כמקובל במזרח התיכון, דווקא עכשיו, כשאי אפשר לצאת מהבית ואין כדורגל, זה בדיוק הזמן להתיישב על הכורסא הנוחה ולהעביר ביקורת. אבל מאחר שאנחנו בימי חג, שבו צוררים איומים מושמדים והצבא האהוב שלנו ממלא את הלב בגאווה, נעביר ביקורת דרך דירוג חיובי, ובדיוק לשם כך קבלו את רשימת חמשת האצטדיונים הטובים ביותר בישראל. איך מדרגים? חוויית אוהד ביציע, דרכי גישה, קיומו של גג וערך היסטורי משמעותי. קבלו את החמישייה הפותחת:
5 – שכונת התקווה
אי אפשר היה להתחיל את הסקירה הזו בלי האצטדיון הטוב ביותר בתל אביב (מה לעשות, את האצטדיון השני שיפצו במאות מיליונים ולא עשו גג), היחיד שמספק חוויית אוהד מפוקפקת, אין בו גג (אבל בנו אותו לפני 70 שנה!), ודרכי הגישה מזעזעות (אבל יש אחלה קבב בדרך). מצד שני, איפה עוד תמצאו מקום עם ערך היסטורי ורומנטי כזה? איפה עוד תפגשו תרנגולות בדרך למשחק של הקבוצה שלכם? בקיצור – איפה עוד תרגישו אייטיז?
4 – המושבה (שלמה ביטוח)
מדובר באחד המתקנים היעילים בארץ. הוא נבנה באופן שבו רק בישראל בונים אצטדיונים – בלי יציעים מאחורי השערים, כי למה לעשות עבודה עד הסוף? מצד שני, לקבוצות שאינן נמנות על עשירות הליגה – זה האצטדיון המושלם. הפועל פ"ת והקהל שלה מפיקים ממנו את המיטב העונה, ומאוד כיף להיות קהל חוץ במושבה. חוויית האוהד היא כמובן נהדרת, מדובר באצטדיון די נגיש גם – אולי החנייה לא מספיק גדולה אבל תחב"צ יש בשפע והקירבה לצמתים ראשיים מאוד עוזרת. גג – כמובן, מי בונה אצטדיון בלי גג? בקיצור, מיד למקום הרביעי.
3 – טרנר
מתישהו, בקצה הדרך הבלתי נגמרת לשם, אתה נזכר שהכל עדיף מהאלטרנטיבה של הדור הקודם – וסרמיל. מאוד קשה לשחק בב"ש, אם אתה לא אוהד הפועל ב"ש אין מה לאהוב את האצטדיון הזה באמת. מצד שני, כשאתה כבר מגיע – יש חוויית אוהד די טובה. הראות ברורה, האווירה נהדרת, האקוסטיקה ברמה גבוהה מאוד. גג, איך לא, תודה לאל והידד לכולם, כי מי בונה אצטדיון בלי גג? לגבי דרכי הגישה – יש בטרנר חנייה לא גדולה, ואתם יודעים יפה מאוד מה קורה לה תוך כמה דקות ולאן אתם צריכים להגיע כדי לחנות על מנת שתוכלו להיכנס למשחק. זה מאוד מתיש ומעצבן. ברכבת זה רבע שעה הליכה בערך, אבל לך תסמוך על הרכבת כשהמשחק יכול להיגמר ב-23:00. ועוד דבר – אם אתה לא אוהד הפועל ב"ש או מכבי ת"א, אין לך יותר מדי ערך רומנטי או היסטורי מטרנר. אחלה אצטדיון, קשה להגיע, צריך לייצר עוד קצת היסטוריה. בקיצור, לא קל, ולכן המיקום השלישי הקלאסי.
2 – טדי
בגדול, רציתי לבחור בטדי למקום הראשון. אני מת על טדי, מת על ירושלים, מת על האקוסטיקה, מת על ה"נוווו" וה"בווום" כל פעם ששחקן של בית"ר עובר את החצי עם הכדור. חוויית הצפייה היא מושלמת, בחיי. גם הדרומי והצפוני, שמאחורי השער, עושים את העבודה בענק. אתה באמת נהנה מכל רגע. גג – כמובן שיש, כולל בדרומי בשנים האחרונות. יפה מאוד, לא נורמלי אצטדיון חדש בלי גג. ערך היסטורי משמעותי? לא חושב שיש אוהד של קבוצה נורמלית בישראל שאין לו כמה וכמה רגעי קסם מאצטדיון טדי.
אז למה המקום השני? זה למה: אי אפשר להגיע ממרכז הארץ ברכבת. אי אפשר להגיע ממרכז העיר ירושלים ברכבת. כדי להגיע עם האוטו למשחק שמתחיל ב-20:00 צריך לצאת מהמרכז ב-15:00 ולהתפלל שתהיה חנייה בקניון או בכל מיני רחובות עם שמות מהאטלס בקריית יובל. ונניח שהגענו וחנינו והלכנו למשחק ועכשיו רוצים הביתה. אי אפשר לצאת, הפקקים בלתי נסבלים. מה נסגר, זו בירת ישראל וזה ממש יכול היה להיות האצטדיון הטוב בארץ. ואל תגידו לי שאטלים, שהשאטלים האלה יובילו אורחים לחתונה של מי שהגה אותם. חלאס.
1 – האצטדיון בחיפה
מסיבות השמורות במערכת אני מסרב לקרוא לו "סמי עופר", בעיקר כי הציבור שילם הרבה יותר מסמי עופר עצמו על האצטדיון הזה, ומשום מה לא קוראים לו "אצטדיון כספי המיסים של כולנו". בגדול, מדובר באצטדיון הכיפי ביותר בארץ: אפשר לראות טוב מכל פינה שנמצאים בה – לא משנה איפה אתה עומד (או יושב) – חוויית המשחק שלך כאוהד היא טובה מאוד. גם דרכי הגישה טובות יחסית (אין מצוין פה, אפשר לשכוח מזה) וכמובן שהגג, הו הגג, כי מי בונה אצטדיון חדש בלי גג? אגב, האצטדיון בחיפה גם מתחיל לצבור לעצמו ערך היסטורי – מארח קבוע את שתי החיפאיות, באופן די קבוע את הנבחרת וכבר כמה שנים שהוא משתתף בשלבי ההכרעה של גביע המדינה. עד שיוקדם האצטדיון באשדוד, שישרת עם עשרות אלפי מקומותיו את 24 האוהדים של מ.ס. אשדוד – האצטדיון בחיפה הוא לחלוטין הטוב בארץ.
מה דעתך על הכתבה?