בנו של אייל ברקוביץ': "לאבא שלי היו רגעים בודדים שהוא היה שמח"

ליאור ברקוביץ' חשף בפודקאסט "המאמי הלאומית" את המציאות הקשה מאחורי הזוהר: "לא שמחתי בכלל בקריירה שלי". לצד יואב גביזון, הוא סיפר על הסבל בעולם הכדורגל והודה שהרגע המאושר ביותר היה דווקא יום פרישתו מהמשחק

(גודל טקסט)

עולם הכדורגל תמיד נראה נוצץ מבחוץ, ולהיות כדורגלן זו משאת נפשם של לא מעט ילדים שחולמים להיות מסי או רונאלדו הבא ביום מן הימים, אך מן הסתם לכדורגלן כמו בכל מקצוע יש עליות וירידות, רגעים שמחים ורגעים מדכאים לאורך הקריירה.

צפו בקטע המלא

"אנשים לא יודעים כמה סובלים בעולם הכדורגל, יש איזושהיא סטיגמה שמצטיירת כלפי חוץ שאנשים נהנים ובאים לאימון 'איזה כיף אני כדורגלן אני קם בבוקר אני עושה מה שאני אוהב'" סיפר יואב גביזון על המציאות המרה בפודקאסט "המאמי הלאומית" מבית הפודיום בהגשתו יחד עם ליאור ברקוביץ'. "בשנה שעברה בנס ציונה (שם שיחקו גביזון וברקוביץ) שחקנים פשוט סבלו זה היה נורא", ציין גביזון.

מבחינת ברקוביץ' ג'וניור התשובה ברורה: "אבא שלי שיחק עשר שנים בפרמיירליג והיו לו רגעים בודדים שהוא שמח, אפשר לאמוד אותם לדעתי בין שמונה אחוזים לעשרה אחוזים בכל הקריירה שם, יש לך המון רגעים של בדידות". בנוגע לקריירה שלו, ברקוביץ' ג'וניור הרבה יותר נחרץ: "אני לא שמחתי בכלל בקריירה שלי – אפס אחוז. גם שהפועל פתח תקוה עלתה לליגת העל וכבשתי שם גול – אחרי זה העיפו אותי. האמת שהכי שמחתי ביום שאחרי,(הפרישה). רציתי לפרוש כבר בגיל 24, אבל החזקתי עוד שנה וחצי – שנתיים בכוח".

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי