תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

דריבל מייקרס: הכדרורים לא מקדמים את בית"ר ירושלים

מיכאל אוחנה | דני מרון
לקבוצה שבנו אוחנה, בניון ולוי יש עוצמות לפרק את כל מה שזז, אבל אותה יכולת אישית גבוהה היא שגם מוציאה את העוקץ ומבזבזת התקפות. עמיקם על הבעיה בבירה, החכמה של אזולאי והליגה אליה שייכת הפועל תל אביב
המקלדת מתה שנוציא מקצות האצבעות את המשפט הכל כך מחייב: "בית"ר ירושלים מועמדת לאליפות", אבל צריך לעצור אותה בכל פעם מחדש. זה מוקדם מדי. לא רק בגלל שמדובר בבית"ר שב-20 השנים האחרונות רצה לאליפות רק כשהיה לה את התקציב הכי גדול, אלא בגלל שהקבוצה הזו עמוסה בבעיות ככל שהיא עמוסה בכישרונות.

שיהיה ברור: לא היה ספק מי תנצח את המשחק אמש במושבה. הפער בין בית"ר ירושלים להפועל ת"א הוא דרמטי, ועדיין הפועל הייתה יכולה לצאת מהמשחק הזה עם נקודה יוקרתית. כי בית"ר מתקשה עדיין לקחת את העוצמות שיש לה ולפרק את מה שזז מולה. וככל שתרד ההתלהבות הראשונית, יכול להיות שגם לא נזכה לראות את זה. העובדה שרוני לוי ביצע חילופים בזמן הפציעות כדי להרוג את הזמן מלמדת כי גם הוא יודע שעדיף בשלב הזה לקחת את התוצאות ולבנות בטחון, מאשר לעשות שואו טיים.

מלבד לוי נמצאים בבית"ר ירושלים בתפקידי מפתח גם יוסי בניון ואלי אוחנה. שניהם היו שחקנים חובבי דריבל שחזרו לארץ אחרי קריירה באירופה, אחרים לגמרי מאלה שיצאו. פחות דריבל ויותר יכולת משחק בנגיעה במקומות המסוכנים. בבית"ר היום יש כמות בלתי מבוטלת של דריבליסטים, החל מעלי מוחמד שנמצא בכלל בתפקיד אחורי בקישור ועד מיכאל אוחנה, שהוא הדריבליסט הכי משמעותי שמציבה בית"ר בהרכב.



עלי מוחמד. דריבליסט על תקן הקשר האחורי (דני מרון)

הבעיה בדריבלים היא בשימוש המוגזם בהם, בוודאי באנרגיה שמוצאת עליהם. ככל שעושים יותר דריבלים יש פחות תנועה, וההתקפות ארוכות מדי ומאפשרות ליריב להתארגן. אם לא לוקחים את הדריבל ומשתמשים בו נכון, ההתקפות מבוזבזות והמצבים לא ממש איכותיים. זה לא היה משחק גדול של אריק ינקו ועדיין הוא ספג רק שער אחד. למה? כי בית"ר לא הגיעה למצבים איכותיים למרות יתרון מספרי בהתקפה, למרות שטחים שבהם נעה עם הכדור, למרות יכולת אישית גבוהה.

זו נקודה שלוי יהיה חייב לפתור. בדריבל משתמשים כדי לצאת מפלונטר, כדי לעשות פעולה אחרונה, לא כדרך חיים. אם אין דאבל פאס, אם אין מסירות בנגיעה, אז אין שום יתרון בדריבל. הגול של בית"ר נבנה במינימום נגיעות. וכמה שהוא היה יפה, הוא היה פשוט. זו הדרך.

ובנקודה הזו חייבים לציין אי של תבונה בהתקפת בית"ר: שלומי אזולאי. הוא אולי השחקן הכי איטי בחלק ההתקפי ובוודאי נטול יכולות הכדרור, אבל הוא רואה משחק יותר טוב מהיתר, הוא יודע לפנות שטחים, והוא יודע לשחק קבוצתי. 30 הדקות האחרונות, בלעדיו, היו הדקות שבהן הפועל נראתה כמי שמסוגלת לחזור למשחק ולבלבל את אוהדיה.

לא ברור אם אזולאי סובל מעומס, או פציעה, אבל בית"ר תקום ותיפול על החוכמה שלו. המסירה שלו לגרצ'קין, בשער שכבשה בית"ר, הייתה הרבה יותר משמעותית מהדריבל של אוחנה שהביא לו את הכדור.


בית"ר יכולה לקום וליפול על החכמה שלו. אזולאי (דני מרון)

על הפועל ת"א אפשר לומר ששלושה הפסדים משלושה משחקים עד כה מספרים סיפור אחר מכפי שהקבוצה באמת נראית. היא לא בליגה של הגדולות, אבל היא לגמרי טובה מהקטנות. אין לה מחץ, אין סנכרון בין רצון לכישרון, מה גם שבוזגלו דורך לקלאודמיר על הבלטה של הבעיטות החופשיות, יתרון שמאמן היה מנצל בהיררכיה נכונה יותר וחלוקת שטחי בעיטה.

הפועל צריכה לזכור שבעונה הקודמת היא פתחה מצוין בגביע הטוטו ונקלעה לקרבות הישרדות, אולי המזל ישתנה לה העונה. כרגע היא נראית כמו הקבוצה האחרונה שיכולה להשיג מקום בפלייאוף העליון (אחרי מכבי ת"א, ב"ש, בית"ר, נתניה ומכבי חיפה, אלא אם כן יוסי אבוקסיס שוב יטרוף פה את הקלפים). הפועל צריכה הרבה סבלנות: ההרים גבוהים יותר בדרך חזרה.


לא בליגה של הגדולות, אבל יכולה להשתחל לפלייאוף העליון (דני מרון)
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ