אייל ברקוביץ' נפרד עם דמעות בעיניים: "הוא נפטר מדום לב"

בפתח תוכנית הבוקר (שני) ב-103FM, אייל ברקוביץ' נזכר בדמות שליוותה אותו בכדורגל מילדות ועד לפריצה לבוגרים – סבו, בומי, שהיה אחד התומכים הגדולים שלו.

האזינו

ברקוביץ' עצר את השיחה בינו לבין סג"ל על פוליטיקה, ונזכר בסיפור על סבו: "הוא היה אוהד שרוף שלי. כל שבת הוא היה בא עם הכיסא שלו, פותח את הכיסא עם השמשייה, מתיישב והוא היה אוהד שלי, אוהד שרוף. היו לי את אבא שלי, סבא שלי, הסבא השני ואמיר קירל, אבא של נועה קירל, אלה היו האוהדים שלי. מגיל אפס היו מסתובבים איתי".

"הייתי נוסע לאימונים ולא היה כסף כמו היום, והוא היה עוזר", תיאר אייל את התמיכה הכלכלית בתחילת הדרך. "הייתה לו אישה, שהיא לא סבתא שלי, שהוא היה מעלים ממנה כסף. הוא היה מביא לנו פירות וירקות, ומתחת לארגז היו שקלים, והוא היה שם לי בכיס שלא יראו".

ברקוביץ' המשיך וסיפר על סופו הטרגי של סבו: "כשעליתי לבוגרים, בהתחלה לא שיחקתי, אז הייתה מלחמת המפרץ והוא נורא פחד", אמר והוסיף: "אמרו אז 'כימי', והוא אטם את הבית עם סלוטייפ. יום אחד הוא נפטר מדום לב. לא יודעים אם זה מפחד. איך שנגמרה המלחמה, הבקעתי את הגול הראשון שלי בבוגרים, הוא לא ראה כלום. זה זכור לי".

סג"ל הגיב בעקבות הסיפור: "יש לך לחלוחית בעיניים", ואיל סיכם: "אני מאוד אהבתי אותו. כשאני רואה את הבן שלי, הוא יצא קופי שלו. אמא שלי מסמסת לי עכשיו, 'אל תשכח להזכיר גם את דוד'".