שעון החול של ברק בכר התהפך: מכבי חיפה היא ההפך הגמור מבית"ר ירושלים

התחושה בטדי אמש (ראשון) הייתה של דז'ה וו מטריד. ברק בכר איבד את חדר ההלבשה בדיוק כמו לפני שנה, לפני הפיטורים שלו, וזה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לו. הוא מכיר את זה מקרוב מימיו האחרונים בב"ש, בכוכב האדום וגם במכבי חיפה. כשאתה מאבד את חדר ההלבשה זה כדור שלג שקשה מאוד לעצור, והוא מבוא להתרסקות גם אם הסגל לא שווה התרסקות. במשחק לא גדול של בית"ר, מכבי חיפה הייתה רחוקה ס"מ נבדל של עומר אצילי מלחטוף רביעייה. ושוב, זה לא שבית"ר (שהייתה נפלאה אתמול) עשתה משחק יוצא מגדר הרגיל, אך הירוקים שעושים את החיים קלים לכל יריבה שפוגשת בהם, עשתה זאת שוב גם מול בית"ר ירושלים שמציגה את כל מה שמכבי חיפה לא.

רמת האימון הירודה, קבלת ההחלטות הנוראית ו"הקברן" החדש של ברק בכר

אובדן חדר ההלבשה הזה יוצר מצב שבו מכבי חיפה לא מצליחה לממש אפילו רבע מפוטנציאל הסגל שלה. שחקנים איכותיים שכבר הוכיחו העונה וגם לפני שהגיעו לארץ כי הם כאלו, דוגמת גאורגי ירמקוב ויילה בטאיי, פשוט נמשכים מטה לבינוניות של הקבוצה. אם אפילו ירמקוב נראה אתמול כמו גרסה אוקראינית של שריף כיוף, זה אומר דיינו.

מה שמוביל את הקבוצה להתרסקות הזו (הפסד 4 ב-5 המשחקים האחרונים בכל המסגרות) זה שילוב של מספר דברים שבכולם אשם אדם אחד – ברק בכר. בנוסף לרמה המנטלית הירודה, רמת האימון נמוכה מאוד, בחירות ההרכב רעות וניהול המשחקים קטסטרופלי. אם על רמת האימון והמנטליות הנמוכות כבר נכתב קודם לכן, הרי שבחירות ההרכבים וניהול המשחקים של בכר נראות כשל מאמן שהבנה בענף היא ממנו והלאה. אם בעונה שעברה היה זהו שריף כיוף שקבר את ברק בכר פעם אחר פעם, הרי שהקברן הנוכחי הוא דולב חזיזה. בעונה שעברה לא הייתה למאמן המעוטר ברירה אחרת, שכן לא היו לו אופציות טובות יותר מכיוף. את ההנחה הזו אי אפשר לתת לו העונה עם מסמורו של חזיזה להיות אחד השחקנים המשמעותיים ברוטציה של הקבוצה.

מאמן שמכבד את עצמו היה כבר משחרר מהקבוצה את השחקן הוותיק, אך לא רק שבכר איננו עושה זאת, אלא שהוא גם נותן לו קרדיט בלתי נגמר ובלתי מוסבר, ובכך למעשה בכר טומן לעצמו את הקבר, ודולב חזיזה קובר אותו בו. גם מסמורו של עבדולאי סק, שנמצא בעונה מזעזעת, לא ברור כשהוא עולה לקבוצה בנקודות פעם אחר פעם ולמרות זאת הוא ממשיך לקבל את אמון הצוות המקצועי בראשות המאמן, שלא מפנים עדיין כי אנו כבר לא בשנת 2022 אלא בשנת 2026. בנוסף, לא ברור גם מדוע קאני סילבה שלא הציג אפילו דבר אחד שממנו שאפשר לשאוב ממנו אופטימיות לעתיד, ממשיך לקבל הזדמנויות רבות ועוד כשחקן הרכב. פלופ העונה בליגת העל מועדף על מלך השערים של העונה שעברה גיא מלמד ועל ידי מלך שערי הקבוצה העונה טריבאנטה סטיוארט. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.

כמו כן, עם כל האהבה של ברק בכר לשחקני 10 יצירתיים, הוא חייב כבר להפנים כי אין בידיו כבר את צ'ארון שרי שהוא קוסם מהאגדות ושחקן יחיד סגולה שיכול גם לתת עזרה הגנתית טובה ביחס לשחקן בעמדה וגם תרומה התקפית בלתי נגמרת. דולב חזיזה ומיכאל אוחנה הם לא שרי וגם לא דיא סבע. התרומה ההתקפית שלהם אפסית והנזק שלהם למשחק ההגנה של הירוקים הוא עצום לאין שיעור. בנוסף, בכדורגל המודרני כבר כמעט ולא משחקים עם קשרי 10 טבעיים כבעבר, וגם ברק בכר בעצמו כבר לקח אליפויות בהפועל ב"ש עם שלישיית קישור חזקה ונטולת 10 שכללה את ג'ון אוגו, אובידיו הובאן ומהראן ראדי, אז מדוע ההתעקשות הזו לא לשחק עם שלישייה חזקה באמצע, על אחת כמה וכמה כשאתה מצפה מהקבוצה לשחק גבוה ובשל כך חשוף להתקפות מעבר? עלי מוחמד ונבות רטנר חייבים, אבל חייבים, לשחק יחדיו אם בכר רוצה לעצור את המפולת כבר בשבת הקרובה מול הנמסיס מתל אביב.

החובבנות במועדון כתמונת מראה ליכולת על הדשא

רמת האימון במכבי חיפה כל כך נמוכה, שנשגב מבינתי איך ייתכן שעוזר המאמן הבכיר, שלפי הדיווחים הוא גם המאמן בפועל, עובד בעבודה נוספת כפרשן בטלוויזיה. האם מכבי חיפה נמצאת במקום מספיק טוב מבחינה טבלאית או מבחינת יכולת ורמת אימון בכדי לאפשר זאת? לא. זו עוד מראה לחובבנות של המועדון שאומנם משקיע כספים רבים מדי עונה אך נופל פעם אחר פעם בהתנהלות שלו.

בנוסף לצוות האימון, מגיעה גם ביקורת עבור האנשים היושבים מעליהם. החולי במועדון מהכרמל הוא כל כך גדול שקשה לכמת אותו במילים, אך מועדון שתוקע סכין מטאפורית לאחד השחקנים הכי טובים שלו העונה (גיא מלמד) בדמות כתבה מודלפת ערב משחק, וזאת על אף שכבר תקעו לו סכין אחת כזו גם בתחילת העונה, ולמרות זאת הוא הצליח להתגבר על כך ולענות במגרש, פשוט לא יכול להצליח. זו רק דוגמה אחת מיני רבות של התנהלות קלוקלת של מועדון כדורגל שמתיימר לומר שהוא המועדון מספר 1 בישראל. זו קארמה רעה של מועדון. מכבי חיפה אומנם נראית חלשה על הדשא, אך היא נראית רע מאוד גם מחוצה לו עם התנהלות נוראית ואף חובבנית החל מהקיץ ועד היום.

אם ברק בכר לא יצליח לתפוס את הקבוצה, לחבר אותה חזרה ולגרום לה להאמין, תאמינו או לא, הוא ימצא עצמו מחוץ לקבוצה כבר בקרוב. הארכת החוזה שלו איננה מעבר למעשה סימבולי. בטח במועדון כמו מכבי חיפה שידוע כמועדון קפריזי עם פיטורים רבים של מאמנים לאורך השנים. שעון החול של המאמן התהפך ביום רביעי מול מכבי ת"א בחצי גמר הגביע, והוא מתחיל לאזול.

בצד המנצח:

כשהחרב על הצוואר הירושלמים ידעו שפחות מניצחון לפני משחק העונה בשבת והם מתרחקים מחלום האליפות. בית"ר עלתה למשחק כמו מלוע של תותח אך נרגעה לאחר מכן, ודווקא אז, זכתה בפנדל ששבר את הירוקים הנחותים לא רק מבחינת איכות, אלא גם מנטלית, ומשם החיים כבר היו קלים יותר. בית"ר ירושלים היא האנטיתזה של הירוקים העונה – קבוצה עם אופי ברזל והתמודדות עם רגעי לחץ שמרבית הסגל כלל לא מכיר. על התזמורת הזו מנגן ברק יצחקי שאיבד בפגרת המלחמה שניים מהשחקנים החשובים ביותר שלו, ירין לוי ועדי יונה, ולמרות זאת הצליח לחזור ממנה עם 3/3 ו-9 נקודות יקרות. מעבר לתוצאות שהן גם פועל יוצא של איכות יוצא דופן בהתקפה, הקבוצה של יצחקי נראית מאומנת. תבניות משחק ולחץ עם איבוד כדור הם אלמנטים קריטיים שהוא שם עליהם דגש רב ומצליח להפיק מהקבוצה שלו את מה שהיא שווה.

בנוסף לברק יצחקי, מגיע גם לאלמוג כהן קרדיט בהצלחה הזו. בניית הסגל עם צירופם של שני בלמים מצוינים בעמדה שהייתה עקב האכילס של הקבוצה בעונה שעברה וצירופו של בוריס אינו שעשוי להיות בסופו של דבר רכש ששווה אליפות, הם תוצאה של עבודה קשה, שקטה וצנועה. בלי הרבה רעש וצלצולים אך עם מוסר עבודה גבוה וידע והבנה עמוקה בענף – בדיוק ההיפך ממנהלה המקצועי של מכבי חיפה, ליאור רפאלוב. זה מטורף לומר זאת לאור פערי התקציבים, אך בית"ר ירושלים היא המועדון שמנוהל מקצועית בצורה הטובה בישראל נכון לעונת 2025/26.