ל"פגרת הקורונה" שהשביתה כמעט את כל הליגות באירופה ובישראל יש המון צדדים שליליים, אבל במקביל היא העניקה לחלק גדול מהשחקנים והמאמנים את המתנה הכי גדולה שהם היו יכולים לבקש – את ההזדמנות להתחיל מחדש. הפלייאוף העליון והתחתון הוא לרוב סוג של גארבג' טיים אחד ארוך, מכיוון שהאלופה ידועה מראש וגם בתחתית בדרך כלל אין הפתעות ובשל כך, ברוב המקרים, בעלי הקבוצות מחליטים לבצע מהפכה ועל הדרך גם עושים חילוף גם בקווים.
אז רגע לפני שליגת העל יוצאת לדרך מחדש עם שלושת משחקי הפלייאוף העליון (שידורים ישירים בחבילת הערוצים של ספורט1), זה הזמן להיזכר בשחקנים שפתחו את העונה עם ציפיות גדולות, אכזבו בענק ואולי דווקא עכשיו, בחסות אותה פגרה כפויה וארוכה, ינצלו את ההזדמנות כדי לתקן את הרושם השלילי שיצרו בעונה הסדירה.
כמעט נכנסו: ג'ימי מרין (ברח מנבחרת קוסטה ריקה כדי לשבת בספסל של אשדוד), רומן גולובארט (מסתבר שגם בלמים ספרדיים נכשלים בליגת העל), סינטיהו סלליך (לא חזר אותו דבר מהפציעה), גיא מלמד (מאכזב כמו שאר השחקנים בנתניה) וירדן שועה (על המגרש הוא נהדר, אך בשאר הזמן נעדר).
נהדר ונעדר מהמגרש. ירדן שועה (מאור אלקסלסי)
10. פאטוס בצ'יראי
אפשר לומר ובצדק, שבצ'יראי לא צריך להיות כאן. העונה הוא מוביל את טבלת כובשי השערים של נתניה עם שבעה ובטח שבליגה שלנו מדובר במספרים לא רעים בכלל, אך במקרה של המונטנגרי יש הרבה מעבר. החלוץ, שסיים שני לדור מיכה בתואר שחקן העונה שעברה של ליגת העל, נראה כבד יותר, לא מחובר ובעיקר לא מחויב כמו בעבר. אולי הבעיה בכלל לא הייתה אצלו, אלא בנו שציפינו כנראה קצת יותר מדי מהשחקן שכבש שני שערים בלבד עונה לפני שהגיע לעיר היהלומים.
9. דיוגו ורדסקה
מאז שמשה חוגג רכש את בית"ר ירושלים בשלהי 2018, חתמו בבירה ארבעה זרים שלא שיחקו קודם לכן בכדורגל הישראלי – ארון אולנארה, אנתוני אנאן ומיחאי וודוץ, שלא הוסיפו כבוד לצהובים שחורים ואליהם הצטרף גם דיוגו ורדסקה. הפורטוגלי כמובן עדיף משמעותית על שלושת הראשונים, אבל הציפיות ממנו היו גבוהות הרבה יותר. לצד משחקים לא רעים בכלל, סיפק הופעות איומות שעלו לבית"ר בלא מעט נקודות ובעיקר ייזכר בגלל שני הרגעים שהיה מעדיף לשכוח – הפנדל נגד הפועל תל אביב (שעזר לה להגיע לפלייאוף העליון) והאדום המעט ביזארי נגד הפועל באר שבע. למזלו בנפגש נגד האדומים מבירת הנגב קבוצתו לקחה את מלוא שלוש הנקודות, אבל אם משה חוגג ירצה להניף צלחת בשנים הבאות, הוא יצטרך להביא שחקן איכותי יותר בחלק האחורי.
ורדסקה. הציפיות היו גבוהות הרבה יותר (אריאל שלום)
8. יוג'ין אנסה
החלוץ הגנאי הגיע לליגת העל ולהפועל רעננה מבית"ר תל אביב/רמלה (כיום בית"ר תל אביב/בת ים) בינואר 2019 והפך לגנבת החורף בכדורגל הישראלי עם חמישה שערים ושני בישולים ב-11 הופעות, ובכך עזר לקבוצה של מנחם קורצקי לשרוד עוד עונה בליגת העל. מאז קורצקי כבר לא בקבוצה וברעננה מינו לאחרונה את מאמנם הרביעי, אבל תחת כולם אנסה התקשה לשחזר את המספרים משנה שעברה ובעונה הסדירה הבקיע שלושה שערים בלבד. לעומת יתר השחקנים ברשימה, ייתכן שלקבוצה שלו יש חלק לא קטן בכך ואם רעננה תרד לבסוף לליגה השנייה, מגיעה לאנסה הזדמנות בקבוצה גדולה יותר.
7. מוחמד גאדיר
כמה שחקנים ישראלים בליגת העל הצליחו לכבוש מעל 15 שערים בעונה אחת, בשש השנים האחרונות? לא יותר מדי. לצמד שחקני גוואנגז'ו RF ערן זהבי ודיא סבע מצטרפים ניקיטה רוקאביצה (שלא נחשב לזר) ומוחמד גאדיר, שהבקיע בעונת 2014/15 16 שערים בבני סכנין. מאז ניסה את מזלו פעם נוספת בבלגיה, הפך לשחקן ספסל בהפועל באר שבע, חזר לסכנין וירד איתה ליגה והעונה קיבל הזדמנות של ממש אצל מחזיקת הגביע בני יהודה. באירופה זה התחיל לא רע עם שער ובישול ב-2:2 מול נפטצ'י בבאקו, אבל בליגה כבש שני שערים בלבד ב-19 הופעות. מאכזב לראות שדווקא בעונה שאייל גולסה שעלה איתו לבוגרים של מכבי חיפה לפני למעלה מעשור פורח מחדש, גאדיר רק הולך אחורה.
רועי קהת. עוד עונה מאכזבת בליגת העל (מאור אלקסלסי)
6. רועי קהת
לא מעט גורמים קישרו את חוסר ההצלחה של רועי קהת בשנים האחרונות בשל בחירתו לחתום במכבי חיפה וטענו שאם היה מגיע למכבי תל אביב, או אפילו להפועל באר שבע, היה נמצא במקום הרבה יותר טוב. העונה הוא סוף סוף שוחרר ממכבי חיפה היישר לחממה של סלובודאן דראפיץ' ושי ברדה במכבי נתניה, אך לצערם של אוהדי נתניה, הם קיבלו אותו שחקן שלא הצליח בחיפה – אמנם אהוב על השחקנים, רץ יותר מכולם ואין אחד שלא יעיד על האופי המיוחד שלו, אבל הוא עדיין לא מצליח לתרגם זאת על המגרש. שלושה שערים ושני בישולים יש לקהת העונה, מספרים טובים יותר מבכל העונות בירוק, אבל נראה שהגיע לקצה גבול היכולות שלו וחזרה לנבחרת ישראל ולמועדון גדול בארץ נראית כיום בגדר חלום.
5. ניק בלקמן
כדי להגיע לכל הפחות לשלב הבתים של הליגה האירופית, ולדימיר איביץ' הבין שמכבי תל אביב חייבת חלוץ בכיר. אדריאן דלמאו מאוטרכט סומן כאופציה הבכירה וכמוהו היו עוד אחרים וכאשר ניק בלקמן הוחתם בחזרה אחרי שנה בחיחון, היה ברור לכולם שחלוץ נבחרת ברבדוס המחזיק גם באזרחות ישראלית היה ההתפשרות של ההתפשרות של ההתפשרות. אבל בכל זאת, בעונה עם ג'ורדי קרויף בלקמן הוכיח את עצמו בביצה המקומית עם עשרה שערי ליגה ועוד חמישה בישולים. השנה החלוץ נראה כמו צל של עצמו ויש לו חלק גדול מפתיחת העונה המגומגמת של הצהובים. הכל השתנה כאשר איביץ' איבד את הסבלנות וגירש אותו ליציע. מאז המוליכה לא עוצרת.
4. דז'יוגאס ברטקוס
כנראה השוער החלש ביותר ששיחק העונה בליגת העל. דווקא בעונה שעברה היה השחקן היציב ביותר בקריית שמונה ואפילו כבש גול דרמטי נגד מכבי חיפה, אך העונה שמר על שער נקי ארבע פעמים בלבד, עשה טעויות שלא מתאימות לרמה של ליגת העל ואיבד את מקומו בסגל של נבחרת ליטא ובהמשך גם בהרכב של קריית שמונה. ב-16 בפברואר קיבלנו מחזה נדיר שלא ברור מתי נזכה לראותו פעם נוספת, כאשר במפגש של קריית שמונה נגד מכבי תל אביב שני השוערים הזרים בכל קבוצה ישבו על הספסל.
3. מאור בוזגלו
תארו לכם איך הייתה נראית העונה של מאור בוזגלו אם היה מסכים להצעתה של מכבי חיפה והיה חוזר לקדנציה שלישית בירוק. כנראה שגם במקרה זה, היה נותר על הספסל, אבל עם האיכות של החבורה של מרקו בלבול בחלק הקדמי, בוזגלו היה יכול להפוך לשבור שוויון בסגל. סוג של ג'וקר שדרך פעולה חכמה או מצב נייח לא צפוי היה יכול להכריע את המשחק. בהפועל תל אביב המצב מעט שונה. מגיעות לניר קלינגר כל המחמאות על השינוי שעשה במתחם חודורוב, אבל כל גול עדיין נחשב לנס והקשר בן ה-32 מתקשה להראות את יכולותיו בסגנון המשחק המבוקר של האדומים. אולי יצליח לבוא לידי ביטוי בגביע.
מאור בוזגלו בפוזה מוכרת. לא מפסיק להיפצע (דני מרון)
2. אלמוג כהן
כולנו הזלנו דמעה יחד עם אלמוג כהן במהלך הראיון המרגש בשדה התעופה לפני החתימה במכבי נתניה. "אלמוג ויתר על לא מעט כסף", אמרו מקורבים של השחקן שדחה את ההצעה מהפועל באר שבע כדי לחזור לקבוצה בה החל את קריירת הבוגרים שלו. בתחילת העונה עוד זומן לסגל נבחרת של אנדי הרצוג ועדיין נחשב לאחד הקשרים הבכירים בארץ, אבל עם הזמן הזכיר את התקופה הלא מחמיאה בהפועל תל אביב. היה לחוץ ועצבני וארבעת האדומים שקיבל העונה חיסלו סופית את סיכוייה של נתניה להעפיל העונה לפלייאוף העליון. אלמוג כהן הוא שחקן הרכש המאכזב ביותר שהגיע העונה לישראל והוא בעיקר מסמל את הכישלון העצום של מכבי נתניה.
אלמוג כהן. עונה שירצה לשכוח (אריאל שלום)
1. דור מיכה
"קללת שחקן העונה" רובצת על ליגת העל מאז האליפות הראשונה של הפועל באר שבע בעידן ברק בכר. אליניב ברדה שכבש בעונת 2015/16 16 שערים, כבש לאחר מכן שלושה בלבד, מיגל ויטור שהרשים את כולנו באליפות השנייה, שנה לאחר מכן סיים את העונה בשלב מוקדם מהצפוי וחנן ממן שהדהים בפלייאוף העליון כאשר הגיע לבירת הנגב, יובש לאחר מכן על הספסל ונמכר לבית"ר ירושלים, אבל נראה היה שהירידה התלולה הייתה קשורה לשחקני באר שבע בלבג – עד שגם דור מיכה הצטרף לרשימה הלא מכובדת.
המעידה החדה נראתה לעין עוד במשחקים נגד קלוז' ולמרות שכבש שני שערים בשלושת המשחקים הראשונים בליגה, הטבח המצטיין של הכדורגל הישראלי פשוט הפסיק לבשל. רק כדי לסבר את האוזן, כדאי לתת את כמות הבישולים של מיכה בשבע העונות האחרונות בליגה הישראלית – 9, 12, 9, 12, 5, 12. בעונה הנוכחית רשם בישול אחד לאילון אלמוג, וגם הוא היה עמוק בתוך תוספת הזמן ב-0:3 על הפועל תל אביב. מיכה, שכבר איבד את מקומו בהרכב, יקווה להשתלב במהרה ב-11 של איביץ' לנסות לתקן את החלק הראשון והמאכזב של העונה. אחרת, גם אם יסיים את העונה עם אליפות, זה תהיה שנה שיעדיף לשכוח.
מה דעתך על הכתבה?