הוא סומן כיורש של דראגן סטויקוביץ', פירק את הנוער של טוטנהאם והיה ברשימות של האימפריות הגדולות של אירופה. אחרי שנעצר בגלל מחלה קשה וחיפש את עצמו באוסטריה, אנדרייה ראדולוביץ' נוחת בכרמל אחרי שכבר היה מסוכם בהפועל ב"ש. על זר שיכול היה להגיע לגדולות
הסיפור של אנדרייה ראדולוביץ' (23) מתחיל כמו סיפור קלאסי על ילד פלא בבלקן. בגיל 17, כשרוב חבריו עוד חלמו על דקות ראשונות בליגה השנייה, ראדולוביץ' כבר עלה לבכורה במדי הענקית הכוכב האדום בלגרד, וזוהי לא הייתה סתם הופעת בכורה: הוא נכנס כמחליף מול רדניק סורדוליצה, לקח את הכדור לפנדל בביטחון עצמי של שחקן ותיק, וכבש את שער הבכורה שלו בבוגרים.
באותם ימים, ה"מראקנה" בבלגרד געש. במועדון ראו בו כאקזיט הגדול הבא. שיא התהילה הגיע בליגת האלופות לנוער (Youth League), שם ראדולוביץ' סיפק תצוגת תכלית מול טוטנהאם עם שער סולו מרהיב. באותו שבוע, שמו נקשר למנצ'סטר סיטי, מילאן וברצלונה. השווי שלו נסק, והיה נראה שהעתיד שלו ורוד מאוד.
המחסום הבלתי צפוי: כשמחלת הנשיקה עצרה הכל
בדיוק בנקודת הנסיקה, הגורל התערב. ראדולוביץ' אובחן כחולה במונונוקלאוזיס (מחלת הנשיקה). עבור כדורגלן צעיר שנשען על מהירות ואינטנסיביות, מדובר במכה אנושה. הוא איבד חודשים של אימונים, את המקום ברוטציה של הכוכב האדום, ובעיקר את המומנטום המטורף שהיה בו.
במקום לעבור לסן סירו, הוא מצא את עצמו במסע השאלות בקבוצות קטנות כמו גרפיצ'אר ומלאדוסט. רבים חשבו שמדובר בעוד הבטחה שלא מומשה, אבל כאן נכנס לתמונה האופי המונטנגרי הקשוח שלו.
בתחילת 2021, אחרי שהחלים מהמחלה, ראדולוביץ' חזר לאימונים, אך כאן נוצר הפיצוץ. המועדון דרש ממנו לצאת להשאלה בקבוצת הבת גרפיצ'אר כדי לחזור לכושר. ראדולוביץ' וסוכניו סירבו, בטענה שהוא כבר הוכיח את עצמו בקבוצה הראשונה וכי לא צריך לרדת לליגת המשנה. התוצא הייתה שהמועדון ייבש אותו. במשך חודשים הוא התאמן בנפרד או עם קבוצת הנוער, ולא נכלל בסגל של דיאן סטנקוביץ'.
הירידה לצורך עלייה בגרפיצ'אר (2021/22)
בסופו של דבר, כדי לא לגמור את הקריירה ביציע, הוא נכנע ויצא להשאלה בגרפיצ'אר. למרות שזו הייתה הליגה שנייה, זו הייתה הפעם הראשונה מאז המחלה שהוא שיחק ברציפות. הוא רשם שם עונה טובה מבחינת כושר משחק, מה שהוכיח שהגוף שלו עמד בעומס ושהמחלה מאחוריו.
הנסיקה המחודשת: רדניק סורדוליצה (2022/23)
בינואר 2023 הוא הושאל לרדניק סורדוליצה, קבוצת תחתית בליגה הסרבית הראשונה, והמעבר הזה נחשב להברקה כשהוא הפך מיד לשחקן המרכזי (ה-Go-to guy) של הקבוצה וב-21 הופעות הוא כבש 6 שערים בכל המסגרות והציל את הקבוצה מירידה כמעט לבדו. היכולת הזו הזכירה לכולם למה מילאן וסיטי רצו אותו שנתיים קודם לכן.
הגירושין מהכוכב האדום והפריצה בוויבודינה
בקיץ 2023, הכוכב האדום הבינה שראדולוביץ' לא יחזור להיות שחקן הרכב אצלה, אך הביקוש אליו חזר. הוא נמכר לוויבודינה נובי סאד תמורת סכום של כ-550 אלף אירו יחד עם 50% ממכירה עתידית. בוויבודינה הוא עשה את הקפיצה המשמעותית: הוא קיבל את החולצה מספר 10, הפך לאחד המבשלים הטובים בליגה, והדובדבן שבקצפת- קיבל את זימון הבכורה לנבחרת הבוגרת של מונטנגרו.
המכירה הגדולה לראפיד וינה והיציאה לראשונה מגבולות סרביה
לאחר עונת שיא של 10 שערים ו-9 בישולים בגיל 21 בליגה הסרבית הראשונה, ראפיד וינה שמה עליו לא רק את העין אלא גם את היד, השאילה אותו לעונה אחת שלאחריה גם רכשה אותו בקיץ האחרון תמורת סכום של 1.1 מיליון יורו. תקופתו של ראדולוביץ' בווינה אופיינה בציפיות גבוהות, שאותן הצליח לממש רק לפרקים.
בסך הכל רשם ראדולוביץ' 38 הופעות במדי הירוקים-לבנים, בהן כבש 6 שערים ובישל 4 נוספים. שחקן הכנף הראה ניצוצות של גאונות טכנית פעם אחר פעם עם רגל שמאל הנהדרת שלו. הוא היה השחקן למשימות מיוחדות, זה שיודע לפרוץ הגנות כשהמשחק נתקע.
לצד האיכות האישית שלו עם הכדור, הוא לא הצליח להפוך לשחקן הרכב קבוע. לעיתים קרובות הוא שימש כג'וקר מהספסל, שכן למרות הסכנה ההתקפית שייצר, הוא התקשה להכתיב את קצב המשחק לאורך 90 דקות.
הניתוח הטקטי: מה הפועל חיפה מקבלת?
ראדולוביץ' הוא ה-Inverted Winger הקלאסי. כלומר, כנף עם רגל הפוכה. הוא מוצב באגף ימין עם רגל שמאל דומיננטית. התנועה הקבועה שלו היא חיתוך מימין למרכז, בדומה לעומר אצילי למשל, מה שיוצר עבורו מצבי בעיטה מסוכנים או מסירות עומק ששוברות הגנות.
לשחקן הכנף יש כמה יתרונות, כשהבולט בהם היא רגלו השמאלית יוצאת הדופן שהופכת אותו לנשק התקפי מסוכן מאוד הן בבעיטות מחוץ לרחבה והן במצבים נייחים כשהוא מסוגל להכריע משחקים תקועים בבעיטה אחת.
לצד המכה הנפלאה שלו, למונטנגרי יש גם דריבל טוב תחת לחץ. בניגוד לשחקני כנף שצריכים שטח, אנדרייה יודע להסתדר היטב במקומות צפופים כשבעונתו האחרונה בליגה הסרבית בעונת 23-24 הוא העמיד ממוצע של 3.72 ניסיונות דריבל למשחק ב-63% הצלחה – נתון בהחלט מרשים. הטכניקה שלו בשטח קטן היא מהגבוהות שנחתו בקריית חיים בשנים האחרונות.
אנדרייה הוא שחקן של רגעים. הוא יכול להיעלם לדקות רבות ואז לספק מסירה או בעיטה שמשנה את המשחק. הבעיה שלו הייתה תמיד היציבות, אבל מבחינת כישרון טהור הוא לחלוטין ברמה של ליגות איכותיות יותר מהליגה הישראלית.
יחד עם היתרונות שלו, ישנם גם חסרונות אשר מנעו ממנו לפרוץ בליגה האוסטרית. בראש ובראשונה, הבונדסליגה האוסטרית היא ליגה מאוד פיזית ואינטנסיבית מבחינת ריצה. דו"חות סקאוטינג הצביעו כבר בשלב מוקדם על כך שראדולוביץ' מתקשה לבוא לידי ביטוי במשחקים פיזיים לאורך זמן. בנוסף, המונטנגרי גם לוקה במשחק ההגנה שלו. במשחקים אינטנסיביים זה היה סיכון שהמאמנים לא רצו לקחת לאורך זמן, ולכן העדיפו על פניו שחקני כנף חזקים יותר הגנתית.
אז למה דווקא ישראל?
עבור ראפיד וינה, מדובר בניסיון להשביח נכס שלא מצא את מקומו בהרכב. עבור ראדולוביץ', מדובר בהזדמנות להוכיח שהוא ראוי להיות השחקן המוביל של נבחרת מונטנגרו במוקדמות היורו.
השילוב שלו עם חיים סילבס, שחזר לקדנציה שנייה בקריית חיים, עשוי להיות מרתק. בשורה התחתונה, אנדרייה ראדולוביץ' הוא לא זר טיפוסי שמגיע לקבוצות שהן לא אחת הגדולות בליגה. הוא שחקן עם תג מחיר של מעל מיליון יורו, הופעות בנבחרת וניסיון אירופי מרשים בגיל צעיר. אם יואב כץ ישכיל להשאיר אותו מעבר לתקופת ההשאלה (אם כי, סביר שלא יעשה זאת) ייתכן שהאדומים מחיפה יגזרו עליו קופון שמן בעתיד. בינתיים, אוהדי הפועל חיפה צריכים פשוט ליהנות מהרגל השמאלית הזו כל עוד היא פה.
מה דעתך על הכתבה?