יובל נעים עלה לשידור אתמול (חמישי) בתוכנית הספורט של רדיו 103FM והתייחס להפסקת הקריירה שלו כמאמן קבוצות, בעקבות התקופה הקשה שעבר – הן מבחינה מקצועית והן בעקבות הטרגדיה האישית שחווה עם אובדן אחייניתו, מאי נעים ז"ל, שנרצחה במסיבת הנובה.
"בשנה האחרונה שאימנתי לא נהניתי", אמר נעים. "היום לאמן קבוצת כדורגל בישראל זה טירוף. אני תמיד אומר שמינוי של מאמן כדורגל הוא לא לשנה, אלא לשלושה חודשים. לקחתי את הדברים בצורה מאוד קשה, זה השפיע לי על הבריאות ועל החיים, והחלטתי לקחת פסק זמן מאימון".
נעים סיפר כי בתפקידו החדש בהתאחדות לכדורגל ישתלב בשני תחומים עיקריים – סקאוטינג והדרכת מאמנים: "אני אצפה במשחקים ואמליץ על שחקנים שיכולים להתקדם, מהילדים ועד הנוער. בנוסף, אגיע לאגודות, אקח את המאמנים וקבוצה אחת, ואעביר אימון לדוגמה – כך ננסה לגעת בכמה שיותר שחקנים. המטרה היא לראות כמה שיותר משחקים, וזה משהו שאני אוהב ומגיע אליו עם תשוקה".
על ההבדל בין תפקיד המאמן לתפקידו הנוכחי אמר: "להיות מאמן בישראל זה שוחק, ובאמת אחרי מה שקרה למשפחה שלנו, החלטתי בגיל 58 שאני רוצה להסתכל בפרופורציות על דברים, כי פעם לא הייתי עושה את זה. דוגמה לכך – אם הייתי מפסיד את המשחק בשישי, לא הייתי עושה קידוש, הייתי נכנס למיטה וקם ביום ראשון, זה לא נורמלי. אני אומר את האמת, אני לא יודע לקחת דברים בפרופורציה.
"ראיתי שאני לא יכול להפריד בין הקטע המקצועי לבית, אם ביום שישי בארוחת הערב יד אחת אוחזת במזלג והשנייה על החזה – יש פה בעיה. התפקיד עכשיו הרבה יותר רגוע, זה תפקיד שחיכיתי לו".
נעים הודה לשינו זוארץ, פרדי דוד, משה סיני ובוני גינצבורג "שהתאחדו למען המטרה שארגיש טוב עם מה שאני עושה", והוסיף כי כיום בנבחרות מקבלים החלטות בצוות, ולא באופן אישי כפי שהיה בעבר: "יש שישה אנשים שמחליטים אם לזמן שחקן – אני לא מחליט לבד".
מה דעתך על הכתבה?