תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

הצער והחארטה: בין אינספור הטעויות אתמול, אחת היתה קריטית מכולן

אוסטריה - ישראל 1:3
הרצוג שגה בהרכב, בחילופים, בהכנה המנטלית והכי חשוב - הפעם הוא לא השאיר לנו טעם של עוד. בין הכנסתו של בן הרוש לחוסר היוזמה של כולם מלבד זהבי, עמיקם טוען: שאלת עתידו של האוסטרי תלויה במשחק נגד לטביה
באמת שאין לי בעיה עם החילוף של טאלב טוואטחה, אחד מהפחות גרועים בשחקני הנבחרת אמש בווינה. טוואטחה שיחק ב-2019 שני משחקים: בגביע הבולגרי בשבוע שעבר ו-54 דקות אתמול. אין לו כושר משחק, ואם זה מה שהוא יכול, זה מה יש.

הבעיה היא שבמשחק בסלובניה גילה אנדי הרצוג מגן שמאלי מחליף נפלא, עאבד חאתם אל חמיד, ולמרות שהוא היה אתמול 90 דקות על המגרש ואף סיים את המשחק כמגן שמאלי, עדיין הכניס הרצוג למערכה את עומרי בן הרוש.

צריך לספור עד 10 כדי לא להימנע מלהעליב קשות את עומרי בן הרוש, בלמה של לוקרן המדורגת שני מקומות מהסוף בליגה השנייה בבלגיה, אבל בין אם הוא מגן או בין אם הוא בלם, עומרי בן הרוש הוא שחקן הגנה המתנשא לגובה של 1.85 מ'. תכונה בסיסית ראשונה לשחקן הגנה היא יכולת נגיחה, כניסה לקרבות אוויר, אלא שבן הרוש נוגח רק כשאין אף אחד בסביבתו. מאז השקיף בעניין, באביב 2015, על שרן ייני ואיתן טיבי מנסים ליירט את גארת' בייל וארון ראמזי בהתקפה האחרונה של המחצית הראשונה בין ישראל לווילס בסמי עופר, מהלך שגם נגמר בשער, בן הרוש נמנע מלהכניס את ראשו למשחק ההגנה של ישראל. דקה וחצי הוא היה על המגרש, והמשחק הזה הסתיים עבור הנבחרת, כי בן הרוש לא קפץ. מה אנדי הרצוג מוצא בבן הרוש? כנראה מה שהוא לא מוצא מחוץ לגבולות הטוואטחה: שחקן כנף שמאלי מהיר, עירני, שתוקף את הכדור, כל מה שבן הרוש לא.


טוואטחה. לא בכושר משחק (אודי ציטיאט, וינה)
טוואטחה. לא בכושר משחק (אודי ציטיאט, וינה)


והרצוג לא שגה רק בבן הרוש אתמול. הוא שגה בהרכב, בחילופים, בהכנה המנטלית, הוא שגה כמעט בהכל. והמכה הכי גדולה שלו: בניגוד למשחקים הקודמים, הוא גם לא השאיר לנו טעם של עוד.

מכיוון שלקודמיו בתפקיד היה מנהג משונה לקנח את המשחקים המתסכלים במשחק מביך, הרי שדווקא שאלת המשך דרכו של הרצוג לקמפיין נוסף תהיה תלוית תוצאה: אם ישראל תתעקש להעניק ללטביה נקודות ראשונות ביום שלישי בבאר שבע, יש תחושה שהרצוג יוותר כבר לבד על המשך דרכו בישראל.

ישראל R&F
בלי לתאם ביניהם, היו אתמול לא מעט אוהדי ישראל שכתבו ברשתות החברתיות את המשפט הבא: "אם היו עוד 10 זהבי". היו. ב-1999. אם היה להם גם את זהבי, יכול להיות שגיבנת ההגעה לטורניר הגדול היתה יורדת מכולם.

זהבי. היחיד שמנסה (אודי ציטיאט, וינה)
זהבי. היחיד שמנסה (אודי ציטיאט, וינה)

זו לא היכולת של זהבי, שחקן שבועט מהמקום כדורים כל כל מדויקים, שאין שוער בעולם שיכול לעצור אותם. זו המנטליות שלו. זהבי היום בכדורגל הישראלי הוא שושנה בין החוחים: שחקן רעב, מאמין, חותר למגע, מנסה לתקוף, מחפש בכל רגע נתון מהלך התקפי מנצח. לא תמיד הוא מסוגל להבקיע, הבעיה שהוא היחיד שמנסה.

זהבי דיבר אתמול אחרי המשחק על "פחד". הוא צודק. השחקנים מפחדים לנסות, או יותר נכון לקחת אחריות. מבחינתם יש מבוגר אחראי, והם מחכים שהוא יעשה את הפעולה. מנור סולומון משחק לרוחב, מואנס דאבור לא קיים, ניר ביטון משחק לאחור, אלי דסה לא מסוגל להצטרף להתקפה. רק נאתכו מנסה לשחק לעומק אבל הוא מאוד לא מדויק. הנבחרת נראתה אתמול בהרבה דקות אומללה עד מביכה. שחקנים שגו בפעולות פשוטות, וסיימו את המשחק עם הלשון בחוץ.

גם עם עשרת השערים של ערן זהבי נמצאת ישראל במקום החמישי בבית, פחות ממה שעשו קודמיו של הרצוג בשלב הזה של המוקדמות. בלי זהבי יש להניח שהיתה לישראל נקודה או שלוש, ולא שמונה. זו אחת הנבחרות החלשות של ישראל מאז ומעולם, עם השחקן הכי טוב שהיה לה בדור האחרון. דיסוננס מוחלט. ישראל R&F. Ridiculous and Frustrating.

טיבי. לקות מוחלטת (HERBERT NEUBAUER / Contributor)
טיבי. לקות מוחלטת (HERBERT NEUBAUER / Contributor)

ארגון ההגנה
עכשיו, אחרי שהתעוררנו מהחלום, נשקע שוב בהזיות: ליגת האומות במרץ. נגיד זאת כך: צריך להתבצע חריש עמוק - יותר מדי עמוק - כדי שהגנתית תצליח ישראל לעבור את משחק חצי הגמר (בחוץ) ללא ספיגת שלושה שערים לפחות. בשלושת משחקי החוץ האחרונים שלה ספגה ישראל 10 שערים. אם נוסיף לכך את סקוטלנד בליגת האומות, זה כבר 13 בארבעה משחקים מול קבוצות שוות או טובות ממנה, ויש עוד משחק חוץ עד לליגת האומות במקדוניה.

הלקות היא מוחלטת. איפה עומדים, איך זזים, מתי תוקפים את הכדור, מי לוקח את מי. תסתכלו על שחקן ההגנה הכי סביר שלנו אתמול - איתן טיבי - במהלך הגול השלישי, אותו אגב הוא כבש לשערו. המהלך מתחיל שטיבי עוצר, בהושטה אקראית של רגל לאחור, את הכדור. טיבי עוצר כדור כשהוא שולח רגל ארוכה, ולא באמצעות גופו או ראשו. אם טיבי היה מהיר, הוא לא רק שהיה מגיע לכדור וחוסם אותו, הוא היה בבונדסליגה. בישראל, אם אתה שחקן הגנה מהיר, מן הסתם התחלת את הקריירה כשחקן התקפה, והוסבת לתפקיד הגנתי בלי יסודות הגנה, ואם אתה שחקן הגנה, אתה כבד, גמלוני וחסר טכניקה בהנעת כדור. עם כל האשמה שאנחנו מטילים על אנדי הרצוג בעקבות המשחק אמש, צריך לזכור מאיזה מבחר הוא צריך ללקט שחקני הגנה. אם לא תהיה חשיבה מעמיקה איך מגדלים שחקני הגנה - וגם הם ינבטו מתהליך כזה רק בעוד 15-20 שנה - הנבחרת צפויה לגרד בקרוב את תחתית החבית.

מי פה האחראי?
ועם כל הכבוד לחילוף של טוואטחה בבן הרוש, רוב מה שנכתב למעלה עונה לשם וילי רוטנשטיינר. הוא נמצא כאן כבר שנה פלוס. חוץ מזה שנדמה לפעמים שהוא יו"ר ההתאחדות בהיעדר אחר כזה, קשה לראות את נבחרות ישראל - רובן - אפילו משתפרות תחת נבצרותו הנוכחת.
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ