמרות שהוא כבר שנתיים במכבי תל אביב, היוונים עדיין מתגעגעים אליו. היום (רביעי) הסרבי התראיין ל-"SDNA", ציין כי הוא עדיין רוחש כבוד גדול כלפי השחורים-לבנים וחזר למה שהוא מגדיר כרגע השיא בקריירת האימון שלו.
איביץ' דיבר על הזכייה בגביע היווני ב-2016/17: "פאוק נתנה לי את ההזדמנות להפוך למאמן ואני לעולם לא אשכח את זה. כשאתה מקבל תפקיד כזה, זכייה בתואר היא דבר חשוב מאוד לכולם. אנשים חיכו זמן רב לתואר ואנחנו עשינו את זה ושימחנו גם את נשיא המועדון. יש דברים שאתה לעולם שוכח. אני מכבד את כל הקבוצות שעבדתי בהן, אבל עברתי המון בפאוק ולא רק שיש בי המון כבוד למועדון, גם למועדון יש כבוד כלפיי. הגביע היה רגע השיא".
מאמן מכבי תל אביב, שפרש ממשחק פעיל בגיל 35, נשאל מתי מגיע הרגע בו שחקן מבין כי הגיע הזמן לתלות את הנעליים: "זה שונה אצל כל אחד. אני הפסקתי בגיל 35 כי לא רציתי לרדת ברמה. רציתי להיות בשיא שלי עד הסוף. זו לא החלטה קלה, אבל עדיף להבין את זה כמה שיותר מוקדם. אם אתה מקבל החלטה מוקדם, יש לך זמן לחשוב מה לעשות הלאה".
איביץ' בימיו כשחקן פאוק (TOUSSAINT KLUITERS/ANP/AFP via Getty Images)
איביץ' עזב את תפקיד המאמן בסלוניקי בתום עונה אחת בלבד, למרות ההצלחה. לשאלה האם הוא מרגיש שעדיין יש לו חשבון פתוח עם הקבוצה הוא השיב: "אני מאמן כדורגל מקצועי ומנסה לעשות את המיטב איפה שאני עובד. אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד, אני לא יכול להגיד שלא. מדוע עזבתי? מי שצריך לדעת את הסיבות, יודע".
הסרבי הודה כי הוא ממשיך לעקוב אחרי פאוק כשיש לו הזדמנות: "בכל פעם שיכולתי לצפות במשחק ולא היה לנו משחק עם מכבי במקביל, צפיתי בכמה. לא כולם, השנה ראיתי שלושה או ארבעה בסך הכל".
לסיום, מאמן הצהובים התייחס למצב בישראל בצל מגיפת הקורונה: "היו בעיות גם כאן, אבל הם הגיבו במהירות ועכשיו יותר טוב. כמו ביוון, אני שמח על השיפור במצב. התחלנו להתאמן כאן לפני כ-10 ימים ואנחנו מחכים לשמוע האם נחזור לשחק או לא. אנחנו רוצים להמשיך ולסיים את העונה".
מחכה לחזור לפעילות. איביץ' (מכבי תל אביב, האתר הרשמי)
מה דעתך על הכתבה?