אם היה צריך משחק אחד שיזקק את ההבדל התהומי בין מכבי חיפה המהוססת וחסרת הרעיונות של דייגו פלורס בתחילת העונה, לבין הקבוצה המתגבשת של ברק בכר – קיבלנו אותו אתמול (שבת) בטרנר. זהו היה ככל הנראה משחקה הטוב ביותר של מכבי חיפה העונה, ונכון, הוא לא הסתיים עם 3 הנקודות, אך הדבר המרשים ביותר שהראו חניכיו של בכר אמש היא לא רק התוצאה המעודדת מול מוליכת הטבלה, אלא הדרך, הביטחון, המחויבות והשקט הנפשי באצטדיון הקשה ביותר בליגה.
אם למישהו היו ספקות באשר לגישה של ברק בכר למשחק בטרנר, שאמור היה כביכול להיות שונה מההכנה שלו למשחקים מול מכבי בני ריינה, מ.ס. אשדוד או הפועל חיפה, הרי שאתמול הוא קיבל תשובה עם הכנה טקטית ומנטלית מושלמת שלו למשחק, בגישה שדוגלת בלחץ גבוה, לחטוף כדורים בשטח היריבה, הנעת כדור רגועה מאחור והסתכלות ישירה בלבן של העיניים לקבוצה הטובה בליגה כעת, ובמחצית הראשונה זה בדיוק מה שהוא ראה מהשחקנים שלו. זה פשוט בלתי נתפס עד כמה הקבוצה הזו שונה כעת בתכלית מזו שפתחה את העונה תחת המאמן הארגנטינאי, ועד כמה באו חדים לעונה הזאת ברק בכר ועוזרו גיא צרפתי. מכבי חיפה הנוכחית היא כנראה מכבי חיפה המאומנת ביותר שהייתה מאז עונת האליפות האחרונה (22-23), וברק בכר באופן אישי נמצא באחת מתקופות האימון הטובות ביותר שלו כשהוא חוזר לקבע את מעמדו כמאמן הטוב ביותר בליגה כעת לצד רן קוז'וך, לו גם כלים איכותיים יותר.
האיכות הירוקה בחלק הקדמי עדיין לא מספיק טובה על מנת להעניש את היריבות על בסיס קבוע, אך בחלק האחורי האיכות דווקא נוטפת, כשבדקות רבות של המשחק היה ניתן להבחין בקור הרוח של שחקני ההגנה של מכבי חיפה על ידי הנעת כדור שקטה ורגועה, שלא הייתה יכולה לקרות לולא השוער הטוב בליגה – גאורגי ירמקוב שלא רק שרשם תצוגת שוערות יוצאת דופן (8 הצלות), אלא גם ידע והצליח לנווט היטב את הכדורים למגנים יילה בטאיי ופייר קורנו שהם גם כן אשפי בילד אפ. שלושת אלו יחד עם אלעד אמיר, שגם כן בורך במשחק רגל טוב וביטחון עצמי (אולי מעט מופרז) הצליחו פעם אחר פעם לשבור את משחק הלחץ של המקומיים.
מלבד יכולת שחקני ההגנה לתפקד טוב תחת לחץ, משחק ההגנה של מכבי חיפה ממשיך להיראות טוב מאוד, וזאת למרות חסרונם של עבודלאי סק ושון גולדברג. אלעד אמיר הצעיר רשם משחק הגנה לא רע, כשבטאיי וקורנו הצליחו לבטל את אמיר גנאח ודן ביטון (בהתאמה) וגם ליסאב עיסאת, שלמעט הפקשוש לקראת הסיום, רשם משחק כמעט מושלם, כשבחודש האחרון, לאחר עזיבת סק לאליפות אפריקה, הוא פשוט לקח את ההזדמנות בשתי ידיים, כשעם פציעתו של שון גולדברג הוא גם עבר במספר המשחקים הזה תהליך התבגרותי של ממש.
אם בתחילת העונה הוא נטה לעשות פעולות של אובר ביטחון עצמי שבלם לא אמור לעשות, הרי שבתקופה האחרונה הוא משחק באחריות והוא לחלוטין אחת מנקודות האור של הירוקים ברצף המשחקים הזה. לא בכדי ההגנה הירוקה היא הטובה בליגה, כשגם חסרונו של סק לא באמת מורגש עד כה כשמאז שעזב לאליפות אפריקה הקבוצה ספגה 2 שערים בלבד ב-5 משחקי ליגה, כששני השערים הללו נספגו באותו משחק – מול בית"ר ירושלים.
שחקן נוסף שראוי לציון הוא פיטר אגבה שחטף לא מעט ביקורת העונה. אגבה, שנכנס לנעליים הענקיות של עלי מוחמד הפצוע, רשם צמד משחקים סולידי מאוד בניצחונות על מ.ס אשדוד והפועל חיפה, כשאתמול הגיע משחק השיא שלו בישראל, דווקא בטרנר מול הפועל באר שבע שבאמתחתה מרכז השדה הטוב בליגה. במשחק שקט, חכם ויעיל הצליח אגבה לעשות את הפעולות הטובות והנכונות בצורה אחראית ושקטה מאוד.
מילה טובה מגיעה גם לנבות רטנר הצעיר שעלה להופעת בכורה בקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה, מה שגם היה למעשה משחק הבוגרים הראשון שלו. אין שחקן קישור שלא סובל במשחקים מול לוקאס ונטורה, קינגס קאנגווה ואליאל פרץ הנפלאים, ובטח בטרנר, ורטנר, שנזרק למים בעקבות פציעתו של איתן אזולאי, הצליח לשחות ממש כמו דג במים תוך שהוא מציג ביטחון עצמי, שליטה מצוינת בכדור, טכניקת מסירה ברמה גבוהה ובעיקר הבנת וראיית משחק ברמה שלא מצופה מילד בן 18 שנכנס להופעת בכורה בהר הגעש בטרנר. הארכת החוזה של רטנר בשבוע שעבר היא החתמה מאוד משמעותית לעתיד של הירוקים. כעת, עם פציעתו של אזולאי, רטנר יקבל את ההזדמנות להוכיח את עצמו גם במשחק הגדול מול מכבי תל אביב, כשהופעה טובה נוספת בבמה הגדולה של הכדורגל הישראלי בוודאי תקנה לו מעמד חדש ברוטציה של ברק בכר גם כשיחזרו כל הפצועים אל הסגל.
התינוקות של בכר:
אם כבר עסקינן בצעירים, אי אפשר שלא לדבר על התינוקות של בכר. נבות רטנר (18), אלעד אמיר (19), ליסאב עיסאת (20) וינון פיינגזיכט (18) מקבלים העונה לא מעט דקות מברק בכר, שמוכיח למבקרים כי כשיש לו שחקנים צעירים איכותיים, הוא ממש לא חושש לזרוק אותם למים ולתת להם את הבמה, ובטח כשהשחקנים שאמורים היו להיות הבכירים לא מספקים את הסחורה. אל גם נשכח את השחקנים המושאלים והמאוד מוכשרים להפועל כפר סבא שעושים חייל בליגה הלאומית העונה.
העתיד הירוק נראה מבטיח, ומלבד הקאדר הישראלי הצעיר, מכבי חיפה הוכיחה אתמול מעל לכל צל של ספק שיש לה בסיס מצוין לאליפות: חוליית ההגנה של הקבוצה, החל מהשוער גאורגי ירמקוב, צמד הבלמים עבדולאי סק ושון גולדברג (שחייבים לקבל הארכות חוזה בהקדם) וצמד המגנים יילה בטאיי ופייר קורנו, היא הטובה בליגה. מלבדם יש לירוקים גם את עלי המוחמד שכוחו עדיין במותניו, וצמד חלוצים נהדר. אם תשכיל מכבי חיפה להשאיר את הבסיס הזה ועליו לבנות עם צירופם של שני שחקני כנף , 10 או 8 התקפי וקשר אחורי איכותיים, היא תרוץ לאליפות מוקדם בהרבה מכפי שבוודאי היו מנבאים ב-2.12 אז סגרה מכבי חיפה חודשיים וחצי ללא ניצחון.
ובצד האדום
הקיבעון של רן קוז'וך והנורות האדומות שנדלקו בטרנר: בעוד שמכבי חיפה הציגה בגרות טקטית, הפועל באר שבע חשפה חלק מן החוליות החלשות שלה אמש. זה מתחיל בנסיגה המדאיגה ביעילות במצבים הנייחים. מה שהיה בעבר הלחם והחמאה של הקבוצה הזו, הפך לכמעט לא רלוונטי. אך הבעיה שורשית יותר: התלות המוחלטת במספרים של דן ביטון. כשביטון לא מופיע למשחק כפי שקרה אתמול – לבאר שבע פשוט אין פתרונות נוספים.
בנוסף, ההרכב של הפועל באר באר שבע אומנם איכותי, אך הוא לוקה בחסר באלמנט קריטי: מהירות לעומק. כולם רוצים את הכדור לרגל. חסר השחקן שישרוף שטחים, שיעשה תנועה ללא כדור וידע להוביל במהירות כדור 20-30 מטרים עד שער היריבה. דבר נוסף שפגם באדומים אתמול הוא שבעוד שלוקאס ונטורה נתן את הנשמה והיה באטרף תמידי, קינגס קאנגווה שידר אדישות מקוממת. אי אפשר לנצח משחק כה חשוב ובעצימות כה גבוהה כשחלק מהקישור שלך מעט מנומנם.
אחת הבעיות הגדולות אצל מוליכת הטבלה היא חוסר האיכות וחוסר התחרות בעמדת הכנף השמאלי והמצב מחייב טיפול מיידי בחלון ההעברות שייפתח השבוע. אמיר גנאח רשם עוד משחק חלש, אך הצרה הגדולה עוד יותר היא שאין מי שיאיים על המקום שלו בהרכב. הוא משחק כי "אין ברירה". המסר להנהלה חייב להיות ברור: הפועל ב"ש חייבת להנחית בינואר שחקן כנף שמאל זר ברמה גבוהה כי הקבוצה לא יכולה להמשיך לבנות על ההבלחות וחוסר העקביות של גנאח.
למה במכבי חיפה כן ובהפועל ב"ש לא? הביקורת הגדולה ביותר כלפי רן קוז'וך היא בנוגע לאומץ שלו לצאת מהקופסה ולשלב צעירים, ודווקא ההשוואה למכבי חיפה היא זו שדוקרת בעין. איך ייתכן שבמשחק כל כך לחוץ בטרנר, ברק בכר לא מהסס לזרוק למים העמוקים שחקני נוער כמו נבות רטנר ואלעד אמיר, בעוד קוז'וך נצמד לקיבעון? מדוע שחקן יצירתי שיודע לשחק לעומק ולחלק כדורים חכמים כמו איתי חזות לא מקבל דקות? זה בדיוק מה שהיה חסר לבאר שבע בדקות הסיום, ובמקום זאת אוהדי הקבוצה קיבלו פעם נוספת את אלון תורג'מן, שעם כל הכבוד, כבר לא שייך לרמות האלה. הוא לא אפקטיבי, לא מאיים ולא השחקן שיעשה את ההבדל.
אך לא הכל שחור, ניב אליאס וג'יבריל דיופ בהופעות טובות ושער נקי הרוויחו עוד ביטחון, לוקאס ונטורה נראה מצוין כהרגלו ואיגור זלטאנוביץ' מתחיל להיראות כמו החלוץ שהקבוצה הזאת הייתה צריכה. הפועל ב"ש אומנם איבדה 2 נקודות יקרות, אך היא עשתה זאת ביום חלש של דן ביטון ומול קבוצה חזקה במומנטום מצוין, שהיא גם קבוצת החוץ הטוב בליגה העונה, ולולא יום אדיר של גאורגי ירמקוב, האדומים היו יוצאים עם ידם על העליונה. גם יריבותיה למאבק האליפות, בית"ר ירושלים ומכבי ת"א, עוד יאבדו נקודות מול הירוקים.
מה דעתך על הכתבה?