ברדה כבר למד את מה שאלמוג כהן עדיין לא – וזה כל ההבדל בין הפועל לבית"ר

ניסיון בכדורגל לא קונים במכולת, ולפעמים סיפור של משחק אחד יכול להגדיר עונה שלמה, גם אם אנחנו בסך הכל במחזור השני. בסיום התבוסה של בית"ר ירושלים אמש (חמישי) 3:0 להפועל תל אביב, ברק אברמוב הבין את הסיטואציה הבעייתית במועדון ועלה לספק תשובות לקהל העצבני של קבוצתו. יכול להיות שבצדק הוא בחר לתקוף את התקשורת כשטען לגבי המינוי של אלמוג כהן: "ברגע שברק יצחקי מונה למאמן שאלתם אותי את אותן שאלות. גם לו לא היה ניסיון. הלכתי לדרך עם אלמוג, הדרך היא ארוכה, לא של שני מחזורים".

אלא שאין פה מקום להשוואה בין המנוי של השניים ויש פער גדול אל מול העובדות בשטח. התנאים שברק יצחקי קיבל בזמנו היו נוחים בהרבה, כאלו שבהם כל תוצאה שאינה כישלון מוחלט התקבלה כהצלחה והעניקה לו שקט אמיתי לעבוד. האירוניה היא שדווקא כשנראה שיצחקי סיים את תקופת הלמידה וצבר ניסיון על הקווים, בית"ר החליטו להיפרד ממנו. משם הדרך הובילה ישירות אל אלמוג כהן, שהורד מהיציע אל הקווים.

עם כל הכבוד לצרות של בית"ר, האדומים הציגו אתמול דרך הפוכה לגמרי. הפועל תל אביב הגיעה למשחק הזה לאחר תהליך עומק של בנייה מחדש מתוך עיי חורבות הליגה הלאומית, כשהיא מטפסת למעלה באופן מחושב. מי שמנצח על המלאכה הזו הוא אליניב ברדה. מדובר בדמות קורנת, כריזמטית, קפדנית ובעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה, שיודעת לשדר שקט נפשי אמיתי גם בסערות הגדולות ביותר. ברדה עבר את תקופת ההתגלחות שלו תחת הכנפיים של אלונה ברקת בהפועל באר שבע, שם למד על בשרו את הדקויות של ניהול מערכת לחץ, וכיום הוא מציג בגרות מקצועית נדירה. בניגוד למאמנים שמתחילים את הדרך על חשבון המועדון, ברדה כבר סיים מזמן את שלב הטעויות של הטירונים, והוא נראה כרגע כדבר הכי בשל על הקווים בישראל לקרוא תיגר אמיתי על האליפות. זה קורה בין היתר כי הוא מבין את היסוד הישן והנכון: אליפות לא לוקחים עם ניצוצות בהתקפה, אלא קודם כל עם הגנה שלא סופגת ומרכז שדה אגרסיבי, דורסני ומאורגן.

נחזור לצרות בבירה ולניסיון שכל כך חסר שם אתמול. אלמוג כהן זקוק לזמן התאקלמות שאין לו במועדון כמו בית"ר. גם עם עבר עשיר על הדשא וגאונות כמנהל מקצועי, הוא טרם פיתח את היכולת להרגיש את הקצב המשתנה של המשחק בזמן אמת, ובינתיים הוא נשען על פתרונות תיאורטיים בלבד. הפער הזה בלט אתמול בהתנהלות שלו על הקווים תחת לחץ. לראייה כאשר הורה לשחקניו ללחוץ גבוה עם עשרה שחקנים, בית"ר ספגה שער דקה לאחר מכן, וכהן המשיך לדבוק באותה תוכנית מבלי לבצע התאמות. התוצאה היא תהליך למידה יקר שמתבצע בשידור חי על חשבון המועדון, בזמן שהמציאות בבית"ר דורשת תפקוד מיידי מול יציעים שאינם מוכנים לגלות סבלנות.

השילוב הזה מוביל ישירות אל הדרג המנהל. מגיעה לברק אברמוב מילה טובה על כך שהתייצב אמיץ מול המצלמות מיד אחרי המכה כדי לספוג את האש בעצמו. אברמוב אמנם מטפח לעיתים תדמית חיצונית שמזכירה סטיילינג של מגזין אופנה מפוקפק, אך מאחורי ההופעה עומד איש עסקים חד וממולח מאוד. על אף שגם הפעם הוא התחמק ממתן הסברים אמיתיים בנוגע לתקציב המועדון, עצם הנכונות שלו לעמוד בחזית ולשמש שכפ"ץ אנושי היא תכונה נדירה שמעטים בענף הזה מחזיקים בה. העניין האמיתי טמון בכך שהוא עדיין לא מפנים עד הסוף את רף הדרישות והלחץ הסביבתי האגרסיבי שמאפיינים את בית"ר ירושלים, בטח במועדון שבו הסבלנות של הקהל נגמרת עוד לפני שהעונה מתחילה באמת.

ניהול מועדון כדורגל אינו סלחן לטעויות של מתחילים. נכון למחזור השני, הפועל תל אביב מוכיחה ששקט מערכתי ובנייה נכונה מלמטה מייצרים קבוצה יציבה וכוח עולה שמציב סטנדרט חדש. בעוד שבית"ר ירושלים נסחפת פעם אחר פעם אל תוך הלהבות של עצמה, היא משלמת מחיר יקר על היעדר תכנון ארוך טווח וחוסר יכולת אמיתי של המערכת כולה לעמוד במבחן הלחץ.