זה לא סיפור על שושלות, למרות שזה לפעמים כן. זה גם לא דירוג 10 הקבוצות הגדולות אי פעם כי יש קבוצות (מכבי יפו 1964, הפועל ת"א 1970, מכבי נתניה 1982, מכבי חיפה 1995, בית"ר ירושלים 1996 או מכבי חיפה 2010 ומכבי ת"א 2016) שלא זכו באליפות, אבל היו מהקבוצות הכי גדולות ששיחקו כאן.
ובכל זאת, בין התרעה להתרעה, מרחב מוגן אחד למשנהו, ובעיקר פורים בלי עדלידע, הנה דירוג 10 האלופות הכי גדולות שהיו כאן. הדירוג הוא על דעתו של המחבר בלבד, זה לא דירוג רשמי.
10. הפועל פ"ת 1960/1
סגנית: הפועל ת"א (פער 6 נקודות)
אחוז הצלחה: 81.8
ממוצע שערים: 2.18
מלך השערים: זכריה רצאבי 15 (מלך השערים במשותף של הליגה).
מאמן: איגנץ מולנר (הונגריה)
הרכב: יעקב ויסוקר; ראובן יפת, אריה רדלר; ג'רי חלדי, גיזי זילברשטיין, יהודה רביוב; צחיק נהרי, נחום סטלמך, בועז קופמן, זכריה רצאבי, אבשלום רצאבי.
זו הייתה הקבוצה הכי גדולה של שושלת הפועל פ"ת שזכתה ב-1955 באליפות ראשונה ואחר כך בין 1959 ל-1963 בחמש אליפויות רצופות, הישג שמעולם לא שוחזר, קבוצה שבין 1953 ל-1968 רצה בכל עונה לאליפות וכמעט שלא ירדה מהמקום השני. ללא ספק, השושלת הכי גדולה בכדורגל הישראלי.
גולת הכותרת שלה היה "ראש הזהב" נחום סטלמך, המקשר הימני של נבחרת ישראל, ששלוש שנים אחר כך יהפוך למלך שערי הליגה בכל הזמנים, הישג בו יחזיק 12 שנה עד שמוטל'ה שפיגלר יחלוף על פניו. הוא היה חלק מחוליית התקפה אימתנית עם מלך שערי הליגה זכריה רצאבי, אחיו הקיצוני השמאלי אבשלום רצאבי, הקיצוני הימני שהגיע מהפועל רעננה שלמה (צחיק) נהרי והפרטנר המוחצן, בועז קופמן. כולם היו בצורה כזו או אחרת בנבחרת שבתקופה ההיא – עידן גיולה מאנדי – נחשבת אולי לנבחרת הכי גדולה בהיסטוריה (אפילו יותר ממכסיקו 70).
הפועל פ"ת, תחת המאמן ההונגרי איגנץ מולנר, הגיעה לעונה הזו אחרי שתי אליפויות רצופות ופתחה בהפגזה: 0-4 על הפועל ת"א (סגניתה בסופו של דבר) במחזור הפתיחה, 0-5 על בית"ר ת"א במחזור השני, 4 ניצחונות מ-4 משחקי הפתיחה, וניצחון יוקרתי על מכבי ת"א במחזור ה-7. מכבי חיפה המעולה עצרה אותה במחזור התשיעי אבל היא המשיכה לסיבוב ראשון כמעט מושלם, עם ניצחון בדרבי 2-4 במחזור החותם אותו.
במחזור ה-18, 4 מחזורים לסיום, כבר זכתה הפועל פ"ת באליפות לאחר שעלתה ליתרון של 9 נקודות (אז חילקו 2 נקודות לניצחון) בפסגה, בעקבות ניצחון נוסף, 0-2 על מכבי ת"א מצמד של זכריה רצאבי.
מכונה קטלנית.
9. מכבי חיפה 2022/23
סגנית: הפועל ב"ש (פער של 7 נקודות)
אחוז הצלחה: 77.8
ממוצע שערים: 2.11
מלך השערים: עומר אצילי 21 (מלך שערי הליגה)
מאמן: ברק בכר
הרכב: ג'וש כהן; דניאל סונדגרן, שון גולדברג, עבדולאי סק, פייר קורנו; נטע לביא, עלי מוחמד, צ'ארון שרי; עומר אצילי, פרנדזי פיירו, דין דוד.
נתחיל מההעפלה לליגת האלופות (הפעם האחרונה שראינו בישראל חגיגות כדורגל וקהל עד ה-7 באוקטובר). הקבוצה הזו, באליפות השלישית והאחרונה שלה, בטרם פיזור המאמן והשחקנים, העיפה במוקדמות את אולימפיאקוס, אפולון לימסול והכוכב האדום בלגרד (בשער עצמי בדקה ה-90, כמו באגדות), וניצחה בשלב הבתים את יובנטוס 0-2 מצמד של עומר אצילי (26 שערים בכל המסגרות).
בליגה, על אף שהורדו לה 3 נקודות (בגלל קטטה במשחק מול הפועל ב"ש), היא ניצחה את כל המשחקים הגדולים בסיבוב הראשון (1-2 בבאר שבע, 0-2 על מכבי ת"א, 1-4 את בית"ר בטדי, 2-5 את הפועל ת"א) והפסידה בקטנים. היא סיימה את הליגה הסדירה בפער 4 בפסגה, ניצחה את באר שבע 0-1 במשחק העונה הראשונה, חזרה עם נקודה מבלומפילד וניצחה את מכבי ת"א גם בגומלין, 1-3, ומחזור לסיום זכתה לאליפות בנתניה אחרי 1-5 על מכבי נתניה.
זו הייתה עונה שבה ערן זהבי לא זכה בתואר מלך השערים והפסיד אותו לאצילי, שגם הוסיף 12 בישולים בליגה. עם דיא סבע שהגיע באמצע העונה, חיפה רקדה במגרש.
8. מכבי ת"א 1995/6
סגנית: מכבי חיפה (פער של 8 נקודות)
אחוז הצלחה: 82.2
ממוצע שערים: 1.97
מלך השערים: אלי דריקס 15
מאמן: דרור קשטן
הרכב: שורה אובארוב; רון נחמן, גדי ברומר, אמיר שלח, יעקב הלל; נועם שוהם, ניר קלינגר, אבי נמני, איציק זוהר; יבגני קשנצב, אלי דריקס
זה היה השיא בפרויקט שהקימו דני לאופר ואברם גרנט בקיץ 1991 בקרית שלום, למרות ששניהם בכלל לא היו שם בעונה הזו. דרור קשטן הגיע אחרי עונה נוראית בהפועל חיפה שאותה לראשונה לא סיים וגרנט עזב אחרי 4 עונות, שתי אליפויות ושתי סגניות. מכבי חיפה המשיכה להיות הקבוצה הכי אטרקטיבית בישראל, עם מץ'-אפ קטלני מול מכבי ת"א: אייל ברקוביץ' וחיים רביבו מול אבי נמני ואיציק זוהר. מה שהכריע בסופו של דבר היה התלכיד ומשחק אחד מופלא בקרית אליעזר שבו הובילה מכבי חיפה 0-1 במחצית והפסידה בסוף 3-1. זו הייתה עונה מאתגרת כי גם הפועל חיפה של גרנט הייתה דומיננטית ובית"ר ירושלים – אלופת הסיבוב הראשון – העמידה כנראה את הקבוצה הכי גדולה שלה בהיסטוריה. העובדה כי מכבי ת"א סיימה בסופו של דבר עם מאזן ששווה 51 נקודות מתוך 60 אם היו מחלקים 2 נקודות לניצחון, היא מטורפת. מכבי ניצחה 23 מ-30 המשחקים שלה וגם זכתה בדאבל אחרי ניצחון בגמר 1-4 על עירוני ראשל"צ, כשבדרך היא מנצחת את הפועל חיפה (בשמינית), בית"ר ירושלים (ברבע) ומכבי חיפה בחצי גמר בלתי נשכח בבלומפילד, כשאייל ברקוביץ' תופס באשכיו של איציק זוהר ומורחק.
7. בית"ר ירושלים 1986/7
סגנית: בני יהודה (פער של 15 נקודות)
אחוז הצלחה: 73.3
ממוצע שערים: 1.97
מלך השערים: אלי אוחנה ואורי מלמיליאן 15 שערים כ"א
מאמן: דרור קשטן
הרכב: יוסי מזרחי, אבי כהן, חנן אזולאי, אודי אשש, מומו שירזי; מאיר קדוש, יעקב שוורץ, סמי מלכה, אורי מלמיליאן; אלי אוחנה, גרי ונדרמולן
6 שנים לאחר ששבה מהליגה השנייה, ושלוש שנים אחרי ששמטה אליפות בצורה מרושלת, הגשימה בית"ר ירושלים חלום וזכתה באליפות מהדהדת, שכולה הייתה חגיגת כדורגל מתמשכת, ממגרש למגרש.
היו"ר רוני בר און (לימים שר האוצר), החליט להעביר את משחקי הבית מימק"א הבוצי לבלומפילד ההומה, בית"ר המשיכה להסתמך על שחקני בית (9 בהרכב, 4 מקבוצת נוער אחת), ובעיקר על שילוב מופלא בין הדור הוותיק (מזרחי, אזולאי ובעיקר מלמיליאן) עם הדור הצעיר (אוחנה, מלכה, שוורץ ,קדוש ואשש). השילוב בין מלמיליאן לאוחנה היה מטורף, ואוחנה אף סיים כמלך המבשלים של הליגה (12). בהיעדר יריבות אימתניות, בית"ר פתחה פער גדול כבר בסיבוב הראשון (9 הפרש), ולמרות צמצום כזה או אחר, כמעט ולא הפסידה (הפסד ראשון בבאר שבע במחזור 9 ושני במחזור הסיום, שהיה גארבג' טיים). משחק ההכתרה מול מכבי ת"א בבלומפילד, ממש לפני כניסת יום הזכרון, באובך נוראי, 3 מחזורים לסיום, היה מופע של התפרצות רגשות עממי. בית"ר זכתה בעוד 5 אליפויות שחלקן מרשימות יותר, אבל אף אלופה שלה לא נראתה כמו זו של האליפות הראשונה.
6. מכבי ת"א 2018/19
סגנית: מכבי חיפה (פער של 31 נקודות)
אחוז הצלחה: 82.4
ממוצע שערים: 2.14
מלך השערים: אלירן עטר 12
מאמן: ולאדן איביץ' (סרביה)
הרכב: פג'ה ראיקוביץ'; אלי דסה, ז'איר אמאדור, איתן טיבי, אנריק סאבוריט; דן גלזר, שרן ייני, דור פרץ, דור מיכה; עומר אצילי, אלירן עטר
אף אלופה לא זכתה כאן באליפות בפער של 31 נקודות מסגניתה, כמו שאף אלופה לא זכתה באליפות עונה לאחר מכן עם 10 שערי חובה שהראשון בהן הובקע במחזור ה-14, כך ששתי האליפויות האלה הן אפילו מיקשה אחת, בטח תחת ולאדן איביץ' שבנה מכונה מטורפת של כדורגל.
בהיעדר יריבות אמיתיות, תפסה מכבי ת"א פער משמעותי בפסגה כבר מההתחלה: 11 נקודות בתום הסיבוב הראשון על פני קבוצות כמו בני יהודה והפועל חדרה (האלופה הפועל ב"ש היתה רק רביעית, מכבי חיפה תשיעית, בית"ר ירושלים והפועל ת"א נעלו את הטבלה), ל-20 הפרש היא הגיעה במחזור ה-20, באליפות היא זכתה במחזור ה-28 (8 מחזורים לסיום), ל-30 הפרש היא הגיעה במחזור ה-32, ורק במחזור ה-33 היא ספגה הפסד בכורה 3-2 מבני יהודה של יוסי אבוקסיס, אחרי שגם פה כבר הובילה 1-2. ארבעה שחקנים היו בעשיריית המבשלים הגדולה של העונה (דור מיכה היה מבשל העונה אבל גם יונתן כהן, איתי שכטר ואלי דסה הפליאו). 52 מ-77 השערים של מכבי ת"א בעונה הזו היו מבושלים – נתון מטורף.
5. הפועל ב"ש 2016/17
סגנית: מכבי ת"א (פער של 13 נקודות)
אחוז הצלחה: 78.7
ממוצע שערים: 2.03
מלך השערים: בן שהר 15 שערים
מאמן: ברק בכר
הרכב: דודו גורש; בן ביטון, מיגל ויטור, לואי טאהא, מיהאי קורהוט; ג'ון אוגו, אובדיו הובאן, מאור מליקסון, מאור בוזגלו, טוני וואקמה; בן שהר
עונת האליפות השנייה בשושלת 3 האליפויות הרצופות של ברק בכר בבאר שבע, היא העונה שהפכה את הפועל ב"ש לחמישית במועדון הגדולות אחרי שנים שהמועדון הזה היה סגור. זו הייתה עונה שבה נשברו הרבה קירות זכוכית. באר שבע הצליחה לנצח בחוץ את מכבי ת"א ולא רק בוורסמיל או אצטדיון טרנר החדש, ושער האליפות של ג'ון אוגו בנתניה, שער ניצחון בדקה ה-89 על מכבי ת"א, זכור מכל. היא סיימה את העונה עם מאזן ביתי (( This is Tenerשל 16 ניצחונות ושתי תוצאות תיקו והפרש שערים ביתי של 7-46, אבל מעבר לזכייה המרשימה כל כך באליפות, באר שבע עשתה עונה אירופית מטורפת.
זה התחיל בקמפיין ליגת האלופות הראשון שלה בהיסטוריה. באר שבע ניצחה בדקה ה-90 את שריף טירספול והעפילה לשלב הבא, שם הדיחה את אולימפיאקוס היוונית וכמעט ומחקה פיגור של 3 שערים מסלטיק בפלייאוף, כשניצחה בגומלין רק 0-2. משם היא ירדה לבית בליגה האירופית, שם ניצחה פעמיים את אינטר מילאנו, כולל ניצחון מופלא 0-2 בסן סירו ומחיקת פיגור של 2-0 לניצחון ביתי 2-3 (כולל עקב של מוחה גאדיר לבן שהר) ותיקו 1-1 בסאות'המפטון שהעלה אותה על חשבונה מהמקום השני (בגלל שער חוץ). המסע הסתיים בשלב הנוק אאוט בהפסד כפול לבשיקטאש.
בן שהר הוכיח בעונה הזו שהוא מכונת שערים (22 שערים בכל המסגרות), אליניב ברדה בעונתו האחרונה האמיתית, הפך לסופר סאב, טוני וואקמה הפך לזר המשמעותי ביותר בישראל, מה שסלל את דרכו לליגה הטורקית, ובכלל, זו הייתה עונה וואו.
4. מכבי ת"א 2014/15
סגנית: עירוני ק"ש (פער של 6 נקודות)
אחוז הצלחה: 64.8
ממוצע שערים: 1.86
מלך השערים: ערן זהבי 27 שערים (מלך שערי הליגה)
מאמן: פאקו איסטיראן (ספרד)
הרכב: חואן פאבלו; יואב זיו, קרלוס גארסיה, איתן טיבי, עומרי בן הרוש; שרן ייני, גל אלברמן, ניקולה מיטרוביץ', דור מיכה; ערן זהבי, טל בן חיים
היו פה אלופות עם מאזן מרשים הרבה יותר, הן מבחינת אחוזי הצלחה (אלופה שמפסידה 6 פעמים?) או מבחינת יכולת כיבוש, אבל אף אלופה לא זכתה פה בטרבל: אליפות, בפלייאוף עליון עם קרית שמונה של ברק בכר, הפועל ב"ש, בית"ר ירושלים ומכבי חיפה; גביע אחרי ניצחון בגמר 2-6 על הפועל ב"ש וגביע טוטו אחרי ניצחון בגמר על מכבי חיפה.
זו הייתה השלישית בשושלת האליפויות של מכבי ת"א, והאחרונה – בסבב הזה – לפני שהפועל ב"ש תפסה פה פיקוד. מכבי ת"א פתחה את העונה עם אוסקר גארסיה כמאמן אבל כבר בעקבות "צוק איתן", התפייד גארסיה ואת קמומו תפס סקאוט ספרדי בשם פאקו איסטיריאן, בעל מראה לואי דה פינסי, אבל עם מעוף, שהגדיר את ערן זהבי כחלוץ 9 מובהק ומכונת שערים שכבש בקצף בכל משחק בו השתתף ממחזור הפתיחה עד המחזור ה-14 (שבסופו כבר אסף 16 שערים). היו שם 4 זרים דומיננטים, כולל החלוץ השבדי ראדה פריצה שהשלים חוליית התקפה מצוינת, ואת מהרן ראדי שהשלים 3 אליפויות רצופות בטרם עב לבאר שבע כדי לזכות בעוד 3 אליפויות רצופות. למכבי ת"א היה קרב אליפות עיקש מול קרית שמונה עד שחלפה על פניה במחזור ה-19. בפלייאוף היא רמסה כמעט את כל יריבותיה, כולל במשחק ההכתרה מול קרית שמונה, שני מחזורים לסיום.
3. הפועל ת"א 2009/10
סגנית: מכבי חיפה (בהפרש שערים)
אחוז הצלחה: 80
ממוצע שערים: 2.49
מלך השערים: איתי שכטר 22 (סגן מלך שערי הליגה)
מאמן: אלי גוטמן
הרכב: וינסנט אניימה; עומרי קנדה/דני בונדר, ואליר באדיר, דגלאס דה סילבה, דדי בן דיין; אביחי ידין, שי אבוטבול, ערן זהבי, גילי ורמוט; מהראן לאלא, איתי שכטר.
קצת מדהים כיוון שלמכבי חיפה היה אחוז הצלחה גבוה יותר והיא לא זכתה באליפות רק בגלל שיטת הקיזוז, ומכיוון שלהפועל ת"א הייתה עונה לאחר מכן קבוצה טובה אפילו יותר שלא זכתה באליפות. ובכל מקרה, זו הפועל ת"א הגדולה בכל הזמנים, זו שבעונה הזו סיימה שלב בתים בליגה האירופית במקום הראשון (לפני המבורג, סלטיק וראפיד וינה), במאזן ביתי של 100 אחוז בבית, ועונה עם 2.5 שערים בממוצע למשחק ורק עם הפסד בודד – מחזור הרביעי – עם 31 משחקים ללא הפסד בהמשך, כולל ניצחון במשחק העונה בקרית אליעזר, ארבעה מחזורים לסיום (משער של מהראן לאלא).
את העונה הזו פתח ביברס נאתכו והלך בחורף לקאזאן כדי לנצח את הפועל ת"א בשלב הנוק אאוט של הליגה האירופית (ומעולם לא חזר…) והיה בחור בשם נמניה וויצ'יצ'ביץ', מוכר מאוד, שנקלע לפרשת קריש דם ופינה את מקומו בהרכב לאחד, ערן זהבי.
והשאר היסטוריה.
"ורמוט…הרוש הודף…וזה הולך פנימה".
הכרעת האליפות הדרמטית בתולדות הכדורגל הישראלי לקבוצה שהייתה לחלוטין ראויה לכך.
2. מכבי נתניה 1982/3
סגנית: שמשון ת"א (פער של 14 נקודות)
אחוז הצלחה: 67.8
ממוצע שערים: 1.8
מלך השערים: עודד מכנס 22 (מלך שערי הליגה)
מאמן: מוטל'ה שפיגלר
הרכב: אריה אלטר; מומו שירזי, חיים בר, ברוך חסן, דוד פיזנטי; פודי חלפון, דני עציוני, בני לם; מושיקו גריאני, דוד לביא, עודד מכנס
החמישית והאחרונה ברשימת האליפויות של מכבי נתניה, אותה פתח מוט'לה שפיגלר כשחקן וסיים אותה כמאמן, תוך שהוא מטביע את אחד הסלוגנים שנשארו לנצח: "נתניה ועוד 15". זו הייתה עונה פחות מרשימה של נתניה מזו שקדמה לה ("עונת השישיות"), אבל זו היתה הצגה אחת מתמשכת שלפעמים נקלעה לזחיחות, אך הייתה מכרעת ומהדהדת. נתניה ניצלה עד תום את שינוי שיטת הניקוד (מ-2 ל-3) וניצחה 60 אחוז ממשחקיה, עשתה הכי פחות תוצאות תיקו, ובעיקר ניצחה בבית (12 מ-15 המשחקים). הקופסא הפך למבצר, קבוצות היו עושות את צרכיהן כבר בצומת כפר שמריהו, וההרכב המטורף הזה שבו היו 7 שחקני נבחרת – מי יותר ומי פחות – פשוט רקד על המגרש. האגפים היו מהירים, ההתקפה הייתה קטלנית (40 שערים ו-14 בישולים לשלושת החלוצים) והקישור היה יצירתי ומהפנט.
מכבי נתניה הייתה יצירת אומנות בכל עונת אליפות שלה, אבל בזו במיוחד. היא זכתה מעשית בתואר במחזור ה-26 אחרי הפסד ביתי נדיר למכבי יפו, אבל זכתה באליפות בעצם מהפתיחה (הובילה את הטבלה עד הסוף ממחזור 4).
1.מכבי חיפה 1993/94
סגנית: מכבי ת"א (7 נקודות פער)
אחוז הצלחה: 81.2
ממוצע שערים: 2.49
מלך השערים: אלון מזרחי 28 (מלך שערי הליגה)
מאמן: גיורא שפיגל
הרכב: רפי כהן; איתן אהרוני, רומן פץ, אלון חרזי, משה גלאם; רוני לוי, סרגיי קנדאורוב, אלון חזן, אייל ברקוביץ', ראובן עטר; אלון מזרחי
נדמה שאי אפשר בלי להתחיל עם העובדות: מכבי חיפה לא הפסידה כל העונה, 39 מחזורים. היא ניצחה 28 משחקים, היא כבשה 97 שערים, היא צברה 95 נקודות, היא ניצחה במשחק העונה 0-5, היא הגיעה לשמינית גמר גביע אירופה למחזיקות גביע, שם היא הפסידה רק בפנדלים, וזה רק בעונה השנייה של ישראליות בגביעי אירופה. השלד שלה ניצח את צרפת באותה עונה בפארק דה פראנס. היא שיתפה בעונה הזו רק 17 שחקנים בליגה, כולל גולן דרעי ששיחק שני רסיסי משחקים. 16 שחקנים ואל תגידו שאתם לא זוכרים שאיבן גצקו, צבר דניאל, שי הולצמן, אריק בנאדו ומרקו בלבול היו המחליפים.
נדמה גם שאי אפשר להתווכח עם הקביעה הזו: לא הייתה קבוצה כזו בהיסטוריה ששיחקה כל כך בהרמוניה, בתנועה שהיה בה כל כך הרבה איכות, עם שחקני על כמו אייל ברקוביץ', ראובן עטר ואלון מזרחי בשיאו, עם זרים כמו רומן פץ וסרגיי קנדאורוב, עם 54 שערים ו-41 בישולים מצד ארבעת האסים של הקבוצה. אין לנו נתוני שליטה בכדור אבל כשגיורא שפיגל אמר אז שכל עוד יש כדור אחד במשחק, עדיף שיהיה אצלך, נדמה שלא צריך הסבר.
כל מילה נוספת תגרע.
מה דעתך על הכתבה?