ראובן עובד בריאיון נדיר: "אני מכור להימורים, לנשים ולסמים. מכור". צפו

ראובן עובד, שנחשב בעיני רבים לאחד השחקנים הכי מוכשרים שצמחו בישראל, התארח לריאיון נדיר בבית הפודקאסטים של "אול אין", שם הוא נפגש עם מגן העבר עומרי קנדה לשיחה מרגשת.

צפו בשיחה המלאה

עובד סיפר בכנות: "אני מכור. מכור להימורים, מכור לנשים ומכור לסמים. מכור. הייתי, לא הייתי, אני מכור. בטבע שלי, אני מכור. שכל אחד ייקח את זה לאיזה מקום שהוא רוצה, אני לא חייב לאף אחד שום דבר. לכל אחד יש את הבעיות שלו. אבל לפעמים אני אומר תודה לבורא שנתן לי את זה ולא נתן לי דברים אחרים. אתה מבין? אז בסדר, אני צריך לדעת גם להתמודד.

"תראה… זה שריר, הימורים וסמים זה שריר. אתה יודע מה הטיפולים? ללכת לשיחות, ללכת כל יום לקבוצות. אם אתה לא תעשה את זה, אם אין לך סדר יום מ-8:00 עד 16:00, אני משעמם לי החיים האלה, השגרה הזאת – משעמם לי אחי. אומר לך את האמת – משעמם לי. אני אוהב הרפתקאות".

עובד התייחס למאמנים שהוא עבר תחתם במהלך הקריירה, ואמר: "אלי גוטמן מאמן קטלני, בן ז**ה, מאמן טקטי, אבל יחסי האנוש שלו… יחסי אנוש לא טובים. ניצן שירזי היה משהו מיוחד.

"ההידרדרות שלי התחילה מאז שניצן נפטר. הוא היה ערב על חשבון הבנק שלי, אתה יודע? הוא אמר לי: 'קח 20 אלף בחשבון ותתמודד עם 20. אני שם לך 20 בצד ויש לך 20 לבזבז'. עוד לא עברו שבועיים, והייתי אומר לו: 'תביא את ה-20'. הוא היה תופס את הראש, הוא כבר התייאש ממני, הבין שאני חולה, שאני מהמר.

"הייתי אומר לו: 'אני רוצה לנסוע לקזינו בטאבה'. אתה יודע כמה פעמים נסעתי לקזינו בטאבה? הוא היה מסכים ואומר: 'סע, אבל תיתן לי 100 אחוז כשאתה חוזר'. נתתי, אבל אתה לא יכול להמר ולשחק, זה לא עובד ביחד – אי אפשר. אתה יכול להפסיד 100 אלף ולבוא לאימון? אתה לא יכול. זה אנשים בעייתיים. אם לא תביא את הכסף בזמן -בום טראח. עוד כשהייתי בנבחרת הנוער הייתי מהמר. זה מולד".

כידוע, עובד בן ה-41, שבשנים האחרונות נעצר מספר פעמים ותועד כשהוא מקבץ נדבות ברחוב, נלחם בהתמכרות לסמים ולהימורים וחשף לא אחת את ניסיונותיו להיגמל ולחזור לדרך הישר.

בריאיון שהעניק בעבר לאולפן שישי, עובד סיפר כיצד הגיע למצב בו הוא נמצא: "זה התחיל בגיל 22 או 23. הייתי בחברה כזאת, של מהמרים, של בליינים, של בחורות. זו הייתה החברה שלי. זה היה בחורות, הימורים ואחרי זה כבר נהפך לכדורגל. זה כבר נהפך לאופציה שלישית. זה כבר לא עניין אותי. הייתי מהמר ברולטות, גם בחוץ לארץ. גם על כדורגל. כשאתה מפסיד מאה אלף שקל בלילה, אז אין לך כוח לקום בבוקר להתאמן ואתה רב עם כל העולם, ויש לך מצבי רוח. גם כשאתה משחק כדורגל, הסכומים שאתה מרוויח זה כבר לא אותם סכומים שהיית מרוויח. ואתה אומר מה, בשביל 7 או 8 אלף שקל אני אלך להתאמן? כשהיית מרוויח הרבה יותר.

 "הגעתי לזה מכל החובות. זה שרשרת – אתה חייב כספים, אתה חייב בנקים, אתה מקבל זפטות מכל כיוון וסמים, אתה בורח איתם מהמציאות. זו בריחה. מי הציע לי בפעם הראשונה? הייתי עם בחורה. הנפילה שלי הייתה עם בחורה. הרחנו ביחד. המחלה פתאום מתחילה לנהל אותך, כן, אתה מתנתק מהמציאות. במקום שאני נמצא בו יש לי חובות וכל כך הרבה דברים על הראש, אתה אומר 'עזוב אותי', וכשאתה נוגע בסם אתה שוכח איפה אתה נמצא, זה פשוט מאוד. חברים היו מביאים לי כסף. הייתי מערבב את כל העולם. הם לא הבינו, הייתי מספר להם סיפור. מספר להם כל מיני חרטות.

"הסתובבתי בתחנה המרכזית בשביל לשרת את המחלה שלי. אני לוקח את מה שאני רוצה לקחת בשביל לברוח מהמציאות, כן. לא טוב לי. היה לי טוב? לא היה לי טוב. סבלתי. זה המקום הכי נגיש שאפשר. זה חדש? בחיים לא ישנתי שם. יש לי בית, למה שאני אשן ברחוב? אבל כן הייתי יוצא לשלושה ימים, יומיים, מבלה. אף אחד לא היה מעניין אותי. מטייל, הולך, מסתובב. הייתי הרבה בברים. אי אפשר היה לעצור אותי באותו רגע. הייתי צריך לקבל מכות באותו רגע, ואז הייתי מתאפס אולי".