"משחק השרוכים", בו בית"ר ירושלים גברה 2:3 על הפועל בית שאן וזכתה באליפות בעונת 1997/98, לנצח ייזכר כרגע מכונן בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. עוד רבות דובר וידובר ברגעי מעוררי המחלוקת שהתרחשו על כר הדשא בקרית אליעזר והובילו בסופו של דבר את הצלחת לבירה ולשברון לב גדול אצל בהפועל תל אביב, שאוהדיה עדיין מתקשים לסלוח לחלק גדול מהמעורבים באירוע.
מי שהיה בצד העצוב של הערב דאז, היה עופר שטרית. חלוץ העבר האגדי, ששיחק ב-20 קבוצות בכדורגל הישראלי לאורך הקריירה שלו, כיכב באותם ימים בהפועל תל אביב. בריאיון לרון עמיקם בפודקאסט "מחצית בשכונה" מבית אתר ספורט1, מספר שטרית כיצד הדברים היו נראים מהצד האדום בערב הבלתי נשכח לפני 28 שנה.
צפו בריאיון עם עופר שטרית ב"מחצית בשכונה"
שטרית חזר ונזכר: "קודם כל המשחק הזה מול הפועל פתח תקוה, סבי אלנקווה היה שופט, ובדקה ה-50 או 60, בני קוזשווילי קיבל כדור ועשיתי עליו גליץ'. אמרתי לו שלא עשיתי כלום ולמה הוא מוציא לי צהוב, הוא הוציא לי כרטיס אדום. הרחיק אותי מהמשחק. היו לי 17 גולים, יכולתי לגמור את העונה כמלך השערים. כפיר אודי נכנס, ניצחנו 0:1, המשחק נגמר, היו עוד כמה דקות בקרית אליעזר".
"אנחנו עומדים בתוך המגרש, אנחנו לא יודעים מה קורה שם. חלק נכנסו לתוך החדר לטלוויזיה. אני נשארתי בחוץ ואנחנו ניזונים מהרדיו. אם היה רחפן והיה מצלם מלמעלה, בדקה הזאת שהודיעו שבית"ר הבקיעה את השער, כאילו מישהו עומד ביציע בבלומפילד ויורה על כולם. רק אחרי שהגענו הביתה וראינו מה שהיה שם, הבנו שהיה משהו לא תקין".
שטרית נשאל האם הופתע מהגישה של שחקני בית שאן במשחק: "זה לא הפתיע אותי, ממש לא. אלה קבוצות קטנות שרוב השחקנים היו אוהדי בית"ר ירושלים. מה שקרה שם זה לא היה תקין, כולם מסכימים על זה, אבל אני חושב שהכל ביחד התערבב שם וזה הפך להיות משהו שהוא קשה. אבל אחרי שנרגעים, נרגענו ואתה מתחיל לנתח, הפועל תל אביב הפסידה את האליפות בהפסד בבית 1:0 לבית"ר ירושלים, ולאחר מכן להפועל חיפה, ואז בית"ר עברו אותנו בטבלה. בסוף למרות הכל, זה היה תלוי בנו, ואם היינו עושים את הדברים כמו שצריך אז היינו לוקחים אליפות".
מה דעתך על הכתבה?