אבל כבד בתקשורת הספורט. פרשן הכדורגל הבכיר אבי מלר הלך היום (שלישי) לעולמו בגיל 72. מלר היה אחד הקולות המזוהים ביותר עם שידורי הכדורגל בישראל, מהמצטרפים הראשונים לערוץ הספורט בתחילת שנות ה-90 ומאז ונחשב לאחד מאבות הכדורגל האנגלי בישראל.
רון קופמן נפרד ממלר בתוכניתו ב-103FM: "לפני שאנחנו מתפנים לחדשות, אני רוצה להודיע שכעת ממש בשעה האחרונה נודע על פטירתו של אבי מלר. אבי מלר היה מבכירי עיתונאי הספורט בישראל, היה חבר מערכת במעריב ובערוץ הספורט. הוא חלה במחלה ממארת בשנים האחרונות. יהיה זכרו ברוך. היה איש שכולו אהבה".
גם חברו הקרוב, אריה מליניאק, נפרד במילים כואבות. "ידידי כאח לי, אדם ועיתונאי רב זכויות – אבי מלר, הלך לעולמו. לבי נקרע מצער". " אין מילים", כתבה אושרת עיני, "רק עצב גדול גדול על לכתו של חברי אבי מלר. מיוחד, שונה ואהוב".
ערוץ הספורט, המקום בו עבד ועימו מזוהה, הוציא הודעה רשמית: "יום עצוב, מרכינים את ראשנו עם לכתו של חברנו האהוב אבי מלר מאיתנו. משפחת ערוץ הספורט מחבקת את המשפחה ואת כל אוהביו. המשפחה מבקשת לשמור על פרטיותה ברגעים קשים אלה. הודעה על פרטי ההלוויה ימסרו בהמשך".
שר התרבות והספורט שיתף: "קיבלתי בצער רב את הבשורה על פטירתו של אבי מלר, אחד מקולות הספורט המזוהים והאהובים בישראל. אבי ליווה דורות של אוהדים בשידוריו, בפרשנות חדה, בידע עצום ובאהבה אמיתית למשחק. באופן אישי, נהניתי במיוחד לשמוע אותו משדר את הליגה האנגלית – בקולו הייחודי, בהתלהבות ובבקיאות יוצאת הדופן. קולו וסגנונו הפכו אותו לדמות מיתולוגית בנוף התקשורת הישראלית. תרומתו לספורט הישראלי תישאר חקוקה בזיכרון הציבורי".
שרון דוידוביץ' כתב: "לא עבדתי עם אבי מלר, לא ישבתי איתו באולפנים, לא למדתי אצלו בשיעורים פרטיים וגם לא ניהלנו שיחות ארוכות על קפה. אבל אבי מלר גידל אותי – מבלי שידע. הוא השפיע עליי – באהבה שלו לכדורגל, באהבה שלו לשידור החי, באהבה שלו להומור ובידור וכמובן באהבה שלו למשחקי מילים – כמו שרק מעטים השפיעו עליי, בכלל בחיים. והוא גידל ככה דורות של אוהדי כדורגל. מבלי שידע. באהבה העצומה שהייתה לו לתת למשחק ולכל מה שמסביב, הוא עטף את כולנו בחיוך שלו מעל שלושים שנה. איבדנו היום מעריץ ענק של כדורגל ואדם מקסים וחייכן שיחסר לי באופן אישי מאוד. יהי זכרו ברוך".
חברו לערוץ עודד הלפרין ספד: "הכרתי שני אבי מלר. זה של העבודה – המקצוען, האהוב, בעל התשוקה, הקול שאי אפשר לפספס, עם החיוך הממזרי והסבלנות האינסופית. ואת סבא מלר, מהימים המשותפים בגן עם הילדים שלי – סבא שכל ילד היה רוצה. אבידה שאי אפשר להכיל".
יו"ר מנהלת הליגות ארז כלפון הצטרף גם כן: "הצטערתי לשמוע על מותו בטרם עת של שדר הכדורגל המיתולוגי אבי מלר. שפתו העשירה והציורית של אבי גרמה לרבים כל כך להתאהב בשידורי הכדורגל. זכינו לשמוע אותו משדר בהתלהבות רבה את שידורי הליגה האנגלית וליגת האלופות לצד משחקי הכדורגל בישראל. קולו ייחסר לכולנו, יהי זכרו ברוך".
חברו ממעריב, העיתונאי אביעד פוהורילס, הביע צער גדול גם הוא: "מלרק'ה, לא היה צריך למות בגילו, ובכלל באף גיל – כי לאבי מלר לא היה גיל והכדורגל השאיר אותו צעיר בנפש, בקול ובחדווה. זו המילה המתאימה שליוותה את מלר. מה שהוא עשה במקצוע שלו כעיתונאי ספורט, התלוותה לו חדווה. אנגליה היתה מכורתו, ווטפורד היתה אהבתו והצרעות העניקו לו מעט חדווה והרבה עוגמה. הג'נטלמן המושלם עזב. אוהב אותך".
מה דעתך על הכתבה?