תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

אלופי הדרמה: עשור לדאבל של הפועל ת"א בטדי, שלב אחר שלב

בית"ר ירושלים - הפועל ת"א 2:1 (משחק האליפות 2009/10)
את ה-15.5.2010 לא ישכחו האדומים לעולם. מההחלטה הגורלית בקיץ, הרדיפה אחר מכבי חיפה, עזיבתו של נאתכו, שברון הלב בדרבי והגביע כנחמה ועד לדמעות של אושר. כך זה קרה

הפועל תל אביב פתחה את המילניום עם דאבל נפלא על טהרת "התינוקות של קשטן", כשאריק איינשטיין כתב את השיר "אדומה שלי" המוקדש לאהבת חייו. עשור שלם לאחר מכן, האדומים זכו בתואר מרגש ועוצמתי הרבה יותר. עם כדורגל התקפי ו-89 שערי זכות, זכייה בגביע ומקום ראשון בליגה האירופית. מועמדת לגיטימית ל"תואר" האלופה החזקה ביותר בעשור האחרון ואחת הגדולות שידע הכדורגל הישראלי. איינשטיין עצמו אמר כבר בשלב מוקדם של העונה "זו הפועל הגדולה בכל הזמנים". ואכן, את ה-15 במאי 2010 אף אוהד אדום לא ישכח לעולם. זו הייתה עונה מהאגדות, עונה אחת שהרגישה כמו חמש שנים. רכבת הרים של רגשות. עונה שקרה בה הכל.

שלב 1: הסתערות על השוק, חושבים התקפה
האכזבה ממשחק העונה ההוא נגד מכבי חיפה בעונת 2008/09 וההפסד 1:0 ליוותה את ראשי הפועל תל אביב היטב במהלך הקיץ. הפועל כבר צירפה שחקנים גדולים בעבר אך הפעם ממש הסתערה על השוק. מיכאל זנדברג הגיע אחרי שלוש עונות מבית"ר ירושלים. יגאל אנטבי, סמל לכל דבר – שוחרר לאחר עשור ובמקומו הגיע דדי בן דיין שיהיה חלק סופר-חשוב במשחק ההתקפה. איתי שכטר המוכשר הגיע ממכבי נתניה אחרי משא ומתן קשה מאוד.

מעבר לכך, המהלך שסימל את אותה הפועל מודל 2009-10 היה צירופו של נמניה ווצ'יצ'ביץ', קשר התקפי נפלא ולפי הקלישאה "שחקן שהגיע בטעות לישראל". לאלי גוטמן לא היה עומק בקו האחורי – דגלאס דה סילבה ו-וואליד באדיר היו הבלמים הבכירים היחידים, אבל גוטמן החליט "ללכת התקפה". אגב, אם לא הפציעה המסתורית של הסרבי בדצמבר, כל הקריירה של ערן זהבי הייתה יכולה להשתנות.


תמונה שווה אלף מילים (אדי ישראל)

שלב 2: כל ההתחלות קשות

הפועל העפילה לשלב הבתים בליגה האירופית ושיחקה כדורגל מהפנט למן שריקת הפתיחה של העונה, אך ההתחלה בליגה הייתה צולעת. תיקו מאופס בטדי, רק 1:1 ביתי נגד מכבי פתח תקווה ואפילו שריקות בוז פה ושם. ניצחון הבכורה בווסרמיל (1:3) אחרי פיגור היה מרשים, כשווצ'יצ'ביץ' כבש שער ענק בוולה, ואז מכבי חיפה הגיעה לבלומפילד.

התחושה היא שנגד הירוקים משהו תמיד היה משתבש. עומרי קנדה גרם לפנדל שטותי אחרי נגיעת יד, הפועל נקלעה לפיגור כפול ונכנעה 2:1. שכטר כבש שער ראשון בליגה ובהמשך ישחק תפקיד משמעותי באליפות בזכות המהירות המדהימה והחוש לשערים (22 כיבושים). אלא שאחרי ארבעה מחזורים היו לה חמש נקודות בלבד לעומת מאזן מושלם של הקטר הירוק של אלישע לוי, שניצחו בכל עשרת המשחקים הראשונים. הפועל לא תפסיד באף משחק ליגה עד לסיום העונה אך הפער מהירוקים צמח וצמח – והפועל פשוט רדפה מהרגע הראשון. גוטמן תירץ. טען ששבוע עם שלושה משחקים (באר שבע, סלטיק וחיפה) – זה טוו מאץ'. הניסיון של האדומים לדחות את משחק העונה ב-24 שעות לא צלח.

במחזור השמיני הגיע הדרבי הראשון של העונה. דגלאס דה סילבה שהטיל אימה על מכבי תל אביב – כבש את שער הניצחון בנגיחה.  המכונה האדומה החלה לרוץ ורשמה שמונה ניצחונות ליגה רצופים. היו שם הצגות כדורגל כמו שביעייה על הפועל פ"ת ברמת גן או חמישייה נגד הפועל רעננה. וזו הייתה קבוצה שידעה להפגין גם אופי.

כך היה בדוחא נגד סכנין כששכטר כבש שער ניצחון דרמטי במבצע נהדר, ובמחזור ה-20 הגיע משחק מטורף נגד מכבי נתניה. הכל הלך הפוך, הפועל פיגרה 3:0 וחלק קטן מהקהל כבר החל לנטוש. האדומים לא ויתרו. גילי ורמוט, שחקן העונה - צימק בדקה ה-83, וואליד באדיר גרם לתקווה בדקה ה-89 ועל אף משחק ענק של דניאל ליפשיץ' בין הקורות של האורחת – הקשר השלים צמד. הפועל סימנה 
V גדול על אצטדיון הי"א באשדוד עם רביעייה מוחצת - ניצחון ראשון מאז עונת 2000/01.

ורמוט חוגג 3:3 דרמטי נגד נתניה. קבוצה עם אלף נשמות (דני מרון)

שלב 3: מהפך היסטורי, הדרבי בידינו
בדרבי השני של העונה סיפקה הפועל עוד הצהרת כוונות, כשהצהובים במקום השלישי היו לא רחוקים מהם (מחזור 23). האדומים פתחו בסערה ואפילו היה ריח באוויר, תחושה שהם מסוגלת לנקום על התבוסה הקשה ההיא מ-1970. מהראן לאלה, האיש למשחקים הגדולים, כבש ראשון וכעבור חצי שעה האדומים הובילו כבר 0:3. ביבראס נאתכו נתן את משחקו הטוב ביותר באדום. מכבי צימקה ל-2:3 אך שכטר סגר עניין כשהשלים צמד.  לאותו דרבי הייתה גם משמעות היסטורית – הפועל הצליחה לראשונה בתולדותיה לעלות למאזן חיובי נגד היריבה השנואה.

האדומים סיימו במקום הראשון בשלב הבתים בליגה האירופית - תקדים לקבוצה ישראלית, ושילבו נהדר בין אירופה לליגה על אף כל המכות שנחתו עליה. סמואל יבואה רשם עונה חלשה מאוד, ממש "עשה טובה" ששיחק, ועזב בינואר. בויאן וורוצ'ינה, מחליפו – התברר כשחקן לא מספיק טוב. זנדברג למשל נפצע בשלב מוקדם וגמר את העונה. במרץ, לאחר צמד המשחקים נגד רובין קאזאן בשלב 32 האחרונות – נאתכו עזב לרוסיה, וזהבי הוסט לעמדה במרכז השדה. אותו זהבי שהיה בדרך החוצה מהפועל כשסירב לחתום על חוזה חדש ועוד יתרום את חלקו, ובגדול. דניאל דה רידר, קשר יהודי סופר-מוכשר עם דריבל נפלא – תפס את המקום בכנף שמאל.

שכרון החושים לא נמשך זמן רב. הפועל ספגה ברגע האחרון נגד הפועל פ"ת והפער ממכבי חיפה לאחר 25 מחזורים עמד על 11 נקודות. אף אחד לא העז להגיד את המילה "אליפות". האדומים חשבו על סגנות חמישית בעשור. המזל היה שגם הירוקים, שלא הפסיקו לנצח, לא מעט בזכות שלומי ארבייטמן בעונת חייו (28 שערי ליגה) -התעייפו, ושיטת הקיזוז שנקבעה עוד בתחילת העונה - נכנסה לפעולה. אחרי תיקו מאופס בדרבי של הכרמל במחזור ה-30 – הפער בין הקבוצות עמד על שלוש נקודות בלבד.

שלב 4: מנצחים במשחק העונה
הכדורגל היפה זז הצידה בזמן הפלייאוף. הפועל, למרות ששיחקה מהדקה ה-30 בעשרה שחקנים – הצליחה להשיג 0:1 קטן-גדול על בני יהודה. ערב משחק העונה האחרון, נגד מכבי חיפה במחזור ה-32, עמד בפני הפועל מחסום פסיכולוגי עצום מצד אחד – לגרש את שדי העבר, אך פרס גדול על הכף – בשל הפרש שערים עדיף, אם ניצחון=העפלה לפסגה, בדיוק בזמן. פתיחת המשחק הייתה כמו עוד משחק שגרתי של הפועל בקריית אליעזר – תבוסתנות. ואז בדקה ה-60 ורמוט שלח מסירה אדירה ל-לאלה ששלח כדור מדוד לרשת של ניר דוידוביץ'. האדומים שמרו על היתרון עד לסיום. צמד המאמנים ניסה להוריד את האדומים לקרקע אך אי אפשר היה לפספס את החיוך של יוסי אבוקסיס. 


לאלה כובש בקריית אליעזר(דני מרון)

"בצהרי היום – הכל צבוע אדום", נכתב בשלט שתלו אוהדי הפועל במשחק נגד אשדוד בבלומפילד כשבשעה 15:00 בצהריים הגיעו 12 אלף איש לראות את האדומים מנצחים 0:4. שלושה מהשערים היו של שחקני ההגנה.

שלב 5: הגביע כנחמת עניים?
שני משחקים נותרו לסיום העונה, ובפני חלום האליפות הראשונה מזה עשור עמדו שתי היריבות השנואות – מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים. המחזורים האחרונים נערכו כמובן בשעה אחידה. המתח היה בשיאו והטבלה שוב התהפכה, לא לבעלי לב חלש. מכבי פתחה עם שלושה בלמים, כצפוי, נלחמה על הכבוד ועשתה הכל כדי להפריע להפועל. האדומים הצליחו להגיע לאינספור מצבים אך השער לא הגיע, כשדה סילבה בעט למשקוף. 0:0 בסיום בזמן שדקל קינן כבש שער ניצחון מאוחר למכבי חיפה נגד בית"ר ירושלים וכך הירוקים שוב במקום הראשון. אוהדי מכבי חגגו בסיום בעוד שער 5 היה מרוסק, משחק הדמעות, להוציא אוהד אחד שצעק: "אני מאמין בבני יהודה". מי האמין לו. גוטמן נאלץ לעבור שחקן-שחקן ולהרים אותו מהריצפה. וכן, הייתה גם החמצה היסטורית של האדומים לנצח שלושה דרבים בעונה.

"אין לי חשק לשחק כדורגל, אני לא מבין למה שונאים אותנו, לא בא לי לשחק, באמא שלי", אמר שכטר באימון למחרת. גם השטותניק של חדר ההלבשה היה שבוז. עם הפחד העצום הזה, שעונה חלומית כזו תסתיים בידיים ריקות – הפועל התכוננה לגמר הגביע ברמת גן נגד בני יהודה. האם הפועל, הקבוצה עם הסגל הטוב בארץ, תבעט שוב בדלי? ורמוט הנפלא כבש צמד אך האירוע הזכור ביותר באותו 1:3 היה הרחקתו של דלה איינוגבה שוער הכתומים. בן דיין ממש התחנן בפני השופט שלא ישלוף כרטיס אדום ויסתפק בפנדל, מהחשש שהשוער יחמיץ את מחזור הנעילה נגד מכבי חיפה. הקפטן באדיר הניף את הגביע, השתחררה אנחת רווחה מסוימת אבל הקהל היה די אדיש להישג.


הפועל זוכה בגביע. ואז הגיע הבום (אלן שיבר)

ואז הגיע מחזור הסיום בטדי בדרך לדרמה הגדולה ביותר שידע הכדורגל הישראלי. בעידן שלפני הוואטספ וכשהרשתות החברתיות עדיין לא געשו. מוני הראל ("בעלים אני 50%, אוהד אני 100%", הגדיר את עצמו במוסף הפתיחה של 2010/11 בראיון ל"מעריב"), שהחזיק בזכויות הניהול יחד עם אלי טביב – לא עמד בלחץ והעדיף לראות את המשחק בבית מאשר לעלות לעיר הבירה. שחקני הפועל היו סופר-ממוקדים ובדקה השלישית ורמוט ניצל שגיאה של עידן טל כדי לכבוש שער קל. בהמשך העניינים השתבשו, איך לא – עומרי קנדה נפל בפח, ענה לפרובוקציה של אלירן דנין וספג אדום שטותי. ברק יצחקי השווה לבית"ר בבעיטה למשקוף ופנימה, 1:1 בהפסקה.

שלב 6: דמעות של אושר, אלופי הדרמה
בפתיחת המחצית השנייה הגיעו בשורות. לירוי צעירי העלה את הקבוצה מהשכונה ליתרון. מכבי חיפה, עם צבא ירוק ענק בבלומפילד – חטפה הלם. בינתיים, תומר בן יוסף הפיל את שכטר וספג אדום, אלא שהשוער וינסנט אניימה שבמחצית מן העונה היה הפנדליסט – לא עמד בלחץ ושלח בעיטה לעננים. בדקה ה-75 חיפה השוותה והמשיכה להפעיל לחץ כבד על השער של רן קדוש שפשוט הדף הכל. הפועל, בינתיים, בטדי, שלחה את כולם למעלה ונותרה חשופה מאחור. הספסל האדום דאג לעדכן את השחקנים במתרחש בבלומפילד בזמן שאוהדי בית"ר חוגגים כאילו מכבי חיפה כבשה והכל גמור. ואז הגיעה הדקה ה-92. מאיר איינשטיין שידר את המשחק בפסקול שזכור לכל אוהד הפועל – "ורמוט...הרוש הודף...הכדור ברשת....הכדור בפנים....1:2 להפועל תל אביב. ערן זהבי שם את הכדור הזה בפנים..האם זהו שער האליפות של הפועל תל אביב?". 

שחקני הפועל תפסו את הראש ולא האמינו. גוטמן הלך מצד לצד, חסר מנוחה. תוספת הזמן הסתיימה אבל אי אפשר היה לחגוג בזמן שעוד משחקים בבלומפילד. הדקות האלה היו נראות כמו נצח. רועי גורדנה הצעיר הטעה את שחקני הפועל כשחשב שהמשחק המקביל הסתיים, אך לאלה בדק עם בן דודו בטלפון. ואז הגיעה שריקת הסיום. שחקני הפועל פתחו בריצת אמוק עם צלחת האליפות וגם אלי טביב סיפק ספרינט כמו אצן אמיתי. כל נסיעה של אוהד אדום לטדי, יודעים "השרופים" - אומרת חזרה הביתה בשעות הקטנות של הלילה. תמיד הקהל המקומי מתפנה קודם. הפעם זו הייתה הנסיעה הכי כיפית שיש. אוהדי הפועל לא פרצו למגרש אך לא היה אכפת להם לעזוב רק למחרת. רק המשטרה הרסה את החגיגה כשפיזרה את המסיבה בבלומפילד וקבעה "החגיגות ייערכו בפארק הירקון". 

זו הייתה אליפות הדמעות. הקפטן וואליד באדיר,  ששיחק בליגת האלופות באולד טראפורד והישג אינספור תארים בכדורגל הישראלי – לא היה יכול לעצור את הדמעות. גוטמן הודה לאשתו שהתפללה בבית וטען "סגרתי מעגל עם בית"ר ירושלים" והוסיף: "ידעתי שאם הכדור יגיע לזהבי הוא יבקיע בזכות השקט הנפשי שלו. כל שאר השחקנים על המגרש היו בועטים לשמיים". ורמוט נותר שרוע על הדשא ומלמל: "אני רוצה להגיד תודה לבני יהודה, הם גברים אמיתיים". אניימה רקד בתחתונים.

הבדיחה של הקהל האדום היא "דאבל כל עשר שנים". הפעם זה לא יקרה והמסורת מ-2000 ו-2010 נקטעה. אבל לפחות יש זיכרון מתוק מהעבר להתרפק עליו. גם אם כמעט כל כוכבי הדאבל התפזרו לשדות זרים. זהבי מירר לקהל האדום את החיים והפך למלך בצהוב-שחור, אבל הוא גם אחראי לאחד הרגעים הכי יפים של הקהל האדום.

ורמוט לא יכול לעצור את הדמעות (אדי ישראל)


ערן זהבי. שער האליפות ( אדי ישראל)

מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ