"לא אשכח את הפנים של שחקני מכבי חיפה, הם ידעו שיפסידו"

איציק זוהר מככב בימים אלו לא מעט במדורי הרכילות, אבל החל מסוף שנות השמונים ועד תחילת שנות האלפיים, הוא היה אחד מכוכבי הכדורגל הגדולים בארץ ולשיאו הגיע כאשר בעונת 1997/98 עבר לקריסטל פאלאס האנגלית אחרי אליפויות וגביעים עם מכבי תל אביב וצלחת גם עם בית"ר ירושלים.

בתכנית "סערה בממלכה" עם לירן שכנר שמשודרת בחבילת הערוצים של ספורט1, התארח השבוע זוהר. לפניכם שני קטעים קצרים מתוך הריאיון, אותו תוכלו לראות במלואו בימים הקרובים בערוצי ספורט1.

זוהר סיפר על המפגש הראשון שלו עם אורי מלמיליאן: "הייתי ילד מאוד בעייתי ואבא שלי אמר לי שאם אהיה ילד טוב ואצליח במבחנים, אורי מלמיליאן יבוא להגיד לי שלום. שאלתי אותו 'באמת?' והוא ענה שכן. השגתי את הציונים ויום אחד אבא שלי קורא לי מהסוכה – לא אשכח את זה – ואני רואה מרחוק דמות, גוויה לבנה כמו סיד עם בגד ים טנגה בצבעים, עומד רגל על החסקה ואני מתקרב, מתקרב ומתקרב וזה אורי מלמליאן. הייתי ילד בן 10 והוא אומר לי 'מה קורה גבר?' ואני לא עונה ומסתכל עליו. הוא שואל 'אתה אוהב כדורגל?' ואני לא עונה, לא יכול לענות. הוא שאל אם עשיתי ציונים טובים ועניתי לו' כן, כן', שאל אם אני אוהב אוהב כדורגל ועניתי לו שכן. שמונה שנים אחר כך ישנו באותו חדר במכבי".

זוהר גם סיפר על אותו משחק בלתי נשכח בקרית אליעזר מעונת הדאבל עם מכבי תל אביב ב-1995/96: "מכבי חיפה זו בעצם נבחרת ישראל, ובמכבי אני ואבי נמני. הם היו עם רביבו, ברקוביץ', האווירון, קנדאורוב, חזן, חרזי, בנאדו – לך תיקח מהם אליפות, עם כל הכבוד למכבי חיפה של היום. הגענו לקרית אליעזר והאווירה אמאל'ה ואבאל'ה למשחק שאם מכבי חיפה לא מפסידה לנו היא לוקחת אליפות, והיא לא הפסידה עד אז. במחצית 1:0 ואנחנו נכנסים כולנו עצבניים. דרור קשטן נכנס חצי דקה אחרי ואף אחד לא דיבר, כולם עם הראש למטה כי אנחנו יודעים שהלכה האליפות, כל מה שעשינו ובנינו הלך. הוא אמר לנו 'שבו, תירגעו, קחו אוויר'. איך שהוא גמר להגיד את זה הסתכלתי ואמרתי להם 'בואו נצא'. קמו כולם, יצאנו אחרי 2-3 דקות חזרה, נעמדנו כמו חיילים וחיכינו שהשופט ירוק. לא אשכח את הפנים של שחקני מכבי חיפה, הם הסתכלו עלינו וידעו שהם הולכים להפסיד. נגמר 1:3".